ממש לא אהבתי את הגישה.
כן, אני מסכימה שיש פרסומות עם שיעור גבוה של אלימות. אבל לא מקובלת עלי השוללנות המוחלטת הזו כלפי הפרסומות שהוצגו. מה יהיה הצעד הבא? לצנזר קומדיות? הרי צדקו אנשי משרדי הפרסום שאמרו, שבהרבה קומדיות מוצלחות מאד הורסים גושי בתים שלמים. ב"ועכשיו למשהו שונה לגמרי" הנפלא של מונטי פייתון, יש קטע שבו מדגימים את יסודות ההישרדות באמצעות פיצוצם בזה אחר זה של כמה אנשים. אז? הקץ למונטי פייתון? הקץ לקומדיות? האם מישהו באמת מדמה בנפשו שהפרסומות לביטוח ישיר יעודדו ילד כלשהו להרוס מכוניות? זה עולם אלים. אלימות והרסנות הן חלק בלתי נפרד מחיינו, וחלק גדול מאד ממה שמצחיק אותנו. לא הייתי רוצה לוותר על הצחוק. יש פרסומת אחת שבאמת לא אהבתי, ולא ראיתי כאן כלום עליה (למרות שאולי היה וסתם פספסתי) - הפרסומת לפלאפון נקסט עם הזוג שרוקד טנגו. הפלאפון מצלצל, הגבר מעיף את האשה לרצפה בחבטה ועונה לפלאפון. זו פרסומת שהייתי מעיפה, ויפה שעה אחת קודם. זו אלימות אמיתית, מכוערת, ולא מצחיקה כלל. "בני אדם הם חסרי חשיבות ואפשר להעיף אותם לעזאזל, העיקר שיש לך פלאפון". איכסה.
