גילוי דעת נאות ..
אתמול חיית בתחושה שנכנסתי לעולם הזוי משהו . פתאום עלתה לי השאלה , האם אני מדברת עם אנשים בני גילו של מייק , האם אני מדברת עם יקום נפרד , הוויה נפרדת , שהרי התחושה שהוא חי בפורום , חזקה כל כך , שהגבולות בין דמיון למציאות מטשטשים משהו . זה מביא אותי למחשבה על יקומים נפרדים , על חיים אחרים (לפרקים עסקתי בשאלות ) . פתאום ככה באמצע החיים , אני נזכרת באדם שהקשר היחידי שלי עימו , היה דרך עיתון (להיטון) שהייתי מפלחת לאחי הגדול ודרך הלב שנזכר , שהיה מאוהב , בכוכב . אני שואלת את עצמי , האם זה סוג של תקשור , שבה נשמה מתקשרת לאחרת?? האם אני יכולה עכשיו לשבת ולכתוב על מייק , לא מבחוץ אלה מתוכו פנימה?? האם יכול להיות שאני מסוגלת להכנס לתוך הלב שלו ולהגג מתוכו , כאבים פחדים ?? ומבחוץ , אני מסתכלת עליו בתמונות ובקליפים ותוהה , איך אפשר לחיות בדואליות קיצונית שכזו ??? מצד אחד , לרצות ולהיות מגה סטאר , לספק את הסחורה המושלמת לקהל שלו - לקבל מהם אהבה וכך חוזר חלילה , לשייף ולתחזק דרך חיים , אשר תתאים לאילוזייה שנוצרה , לבועה הזוהרת שיצרתי , איך אני מביא את משה למקום של מייק ומחבר בינהם , הפיצול הזה בחשיבה ובעשייה משגע , מחרפן! . אני צופה בו בקליפים , ורואה את את פניו , המביעות רגש , אבל רגש רק לשיר , מעבר לכך לא רואה הרבה חיוכים זוהרים , אושר , אני רואה את הפרסונה החיצונית הזוהרת , איש יפה , אליל , בעל קול אלוהי , חם מלא ברגש , המדבר על אהבה , עזיבה . אני מסתכלת על ידיו , איך הוא משתמש בהם בשיריו , אצבעותיו הארוכות , אצבעות של פסנתרן יגידו , אני רואה אצבעות של אדם רגיש עד כאב , אצבעות דקות , אשר אוחזות במקרופון בקלילות , נוגעות לא נוגעות , מתחייבות ולא , ידיים של איש , פגיע עדין , רך אשר היה זקוק , למישהו חזק שילך עימו ויאחוז לו ביד. יש בי את הצורך המוזר משהו , הדמיוני משהו , לחזור אחורה בזמן , לנסוע אליו לנקוש על דלתו ולהציע לו הגנה , אני כבר לא מדברת כאן כאישה צעירה אשר רוצה לאהוב גבר "מושלם" אלה כנפש רגישה , אשר רואה מעבר לכל הזוהר , את המצוקה של הנפש הרגישה . אני יודעת שכל אדם שמגיע לעולם , בא לערוך את התיקון הנשמתי \הגילגולי שלו ואז הוא חוזר לאין סוף , להתחבר למסה יקומית , אלוהית , שהרי אנחנו נוצרנו בצלמו ובדמותו ובתור שכאלה , ריסיסי אלוהים חיים , אנו חוזרים אל השלם ,לאחר שעברנו כברת דרך . משה (אני חוזרת למקור) נמשה מהעולם הזה לעולם האחר , את התפילה שלו הוא ביצע בשירה , את התיקון שלו הוא שילם בכאבי לב (סתירה מוחלטת לפרסונה הציבורית הנהנתנית משהו , הנרקסיסטית משהו , המחוזרת , נאהבת..) בדו הקיום שלו , אם הייתי מציירת את מייק - הייתי מציירת את הפרסונה החיצונית היפה , המוכשרת ובתוכו הייתי מציירת את הפרסונה היפה , המוכשרת אשר חייה בתוך בור שחור של חסך רגשי , אשר היה קיים בו מרגע נביטתו ברחם אימו ועד למותו הטראגי. יהיה זיכרו ברוך .
