"גיור" שירים

[TEENAGER1]

"גיור" שירים../images/Emo16.gif

עינב שיף יקירנו פירסם היום בוואלה מאמר מעניין למדי, שעוסק במיעוט ההתייחסות לשואה במוזיקה הישראלית: http://e.walla.co.il/?w=//1661826 אני רציתי לשאול בקשר למושג שכתבתי שבכותרת ההודעה, שבשמו שיף גם מזכיר את אביתר כבדרך אגב, והוא - "גיור" שירים, כלומר הפיכת שירים ל"שירי יום השואה" או "שירי יום הזיכרון". תמיד היה לי מוזר השימוש ב"יש לי סיכוי" וב"אבות ובנים" בטקסים למיניהם, שמעתי אפילו על טקס יום הזיכרון איפשהו שביצעו בו את "תתחנני אליי".. יש בזה משהו טבעי אולי, ובכל זאת זה מוזר. מה אתם אומרים?

 

[shoham95]

אבות ובנים לא נכתב על מלחמות וכל זה?

זה תמיד התקשר לזה

["מי יקבור את מי..."] תמיד שמעתי שמקשרים את יש לי סיכוי ליום השואה, ולא ממש הבנתי מה הקשר. חוץ מ"יש לי סיכוי להנצל", אין שום משפט שיכול להתקשר לשואה. בכל מקרה, זה באמת מוזר. לא יודעת מה לגבי אבות ובנים, אבל ביש לי סיכוי זה באמת מוזר. השיר הזה כ"כ לא קשור לשואה, איך כתוב בכתבה? "שיר אישי ואינטימי שעוסק בניסיונו של אדם להיחלץ מהטירוף, ללא קשר לנושאים כמו רצח עם, הכחדת גזע ושנאה אנושית" אז זה באמת מוזר, אבל זה קורה באופן טבעי- אנשים רואים מילים שמתאימות לדעתם לשואה, אז עושים את זה בטקס יום השואה. וזה לא משנה למה התכוון הכותב. תתחנני אלי? מה הקשר?

 

[ח ל ו ן]

אביתר אמר פעם בהופעה

שההורים שלו נכחו בה, לפני ששר את אבות ובנים: "זה שיר פרידה מאבא ואבא, שכתבתי כשעזבתי את הבית. אני אוהב אתכם". הוא כבר אמר בכמה הזדמנויות שזה שהוא כתב את השיר הזה על העזיבה מהבית ולא על מוות... זו הדרך של אביתר להגיד דברים... כמו שהוא אומר ששמתי לי פודרה זה שיר אהבה אולטימטיבי (גם בהופעה), גם קצת מוזר בהתחשב בכך ש"עכשיו רק חסר שיבוא החתן"... אבל זה אביתר.

 

[SnapDragon]

הממ..?../images/Emo4.gif

למישהו זה מסתדר?! מילא עזיבה מהבית (והמילא הזה גם בגדר תיאוריה בצד), ומילא פרידה, אבל פרידה כואבת וקשה ולא ממש אופטימית. לא ייתכן שזו הפרידה שלו מההורים..? ואז ה"אוהב" (איזה יופי) בא כדי לרכך ו"לשכך את הזעם"..?

לא קל לי פה. ואם כבר פודרה, נהנית לחשוב עליו כשיר אהבה. אלא מה?! אולטימטיבי? זה כבר הוא אמר..אבל לחיי הסתכלות ה-"פרט-שולי-קטן" הזאת

!

 

[ח ל ו ן]

טוב נו אל תירי בשליח!

זה מה שאביתר אמר... הוא מוזר!!! לא יודע אם נהניתי לחשוב על "שמתי לי פודרה" בתור שיר אהבה... פשוט האמנתי למי שהלחין את השיר ושר אותו...

 

[SnapDragon]

"סרק, סרק" ../images/Emo3.gif

לא יורה בשליחים, רק ממרידה אותם.

 

[דולפינה ירושלמית]

זה כמו שמשמיעים את מתי נתנשק בחתונות ../images/Emo5.gif

לא חושבת שיש הסברים עמוקים לזה, אנשים פשוט לא מקשיבים למילים, זה הכל.

