לפני ששואלים שאלהגיל מעבר מוקדם
האם יש כאן מישהי שחווה גיל מעבר מוקדם? מה שנקרא בלות מוקדמת? אשמח ל"שוחח" איתה כאן סביב בעיות משותפות.
הגעת למקום הנכון,גיל מעבר מוקדם
האם יש כאן מישהי שחווה גיל מעבר מוקדם? מה שנקרא בלות מוקדמת? אשמח ל"שוחח" איתה כאן סביב בעיות משותפות.
ברוכה הבאהגיל מעבר מוקדם
האם יש כאן מישהי שחווה גיל מעבר מוקדם? מה שנקרא בלות מוקדמת? אשמח ל"שוחח" איתה כאן סביב בעיות משותפות.
צר ליברוכה הבאה
נראה לי שאני מזדחלת לי לעבר המועדון שלכן, מועדון ה- Early Menopause בקצב מרשים.. אמנם אני כבר לא בת 20 אבל גם בשבילי (בת 38) מוקדם מידי להגיע לגיל המעבר. בבדיקה דם האחרונה שעשיתי יצא FSH=20בהזדמנות הזאת אני רוצה לספר שעוד לא נואשתי מלמצוא רופא שיסכים להתארח בפורום שלנו ולענות על שאלות בנושא Early Menopause. למעשה כבר מצאתי מישהו, אבל זה יקח קצת זמן, תיאזרו בסבלנות, בסוף הוא יגיע!![]()
כמוני כמוךגיל מעבר מוקדם
האם יש כאן מישהי שחווה גיל מעבר מוקדם? מה שנקרא בלות מוקדמת? אשמח ל"שוחח" איתה כאן סביב בעיות משותפות.
ברוכה הבאה לפינה שלנוגיל מעבר מוקדם
האם יש כאן מישהי שחווה גיל מעבר מוקדם? מה שנקרא בלות מוקדמת? אשמח ל"שוחח" איתה כאן סביב בעיות משותפות.
ברוכה הבאהגיל מעבר מוקדם
האם יש כאן מישהי שחווה גיל מעבר מוקדם? מה שנקרא בלות מוקדמת? אשמח ל"שוחח" איתה כאן סביב בעיות משותפות.
וואו.. איזו קבלת פנים!ברוכה הבאה
אשמח לשמוע יותר פרטים עלייך ולשתף אותך בביתנו החם.
תגידי, גם כשאת לוקחת את ההורמוניםוואו.. איזו קבלת פנים!
תענוג. מזמן חיפשתי נשים שנמצאות במצב דומה לשלי ולא ידעתי על קיומו של פורום זה. לו רק הייתי יודעת כשהרופא הצהיר בפני שלא אוכל ללדת ילדים. כן. כך עם רגליים למעלה.. הוא אמר זאת בפשטות הכי גדולה ובחוסר הרגישות המשוועת. טוב. זה היה מזמן. לפני כ- 8 שנים. אז שלום. אני בת 43 ובינתיים אימצתי (אימצנו) שני ילדים מקסימים בחו"ל. עברתי דרך חתחתים של 7 הפריות לא מוצלחות עם תרומות ביצית (עוד לפני שהתפוצצה הפרשה שלא איפשרה לקבל תרומה בארץ..) אבל גם אז היה מאד מסובך ותהליך שהיה מלווה בהרבה מתח, לחץ.. טוב - אתן מבינות. היום אני יותר מחוברת לשאלות של כן/לא הורמונים.. כמה זמן אפשר? מה הסיכונים. אני אמנם לא התחלתי את גיל המעבר (איזה שם..) בגיל 20 אבל גם 35 זה צעיר (ואני רק התחתנתי בגיל הזה (יש להצהיר: יש לי בעל נפלא שידע שיתכן ונצטרך לאמץ והלך על זה מההתחלה ועל כן גם 8 חודשים אחרי החתונה היינו כבר עם ילד בחזרה).. בכל אופן.. אשמח לשמע (וגם להשמיע, לייעץ מנסיוני אם מי מכן הולכת על אימוץ) לגבי נושא הטיפול החליפי.. יש דעות לכאן ולכאן.. ואני סובלת מגלי חום שחבל על הזמן ולא יכולה בלי הטיפול ההורמונלי. וגם העור שלי מקומט קצת וצריכה לשמור עליו. מנסיונכן.. כמה זמן אפשר לקחת? מה עם הסיכונים? (אין במשפחתי אנשים שחלו בכל מיני מחלות קשות)... סליחה שיצא קצת ארוך ואני שמחה לפגוש אתכן..
