אז ככה..
בגיל 27 כשהפסקתי גלולות גיליתי שמסיבה לא ברורה אני במונופוזה מוקדת, לאחר שנה של נסיונות, בדיקות ובירורים מכל הסוגים הבנתי שתרומת ביצית זו האפשרות היחידה שלי להרות ושמזל שיש בכלל אפשרות להרות למרות המונופוזה. בגיל 29 ילדתי את 2 הבנות המתוקות שלי (דרך החזרה של עוברים טריים בארץ), שהן הכי הכי שלי! ואז לפחות מבחינתי הבנתי שזה לא סוף העולם ושיש פתרון. אני עכשיו בת 32 ושוב מנסים להיכנס להיריון דרך הבאת טריים לארץ (בדרך לפני כשנה לצערי היה גם הפסקת הריון).
בקיצור זה קצת על המקרה שלי.
תרומת ביצית זה ממש לא סוף העולם וזה פתרון מדהים למי שאין לה אפשרות אחרת. צריך להיות חזקים ועם הרבה כח גם לנסיונות שלא מצליח, זה שווה את הכל אחר כך.
מקרוב שעזרתי

בהצלחה!!!