גיליתי.. יש תקווה..

[עוד תשמעו עליי]

גיליתי.. יש תקווה..

"..הזמן יפחית את הכאב.." "..תני לזמן לעשות את שלו.." והרי ברור שהזמן לא מרפאה את הפצע העצום.. אלא רק מתעצם הכאב הנוראי הזה שלא נגמר.. בהתחלה לא היה יום שלא היו בו דמעות ובכי.. אחר כך החלטתי שאני מכחישה.. ואז הבנתי שאין ברירה.. לאט לאט השלמתי.. זה לא היה קל.. אבל אחרי שהשלמתי עם המציאות אני יכולה להגיד - יש חיים אחרי המוות.. החיים השתנו ללא ספק.. השתנו שינוי כביר.. בהחושות הראשוניות הן שאין למה לחיות ושהחיים נגמרו.. אבל עובדה שהם ממשיכים.. העולם נשאר ורק אנחנו מתחלפים.. ואין מה לעשות זוהי דרכו של עולם שלא תהיה מובנת לעולם.. ומשהו נכון.. הזמן כן עזר לי.. הזמן סיפק לי תשובות שלא היה ידעתי.. חשבתי שהחיים שלי הסתיימו.. והיום אני עומדת פה לאחר שנה וחודש.. ועדיין לא מפסיקה לספור את החודשים.. חשבתי שאפסיק.. אני עומדת פה.. מחייכת ללא ריגשות אשם.. עומדת פה כואב ומשתגעת מגעגוע.. עם חנק ברון בכי שיוצא להעביר את החנק הזה הגוש הזה בגרון.. אבל אני עומדת פה זוכרת וממשיכה.. השלמתי עם זה.. נזכרתי בחיים שכה אהבתי.. מסתכלת על התמונה שלו ומחייכת.. הוא לימד אותי כל כך הרבה.. גרם לי לחוות תחושות שלא חוויתי מעולם.. ובעיקר ביגר אותי.. חבל שזה עלה מחיר כבר.. ואנחנו קטנים מלהבין.. אז הכאב נישאר אותו הכאב.. ועם הזמן רק משלימים עם החבר.. עם האובדן.. האבדה הגדולה הזו.. שלנצח תשאיר צלקת גדולה.. אבל אני פה.. ואם אני נשארתי.. אז יש לי מטרה.. חיים זה דבר ארוך שעובר מהר.. הזמן שלנו פה קצת וזמני.. אז אנשים תתחילו לחיות.. אבל הייתי קוראת פה.. לפעמים כותבת פה.. בנייק ניים "בנדט".. יש תקווה ואני גיליתי זאת.. מאחלת לכולם להשלים עם האבדה הנוראית הזאת.. אוהבת את כולכם! שולחת חיזוקים ואהבה.. העולם אכזר.. ולנו לא נותר אלא להשלים עם המציאות..

 

[עינבל פנ]

../images/Emo42.gif

אני שמחה על התגלית ועל היכולת הנפלאה שלך לא להשאב אל הבור השחור. יש בך תאווה לחיים וזה נפלא ולא מובן מאיליו. תקווה זו בחירה. עם הרבה הערכה, עינבל