88
תשובות של
יאיר טריבלסקי
בדיון על בית שמונה במפה האסטרולוגית, שנערך לא מכבר בפורום אסטרולוגיה בתפוז
79
8
"בית 8 מבחינתי, בכמה מלים שאולי יעזרו לכם להתחיל להכנס אליו הוא בית ההתחדשות שלנו. הבית הזה מסמל פעמים רבות אוירה סביב הלידה, ומתאר אפילו משהו מהלידה שלנו, כלומר משהו מהאוירה שסבבה את לידתנו. כוכבים שנמצאים שם מראים שחווית הלידה האישית שלנו, וחווית לידה בכלל, הם אישו משמעותי בחיינו. חוויות שחוינו שם עשויות לחזור שוב בתהליכים לידתיים אחרים שלנו:כשאנחנו מנסים להתחדש, לשנות פאזה, לסיים תהליכים ולעבור לשלב הבא - בכולם נחווה דברים שחווינו בלידה הבסיסית שלנו, או שנתעקש לעבור אותם. תהליך שנקרא 'לידה' הוא משמעותי מאוד מבחינתי: זהו תהליך שבו אדם מסכים לוותר על חלק מסויים שהוא מכיר, לתת לו להעלם, ולעבור לשלב אחר. איך הוא עושה את זה? לשם כך הוא צריך סכמה מסוימת, מעין בנייה של אזור פעולה שנמצא בתוכו, מן קוד כזה שחלקו מוכר לו רגשית מלידתו האמיתית, ואת החלק הנוסף שמתאים לו הוא ימצא בסביבתו. בין אם המדובר במערכת יחסים שלא יוותר על שום גרם של סבל בתוכה, עבודה שהוא ממצה עד הסוף המר לפני שהוא עוזב, או לידה של תהליך משפחתי אחרי שסיים להיות אינדיבידואל - האדם כאילו מסכים לוותר על מה שהוא מכיר והרמוני (בית 7 הקלאסי במאזניים) ולהכנס לחושך, ושם - ראש בראש עם התהליך. משהו ימות שם, בתהליך הזה, ומשהו חדש יוולד. אם אכן יסכים לעשות זאת בצורה טוטאלית ומתוך התמסרות למרות שאיש בסביבה לא יבין זאת ולעיתים קרובות גם הוא עצמו, יוכל לעבור שלב. זהו תהליך של בית 8 שבסופו של דבר מאפשר לנו להתחדש, או לתת לחלק מסויים שבנו להתחדש, כדי שנוכל להמשיך הלאה. ......
8
"הנושא מתחיל לעניין אותנו יותר, כשיש שם כוכבים, בבית 8 שלנו. זה אומר שחווית הלידה היא משמעותית יותר מהרגיל, אבל את חווית הכוכבים שנמצאים שם נתעקש לעבור פעמים רבות באופן של 'לידה', כלומר, לא בקלות או בזרימה, לא בדיאלוג עם אחרים, לא באופן הרמוני, אלא בדרך של בית 8, כלומר, דרך פלוטונית שבה אנו ניצבים פנים אל פנים מול האריה בחושך, במאבק בלתי פוסק, כדי לזכות בה, ביכולת לראות את האור עם סיום המאבק הזה. זהו בדרך כלל מאבק לא קל, וקשה להבין אותו מבלי שנבין מי אנחנו ומי ה'אריה' שאנחנו בוחרים לשים מולנו, כדי להיאבק בו, ולחוות את עצמנו. שכן, וזו הפואנטה-האריה אינו האישו. האישו הוא המאבק. המאבק הזה על הלידה, הוא חווית הבית. אנחנו נהיה אלה שנבחר זירה, סגנון פעולה, פרטנרים או אובייקטים, שהם יהיו נושא המאבק שלנו. כשהכל מוכן, היריבים נכנסים לזירה, האור כבה, ומתחיל מאבק לחיים ולמוות עם האריה, שפעמים רבות יקח שנים ארוכות, ויסמל יותר מכל מאבק עם חלק בתוך עצמנו שמנסה להוולד ולא קיבל לגיטימציה להוולד: המאבק שלנו בו, הוא גם המאבק שלו בנו, בנסיון שלו לקבל מאתנו הכרה בו, ולצאת החוצה אל האור. בין אם המדובר ביצרים חזקים הקשורים למיניות, בצורך לבנות לעצמנו בסיס פעולה יציב, בצורך שלנו לקבל אהבה, בצורך שלנו לקבל הערכה - המאבק של בית 8 הוא המאבק בצורך, ולא בתוצאה. המאבק של בית 8 הוא המאבק בחלק מעצמנו שמנסה לצאת בדרכו, ובנו שמנסים בו זמנית גם לעצור אותו - כי גם אנחנו לא קיבלנו לגיטמציה לחוות אותו - וגם לילד אותו בו זמנית.
8
"כן, בית מפגיש אותנו עם האריות שלנו. כל אחד בוחר את האריה שלו, והמאבק בו מאפשר לו לשחרר את החלק הזה שמתחדש עם הזמן. מאבק אמיתי גם יביא תוצאות, אבל.. חשוב לדעת: כשאריה אחד הולך, מגיע אחר. שכן מהותו של הבית הזה היא המאבק.
