גיליתי ש...

גיליתי ש...

לא יודעת איך זה קרה פשוט אוטומטית מאז שהחל שלב החקירה אצלי לאט לאט מצטמצם חוג החברים האמיתים שלי... גברים שיכולנו לעשות ה-כ-ו-ל ביחד פיתאום מיתרחקים כי בכלתי חמץ בפסח {זה כרת אחד,ומה עם בעילת נידה שאתה עושה יומיום?}. חברות שגילו שיש לי ספקות בדת מתרחקות כאלו זה מדבק {גם פה...הישראליות...}. נישארתי עם קובץ ידידיי אמת!{שיש בהם 2 חרדים} לפעמיים אני חושבת שכול התהליך היה שווה רק כדי לראות מי ידיד אמת! אייך זה אצלכם?אייך החברה{במידה ואתם כבר פחות אנוסים אליה} מגיבה לשינויים ולספקותת שאתם פולטים מידיי פעם?
 
לא הסתובבתי מעולם בחברה דומה למה שאת מציינת

לא בועלי נידות, ולא חרדים שיוצאים לבילויים עם בנות. אבל כן יש לי חברות חרדיות מודרניות שדבר לא השתנה אצלם (שמחו בשבילי) חברות דתיות שהקשר שלנו רק התחזק, וחילוניות שקיבלו את זה בהבנה, מי יותר ומי פחות. אבל, החברה שאת מתארת - מאוד טבעי שהם יעלמו כשאת מדברת בשפה שאינה מוכרת להם. שפת ההגיון. הם קצת מתפרחחים להנאתם כמשובת נעורים, הם מתכוונים להכות על כל החטאים האלה ביום כיפור ואלוהים הטוב שלהם יסלח להם כמובן, ואף יהפוך את כל הזדונות שלהם לזכויות (אחלה דיל). פתאום מגיעה נערה שלא רק שהיא לא תהיה שם בעזרת נשים כדי להכות על חטא, אלא תשב בבית מול הטלויזיה ותאכל חזיר כשבן ברית בחיקה? הם לא מסוגלים להכיל את זה.
 
זאת חברה

שהיסתובבתי בה עד שהבנתי שאני כופרת אמיתית ולא סתם עוד אחת כמותם... שכתבת על יום כיפור ניזכרתי שלפני שנתיים בעשרת ימי תשובה היתי עם חבר שלי ותו"כ הוא הזכיר את זה שעשרת ימי תשובה וכמעט בכה שם... מיותר לציין שזאת היתה הפעם האחרונה שיצאתי איתו...
 

מתבי6

New member
החברים שלי חושבים כמוני

אלה האדוקים מדי, אני לא מעוניין בחברתם. האחרים, כולנו מחליפים דעות יחד בשעת התפילה בשבת בלובי של בית הכנסת.
 
סיסמאות

ידידי אמת, אהבת נצח, ושאר ירקות, קיימים רק בטמבלויזיה ובתשקורת, חברים קיימים בשביל לצאת לבלות להחליף דעות וכו', מי שסומך על אחרים ישאר לבד.
 
בולשיט!!

צר לי כי לא היו לך מעולם חברי אמת. מי שסומך אך ורק על אחרים אכן, אולי ישאר לבד, אבל שוב, חיבת לומר בקול שאתה כל כך טועה.
 

שראליס

New member
לדעתי אלו ואלו דברי אלוהים חיים

אצל אנשים אין הרבה חברות אמת ואצל נשים יש
 

mickeyMAUS

New member
אכן תהליך שווה לסינון חברים

עברתי אותו כשיצאתי בשאלה. חוג החברות הקרובות הצטמצם מאוד מאוד.. אחת אפילו אמרה לי במפורש שהיא שקלה לנתק איתי את הקשר בגלל זה, ולפי מה שהבנתי ממנה, היא החליטה שלא לנתק את הקשר. אבל בכל זאת הקשר התנתק. באמת לא יודעת אם בכוונה מצידה או לא.. לפעמים זה לא כי "מפחדים להידבק", אלא כי דברים משתנים, ומרגישים כאילו המכנה המשותף נעלם..
 

סוג ב

New member
חברות ילדות

זה לא משנה. והן חברות טובות עד היום. חברות אחרות שאספתי בדרך.. אספתי בדרך וברגע שהמשכתי הלאה, המשכתי הלאה גם מהן.
 
חברות ילדות

הם בקטגוריה של מישפחה {גדלתי בקהילה שעד יב היינו יחד} אני מדברת על סמינר ועבודה.ועוד אנשיים שהיו איתי בדרך.
 
למעלה