לא לאתגידי, גם כשאת לוקחת את ההורמונים
את סובלת מגלי חום ושאר מריעין בישין? חשבתי שהטיפול ההורמונלי מונע את תופעות הלואי.
קודם כל, הנושא של גיל המעבר המוקדםלא לא
כשאני לוקחת אני מרגישה נפלא. אבל כשאני לא אז גלי החום חוגגים. השאלה הנצחית: מה לעשות? הרופא שלי המליץ לי להמשיך לקחת הורמונים (אני מתנצלת שאולי זה בכלל לא שייך לפורום הזה אבל לא מצאתי כזה שיש בו רכוז כל כך גדול של נשים במצבי) ואמר שהמחקרים בדקו נשים מבוגרות ואילו אני נמצאת במצב של כאילו בני גילי שעוד מקבלים מחזור... כך שהסכון הוא כמו לכל אחת מבני גילי.. לא השתכנעתי מצד שני אני לא רואה את עצמי ללא הורמוניםם..
תרומת ביציות + אימוץקודם כל, הנושא של גיל המעבר המוקדם
בהחלט שייך לפורום הזה. חוץ מזה, אפשר לכתוב גם דברים שלא בדיוק שייכים לפורום, המשטרה לא תעצור אותך על זהחוץ מזה רציתי לשאול, ואני מקוה שלא אכפת לך: קודם עשית טיפולי תרומת ביצית ואחר כך אימצת, או שקודם אימצת ואז עשית טיפולים, או במקביל? קצת התבלבלתי מהסיפור שלך וזה מענין אותי באופן אישי כי אני כרגע במצב די מעורבב, מנסה להפוך לאמא בשתי דרכים במקביל: תרומת ביציות ואימוץ. אמנם אנחנו רק בתחילת הדרך בנושא האימוץ אבל בתרומת ביציות יש לי כבר "ותק" של שני טיפולים והשלישי בדרך. אשמח אם תשתפי אותנו קצת יותר בהרחבה בנושא הזה. לילה טוב ושבוע טוב, סביון![]()
הי סקוביבוןתרומת ביציות + אימוץ
שלום סביון, הסיפור שלי הוא כזה: אני התחתנתי בגיל 35 כשכבר היו לי גלי חום והרופא כבר הצהיר שאני אצטרך תרומת ביצית (אחרי שאמר שלא אוכל ללדת). ניסיתי די באינטנסיביות ועשיתי 4 הפריות בתוך כחצי שנה. וראיתי שזה לא הולך, אז פניתי לעו"ד - בזמנו עוד לא היו עמותות (אני מדברת איתך על לפני 7 שנים). המשכתי בנסיון עד חנוכה (אני זוכרת כי אמרתי אולי יהיה נס חנוכה - שלא בא) ובינואר התחלנו בפרוצדורה ובפסח כבר היינו כאן עם ילד. אחרי כשנה או קצת יותר נסיתי עוד שלוש פעמים. בפעם הראשונה זה נקלט ולא התפתח ובפעמיים הבאות - לא הצליח. ואז הלכנו על עוד אימוץ. אז כבר היו עמותות וכל הסיפור היה יותר מסובך. לקח לנו כשנה עד שהבאנו את ילדתינו לארץ. אני מודעת לכך שהיום הכל - גם התרומת ביצית וגם תהליך האימוץ מורכב יותר. וזה קשה ומסתכל, בלשון המעטה. מצד שני אז לא היה לי פורום כזה להתיעץ. גם אז כשתרומות הביציות היו בארץ היה מאד לחוץ: הרופא היה מתקשר ואומר: תתכונני. ואחרי שלוש שעות היה אומר - סליחה. היא לא הסכימה לתרום. וכך קרה לא פעם. יחד עם זה היה לי רופא שמאד אהב אותי ועשה בשבילי הרבה כדי להשיג לי מהר. אבל חשבתי גם על אלה שהיו בעדיפות שניה וכמה זה עוד יותר קשה. אשמח לענות על עוד שאלות.
הי סביוןהי סקוביבון
בסך הכל הסיפור שלך הוא עם סוף טוב. לצערי אני לא רואה את עצמי מתקרבת ל-happy end של הסיפור שלנו. החלום רק הולך ומתרחק. יש בעיות גם בנושא האמוץ וגם עם הנסיונות להרות. קשה, קשה. תגידי, כשעשית את ההפריות הרופא נהג לדווח לך על איכות העוברים שהוא החזיר לך? ומה בדיוק הוא עשה כדי לברר למה את לא נקלטת? ועוד שאלה: אני מבינה שיש לך כבר שני ילדים, אבל האם עדיין חולף בך לפעמים הרהור שמא כדאי לנסות שוב להרות? סביון
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.