מיקי הקורא
New member
גילי היקרה
לשאלה שלי אם אני הייתי את באחד הגילגולים שלי. בקשת הסבר. ובכן גם לפי התיאוריות של אש בשמים וגם לפי הבנתי, כולנו בסיכומו של דבר אחד. חלק מכל הסובב אותנו. כמו הים הגדול שממנו אפשר לקחת הרבה מים אך בגלל המחזוריות הכל שב לים חזרה. הנשמות יוצאות ממקור מסוים שהוא אחד ובתהליך של חיים אוספים מגוון של חוויות פרטיות כדי להעניקם לאחד שהוא אנחנו. לכן למרות השוני בנינו עדיין אנו אחד. בדרך כלל נהוג לחשוב שהנשמה היא יחודית ושייכת לנו, אני לא חושב כך. אני נוטה לחשוב כי ברגע חזרתה למקור הנשמות היא עוברת מין התערות בכלל הנשמות והופכת לאחד. היא לא חוזרת כנשמה הבאה לתקן היא חוזרת חדשה לגמרי. למה שכולם קוראים תיקון אני ואולי גם אש חושבים שזה התנסות. כדי שנבין היטב את מתקנת בשבילי ואני בשבילך, אנחנו אחד. ההתנסות היא קולקטיבית, הרע והטוב הם אחד. אי אפשר בלעדי אחד מהם. המקור במשנתו של דון חואן הוא מקור הנשר האוסף את תודעת בני האדם שמתו, את כל הזכרונות והידע הקיים. או לפי התורה "ויפח באפיו נשמת חיים". זה משהו משלו (זאת מעין השאלה) וזה תמיד חוזר אליו. חווית כף הקלע היא חווית הלידה לשם. כמו חוית הלידה לכאן. אנחנו נוצרים תמיד. אין לכך סוף או התחלה.
מיקי
לשאלה שלי אם אני הייתי את באחד הגילגולים שלי. בקשת הסבר. ובכן גם לפי התיאוריות של אש בשמים וגם לפי הבנתי, כולנו בסיכומו של דבר אחד. חלק מכל הסובב אותנו. כמו הים הגדול שממנו אפשר לקחת הרבה מים אך בגלל המחזוריות הכל שב לים חזרה. הנשמות יוצאות ממקור מסוים שהוא אחד ובתהליך של חיים אוספים מגוון של חוויות פרטיות כדי להעניקם לאחד שהוא אנחנו. לכן למרות השוני בנינו עדיין אנו אחד. בדרך כלל נהוג לחשוב שהנשמה היא יחודית ושייכת לנו, אני לא חושב כך. אני נוטה לחשוב כי ברגע חזרתה למקור הנשמות היא עוברת מין התערות בכלל הנשמות והופכת לאחד. היא לא חוזרת כנשמה הבאה לתקן היא חוזרת חדשה לגמרי. למה שכולם קוראים תיקון אני ואולי גם אש חושבים שזה התנסות. כדי שנבין היטב את מתקנת בשבילי ואני בשבילך, אנחנו אחד. ההתנסות היא קולקטיבית, הרע והטוב הם אחד. אי אפשר בלעדי אחד מהם. המקור במשנתו של דון חואן הוא מקור הנשר האוסף את תודעת בני האדם שמתו, את כל הזכרונות והידע הקיים. או לפי התורה "ויפח באפיו נשמת חיים". זה משהו משלו (זאת מעין השאלה) וזה תמיד חוזר אליו. חווית כף הקלע היא חווית הלידה לשם. כמו חוית הלידה לכאן. אנחנו נוצרים תמיד. אין לכך סוף או התחלה.