אתמול חיית בתחושה שנכנסתי לעולם הזוי משהו . פתאום עלתה לי השאלה , האם אני מדברת עם אנשים בני גילו של מייק , האם אני מדברת עם יקום נפרד , הוויה נפרדת , שהרי התחושה שהוא חי בפורום , חזקה כל כך , שהגבולות בין דמיון למציאות מטשטשים משהו . זה מביא אותי למחשבה על יקומים נפרדים , על חיים אחרים (לפרקים עסקתי בשאלות ) . פתאום ככה באמצע החיים , אני נזכרת באדם שהקשר היחידי שלי עימו , היה דרך עיתון (להיטון) שהייתי מפלחת לאחי הגדול ודרך הלב שנזכר , שהיה מאוהב , בכוכב . אני שואלת את עצמי , האם זה סוג של תקשור , שבה נשמה מתקשרת לאחרת?? האם אני יכולה עכשיו לשבת ולכתוב על מייק , לא מבחוץ אלה מתוכו פנימה?? האם יכול להיות שאני מסוגלת להכנס לתוך הלב שלו ולהגג מתוכו , כאבים פחדים ?? ומבחוץ , אני מסתכלת עליו בתמונות ובקליפים ותוהה , איך אפשר לחיות בדואליות קיצונית שכזו ??? מצד אחד , לרצות ולהיות מגה סטאר , לספק את הסחורה המושלמת לקהל שלו - לקבל מהם אהבה וכך חוזר חלילה , לשייף ולתחזק דרך חיים , אשר תתאים לאילוזייה שנוצרה , לבועה הזוהרת שיצרתי , איך אני מביא את משה למקום של מייק ומחבר בינהם , הפיצול הזה בחשיבה ובעשייה משגע , מחרפן! . אני צופה בו בקליפים , ורואה את את פניו , המביעות רגש , אבל רגש רק לשיר , מעבר לכך לא רואה הרבה חיוכים זוהרים , אושר , אני רואה את הפרסונה החיצונית הזוהרת , איש יפה , אליל , בעל קול אלוהי , חם מלא ברגש , המדבר על אהבה , עזיבה . אני מסתכלת על ידיו , איך הוא משתמש בהם בשיריו , אצבעותיו הארוכות , אצבעות של פסנתרן יגידו , אני רואה אצבעות של אדם רגיש עד כאב , אצבעות דקות , אשר אוחזות במקרופון בקלילות , נוגעות לא נוגעות , מתחייבות ולא , ידיים של איש , פגיע עדין , רך אשר היה זקוק , למישהו חזק שילך עימו ויאחוז לו ביד. יש בי את הצורך המוזר משהו , הדמיוני משהו , לחזור אחורה בזמן , לנסוע אליו לנקוש על דלתו ולהציע לו הגנה , אני כבר לא מדברת כאן כאישה צעירה אשר רוצה לאהוב גבר "מושלם" אלה כנפש רגישה , אשר רואה מעבר לכל הזוהר , את המצוקה של הנפש הרגישה . אני יודעת שכל אדם שמגיע לעולם , בא לערוך את התיקון הנשמתי \הגילגולי שלו ואז הוא חוזר לאין סוף , להתחבר למסה יקומית , אלוהית , שהרי אנחנו נוצרנו בצלמו ובדמותו ובתור שכאלה , ריסיסי אלוהים חיים , אנו חוזרים אל השלם ,לאחר שעברנו כברת דרך . משה (אני חוזרת למקור) נמשה מהעולם הזה לעולם האחר , את התפילה שלו הוא ביצע בשירה , את התיקון שלו הוא שילם בכאבי לב (סתירה מוחלטת לפרסונה הציבורית הנהנתנית משהו , הנרקסיסטית משהו , המחוזרת , נאהבת..) בדו הקיום שלו , אם הייתי מציירת את מייק - הייתי מציירת את הפרסונה החיצונית היפה , המוכשרת ובתוכו הייתי מציירת את הפרסונה היפה , המוכשרת אשר חייה בתוך בור שחור של חסך רגשי , אשר היה קיים בו מרגע נביטתו ברחם אימו ועד למותו הטראגי. יהיה זיכרו ברוך .
אני מודה לך על התגובה, ריגשת אותי , להיות כאן ולקבל תגובות מרגשות על הרגשות שלי , עושה לי לדמוע , בכל פעם שאני מקבל מסר , או תגובה . תודה לך , תודה לכולם . ועכשיו לחקירות ... אפשר תמונה?? אפשר לדעת קצת יותר עליך , בכלל הייתי שמחה לסבב הכרות עם כולם. אז מי שנכנס לתגובה אשמח לראות תמונה , לקבל שמות או כינויים בכדי שאוכל להתיחס באופן אישי יותר. תודה שוב....