חשוב לזכור: מול בית 8 נמצא בית 2: בית 2 הוא הבית של הבטחון האישי. של הקרקע שמתחת לרגלים. חומר, כסף, בטחון רגשי, הזנה פיזית או רגשית, חלק לתינוק כשהוא גדל, וחומו של הלב שמכיל אותך. כל אלה נמצאים כאן. אבל אין בטחון ללא מאבק, ללא צ'לנג' אמיתי. מול כל בית רגשי של מים, נמצא בית של קרקע שמהווה בטחון. גמרת להיאבק - מגיע לך לנוח על זרי הדפנה וליהנות מהבטחון של בית 2. לא סיימת? בית 2 שלך עצמו יהפוך עם הזמן לקרבן, ושם תוותר על הבטחון המוכר כדי לבדוק את האריה הפרטי שלך, אם הוא עדיין שואג ונושך כמו שאתה זוכר.. לעיתים קרובות אנו נכנסים להפסדים של חומר, כדי לזכות בהתמודדות אמיתית וראויה בבית 8. אבל כשההתמודדות חשובה, כל האפשרויות פתוחות. מכירים את אלה שאוהבים אותנו כפי שאנחנו, אבל אנחנו מעדיפים את אלה שלא? כי הם מאפשרים לנו להלחם עם האריה שבתוכנו, והאריה הזה שמעדיף אדרנלין על בטחון, מאפשר לנו להלחם בכוח על הלידה שלנו מול אלה שלא מקבלים אותנו, ובעצם מול אותם חלקים בתוכנו שלא מקבלים אותנו דרכם: המלחמה כמובן לא תגמר טוב, ואם הקשר יתממש הוא לא יגיע רחוק, כי האריה, האריה הזה שבפנים, הוא מולך שלא יודע שובע, ואם עדיין לא סיימת לילד את החלק הזה שבך, הוא יטלטל אותך בשערות ולא יניח לך עד שיהרוס הכל...ויאפשר לך בעצם זאת לברוא את עצמך מחדש, ולהתחבר מחדש לא אל זה שנלחם, אלא אל האריה שבך.
8
מאבקים של בית 8 ללידה מחדש אינם נגמרים בעצם, אלא רק לובשים צורה אחרת. היכולת של אדם מסויים לברוא את עצמו מחדש, תלויה מאוד ביכלתו למות קודם, או יותר נכון להמית את אותו חלק בתוכו שאינו שלם, שהוא עצמו אינו מקבל, ורק אז לבדוק את גבולותיו האמיתיים: אם לא תמות עד הסוף, לא תדע מה זה להוולד עד הסוף, ולהתחדש באמת. חלק בך תמיד יישאר מאחור. לזהות את האריה שבך, זה האישו. איזה חלקים שבנו לא קבלו בנו האנשים שילדו אותנו, עוד לפני שנולדנו? מוזר, לא? במלים אחרות: אם איזה אריות אנחנו מתמודדים שאינם שלנו?
8
כן כן, פעמים רבות האריה הזה אינו שלנו: הוא של האבא, של האמא, של הסבתא- של כל מי שהדף אותו בחייו ולא נלחם בו, ובכך זרק אותו עלינו. אנחנו נלחמים עם השדים והאריות שלא שלנו, ולכן גם המלחמה אינה פוסקת. אבות אכלו בוסר. בית 8. נסו לחבר את הדברים. מבחינתי זה אינו רק בית 8:כל בתי הרגש מכילים בתוכם רגשות מעוכלים או מעוכלים למחצה שקיבלנו בתורשה (רגשית) איתם אנחנו צריכים להתמודד, ולהרים את הכפפה מהמקום בו הניחו אותה אלה שעשו אותנו. בית הרגש, 4 8 12 מפגישים אותנו עם נושא הרגש שקיבלנו בתורשה מאלה שעשו אותנו. מבחינתי-הרגש הוא הכוח האמיתי! כי הרגש מפעיל אותנו וגורם לנו לעשות, להלחם, לזכות: הכרה בבית 12, בטחון רגשי ובית בבית 4, יכולת להתחדש ולצמוח ולהוציא לאור בבית 8. שימו לב שאחרי בית 8 מגיע בית 9: הבית הזה קשור להוצאה לאור, ולאויר העולם. הלידה שמתרחשת בבית 8 תופסת מקום בבית 9, בעולם, וזוכה להראות ולקבלה. בבית 9 מוציאים ספרים, נוסעים ולומדים, ובעיקר-נותנים ל'אני' שלנו, שזה ביתו השלישי (אחרי 1 ו 5) להיות חלק מהעולם. אבל כדי שנהיה חלק, אנחנו צריכים להתמודד עם האריה.. ההתמודדות הזו היא פנימית, לא חיצונית. אין בה זוכים אמיתיים, אלא רק מאבק בלבד:אם לא תלחם, לא יגיע לך לקבל הכרה."
נשיקות וחיבוקים
18.4.70