 

[TEENAGER1]

אני פעם הייתי בחתונה שהשמיעו בה את "אבא"

כשהחתן כיסה את הכלה. לצערי זה לא הרגיש יותר קשור מ"מתי נתנשק". פשוט בצורה אחרת

 

[SnapDragon]

../images/Emo31.gif יאוזה

הזוי ותלוש לגמרי. "מתי נתנשק" בהקשר הזה עדיף פי מונים.

 

[ח ל ו ן]

אני לא מת על זה,

אבל מבין את זה. זה מפריע לי כשלוקחים שיר כאב פרטי והופכים אותו לכאב ציבורי. ואני לא מתכוון לזה ששיר עצוב מצליח ברדיו וכולם מכירים אותו, אלא ששיר אינטימי שנכתב על הכאבים בנבכי נפשו של אמן, הופך לשיר "ישראלי" ששרים בכל טקס. ובלי קשר, אתמול הייתי בבסיס ואיזה שניים שם עשו ביצוע מ-ז-ע-ז-ע לאבות ובנים, ולא מבחינה קולית, אלא מהבחינה הזו שלפי איך שהם שרו את זה, הם פשוט לא הבינו את השיר, במיוחד לא את הבתים. שלא נדע.

 

[SnapDragon]

../images/Emo45.gif על ההתחלה

ולמה לא, גם על הסיום...(

)

 

[נעמה נווה]

../images/Emo4.gif חלון יקר

אני מצטערת אם זה יישמע בוטה, מראש. כאב פרטי הוא הרבה פעמים גם ציבורי. השיר התפרסם- הוא כבר לא פרטי (ואני לא שטחית). תמיד יהיה אמן שלא כולם יבינו את נבכי נפשו ותעלומות לבו. אבל כן- יום הזיכרון זה כאב לאומי שמחייב רגש מדוייק לפחות כמו בשירים האלה. אני לא מבינה את העניין של "הם לא יודעים" וכו'. קצת מבאס, נכון, מקובל. אבל זכינו, בתור ציבור, לשמוע שירים של אביתר. תאמין או לא- אנחנו, ה'מבינים את השיר אבות ובנים', אנחנו גם ציבור- אנחנו העם. אביתר הוא היחיד שלא ציבור כי הוא הפרט שכתב את זה. אז יש אנשים שלוקחים את השיר יותר אליהם פנימה, יותר אל העומק, שזה מעולה. אבל חבל לנו "להתקמצן" עליו ולהתבאס שאנשים אחרים לא מבינים כמו אלו שמבינים. וחוץ מזה, זה מבורך בלבד שאנשים רואים לנכון לשיר את השירים שלו ביום הזיכרון. מה יותר אישי מזה?

 

[ח ל ו ן]

../images/Emo9.gif

אני טיפה מבולבל, אני לא בטוח אם הגבת רק למה שכתבתי עכשיו, או לדברים שכתבתי בעבר. אני אתייחס למה שכתבתי עכשיו- קראתי את ההודעה שלי שוב, ובשום מקום לא כתוב שאני חושב שאנשים לא מבינים את השיר ולכן אסור להם לשיר אותו, "הם לא יודעים" וכו'- כל זה, גם אם נכון, לא אני אמרתי. מתוך ההודעה שלי- "אני לא מתכוון לזה ששיר עצוב מצליח ברדיו וכולם מכירים אותו אלא ששיר אינטימי... הופך לשיר "ישראלי" ששרים בכל טקס". מה שאמרתי זה שלי, אישית, מפריע כשלוקחים שיר עם משמעות מסוימת (לא מוות של חייל, ולא מוות בכלל) והופכים אותו למשהו ציבורי. אני לא מתכוון לזה שהרבה אנשים מכירים אותו, מתחברים אליו, מאזינים לו ואוהבים אותו, זה מבורך. אני גם לא מתכוון לזה שאת או אני נשמע אותו ביום הזכרון ונחשוב על חיילים שנהרגו, או על חללי השואה. אני מתכוון לזה ששרים את זה בטקס וכמו שמיכל אמרה "מגיירים" אותו למשהו לאומי, כללי, ולא אישי. אני לא חושב שזה לא בסדר, פשוט לי אישית, זה חורה. אבל ההתבטאויות האלה: "תאמין או לא- אנחנו, ה'מבינים את השיר אבות ובנים', אנחנו גם ציבור- אנחנו העם", "חבל לנו "להתקמצן" עליו ולהתבאס שאנשים אחרים לא מבינים כמו אלו שמבינים", זה בכלל לא רלוונטי למה שאמרתי. לא אמרתי שאני מבין יותר טוב את השירים של אביתר (גם אני חושב שזה נכון), ושיש לי זכות עליהם שאין לאחרים. אני לא "מתקמצן" על השירים שלו, אני פשוט נעשה רגיש אליהם כשהשימוש בהם, לדעתי, מזנה אותם. וכמו שאמרתי, אני מבין את זה, אבל בסה"כ לא אוהב את זה. זה הכל.

