גיור

[אלי ו.]

קרא למשל באתר משפחה חדשה

ולא, לא מספיק להראות קיפוח אחד שניתן לעקוף אותו לגמרי בעלות קטנה מאוד. (נישואים אזרחיים בקפריסין) על זה לא שווה לשנות חוקה ואת זה קל מאוד לשנות בשינו קטן של החוק שיאפשר רישום זוגיות אזרחי.

 

[לאונידס]

אין שום תוקף חוקי לתעודה ש"משפחה חדשה"

מנפקת. אם יהודי ישראלי יערוך הסכם עם מישהי שאיננה יהודיה במשפחה חדשה האזרחית הזרה לא זכאית לאזרחות ישראלית. הנייר של משפחה חדשה הוא הצהרה בפני עורך דין כדי לפשט תהליכים שאינם מול רשויות המדינה ונדרש להוכיח ששני ההורים זוג למשל כשרוצים לרשום ילד לגן ילדים וגם אז הנייר הזה לא תמיד עוזר. בכל הליך מול רשויות המדינה הנייר הזה כמעט חסר ערך לחלוטין. מה פתאום שאנשים שלא רוצים לערב את הרב בזוגיות שלהם צריכים ללכת לקפריסין? תאר לך שבמדינה אסור היה לקיים נישואים דתיים והיו מציעים לאנשים דתיים להתחתן בחו"ל? גם אז הפתרון היה נראה לך סביר או שהיו אומרים שזו מדינה אנטישמית? כרגע אין חוקה בישראל, יש חוקי יסוד. כדי לכפות את האורטודוקסיה הדתית לא היתה בעיה לשנות את חוק היסוד של חופש העיסוק. הוסיפו חוק נוסף "חוק בשר ומוצריו" שבו נקבע במפורש (סעיף 5 בחוק) ש""תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק-יסוד: חופש העיסוק" והחוק קובע שאין לייבא בשר לישראל, אלא אם ניתנה לו תעודת הכשר. החוק שונה במיוחד כדי למנוע מאדם ליבא בשר שאינו כשר (במקרה ההוא היה מדובר בבשר בקר בשחיטה שאיננה כשרה) לאוכלוסיה שרוצה לצרוך בשר כזה. אז אם אין בעיה לשנות חוקי יסוד כדי לערב דת ומדינה שמשמעות העירוב הוא כפיה דתית על אנשים שאינם חפצים בכך אני לא רואה סיבה למה לא לתקן את חוק היסוד כך שלא יהיה עירוב של דת ומדינה או בשפה קצת פחות פוליטיקלי קורקט - למנוע כפיה דתית. הנה על הדרך קיבלת דוגמה נוספת לזכות שנשללת מאוכלוסיה שאיננה דתית.

 

[אלי ו.]

צודק, בהחלט יש בעיה

המדינה והסוכנות יצרו בעיה. המדינה כשתיקנה את חוק השבות כך שגם נכדיו של יהודי זכאים לענין חוק השבות והסוכנות כשפעלה באופן אקטיבי להעלאת מאות אלפי אנשים נטולי כל זיקה ליהדות חלקם בנים ומאמינים בדתות אחרות. נוצרה בעיה קשה כשלחברה הישראלית נכנסו מאות אלפי אנשים שאינם יהודים אבל הם אזרחים טובים ושומרי חוק, משרתים בצבא ומשתלבים בחברה היהודית. לחברה היהודית בישראל יש מצד אחד ענין גדול לאפשר להם להתגייר וכך למנוע את הבעיה של "אבא תכיר את החברה שלי, אנחנו רוצים להתחתן אבל הילדים שלנו לא יהיו יהודים" ומצד שני יש בעיה כפי שנכתב לעיל. להבדיל מרון אני לא חושב שיש להחמיר במיוחד בנושא הגיור, וכבר כתבו לפני גדולים ממני (הרב עובדיה למשל) שיש ענין גדול לקרב את העולים הלא יהודים ליהדות לפעול לגיורם. יחד עם זאת, אי אפשר להמיר את דתו של אדם בלי שיקבל על עצמו את הדת, זאת סתירה בהגדרה.

 

[oferzak]

הפתרון שאני מציע הוא אחר

נישואים אזרחיים. אלו אינם נישואים על פי ההלכה ולכן אין הילדים ממזרים והם מאפשרים לכל מי שלא אכפת לו מהיהדות ההלכתית של בן בת זוגו להתחתן איתם. למי שזה יהיה חשוב, כלומר לדתיים יתאפשר גיור מחמיר מתוך הנחה שהם רוצים לקיים מצוות כדת ודין ובא לציון גואל.

 

[אלי ו.]

דה-פקטו נישואים אזרחיים כבר קיימים

אני נוטה להסכים שבסופו של בישראל יהיו נישואים אזרחיים (אולי יקראו לזה "ברית זוגיות" אבל מבחינה חוקית זה יהיה זהה) הענין הוא שנישואים אזרחיים לא פותרים את הבעיה החברתית שהצגתי, הם רק נותנים פתרון פקידותי להכרת המדינה בזוגיות. הבעיה אינה הכרת המדינה בזוגיות, הבעיה היא לאומית-דתית-חברתית.

 

[oferzak]

זה לא פותר את הבעיה רק אם אתה מסתכל מבחינה

דתית (כי הם לא יהודים ועדיין צריכים לעבור גיור). מבחינה לאומית חברתית הכרה בנישואין אזרחיים היא הכרה בכך שאדם לא צריך להתגייר כדי להכנס לעם היהודי. מספיק שיהיה לו מוצא יהודי. השלב הבא הוא כניסה לעם היהודי גם על בסיס תרומה למדינה (כמו במעבר לכל מדינה מערבית).

 

[אלי ו.]

גם היום, דה פאקטו, יש נישואים אזרחיים

זה אמנם כרוך בטירחה קטנה של נסיעה לקפריסין אבל הנישואים מוכרים בארץ כנישואים לכל דבר. העובדה היא שעדיין יש בעיה. רבים מאזרחיה היהודים של מדינת ישראל רואים בדת היהודית כחלק בלתי נפרד מהעם היהודי ולכן הבעיה היא דתית-לאומית-חברתית ולא רק דתית.