 

[נעמה נווה]

טוב ../images/Emo9.gif

לא התכוונתי לפגוע, או להפוך אותך לאליטיסט (זה לא מה שאני חושבת, ואני גם לא מכירה אותך, בסה"כ הגבתי לך למשהו שכתבת). כנראה שבאמת ראיתי את הדברים שלך באור אחר. מצטערת שככה הם 'נשמעו' מתוך מה שכתבת, ולכן התגובה הבוטה.

 

[ח ל ו ן]

ועוד משהו קטן:

למרות שהתנצלת על הבוטות מראש, התייחסת אליי בהודעה בתור מתנשא או אליטיסט, וזה הפריע לי; גם כי זה לא נכון, וגם כי זה גרם לכל מה שאמרתי להיראות באור אחר.

 

[הקהל של השקט]

קצת גדול עלי לדבר על אבות ובנים

אז אני אדבר על יש לי סיכוי! יש לי סיכוי, לדעתי (הענייה ביותר, יש לציין) מתאים בכל מילה לתקומה של אחרי השואה. חוץ משורת הכותרת, גם "אני אוכל להתעורר" מהסיוט, "על עצמי ועל העיר ועל אישה..." "גל שקט של רגש"- בספרות יוונית קוראים לזה קטארזיס. שלא לדבר על האמא ששרה לבן. "תמיד פחדתי להשתגע" וכו', זה כבר די ברור לדעתי. ולדעתי דווקא השיר הזה, בגלל שהוא אישי כל כך- הוא גם אוניברסלי כל כך. זוכרים את הקליפ? המון אנשים שרים שיש להם סיכוי. לפי דעתי אביתר כתב את זה ודווקא התכוון שזה יהפוך להמנון. ככה זה גם בהופעות. תמיד אפשר לשאול אותו

 

[shoham95]

המנון?

תראה, לא רק שזה שיר מאוד אישי, הוא גם היה אז מאוד צעיר- לפני שהוא בכלל התפרסם- הוא בטח לא חשב שהשיר הזה יהפוך להמנון, אם בכלל יכירו אותו. וחוץ מזה- זה אביתר! הוא לא כותב שירים בשביל שהם יהפכו להיות המנונים, אלא בשביל... המוזיקה, נו. אני בטוחה שכשהוא כתב את השיר הזה, ממש מתוך הלב- הוא לא חשב "יום יבוא והשיר הזה יהפוך להמנון" ובטח שלא כתב את זה בשביל זה.

 

[הקהל של השקט]

ולמה לב והמנוניות עומדים בסתירה?

אני חושב שאביתר רצה לחלוק את התחושה שלו עם כל אחד ואחד. הרי כל אחד ואחד מתחבר לשיר הזה, נכון?

 

[shoham95]

נו,

ברור שהוא רצה לחלוק את התחושה שלו, אחרת הוא לא היה כותב על זה שיר. זאת אומרת- אם הוא לא היה רוצה שידעו מה התחושה שלו הוא לא היה כותב את זה. וברור שהרבה אנשים מתחברים לזה, אבל הכוונה שלי הייתה- שכשאביתר כתב את השיר, הוא לא התכוון שזה מה שיקרה. זה פשוט.. יצא ככה.

 

[הקהל של השקט]

זה מין עירבוב כזה