גיהינום? תלוי למי

גיהינום? תלוי למי

ושוב אני כותבת בפורום שלך והפעם בגלל ש"ברח" לי הקטע: "איך נראה הגיהינום". אני מזוכיסטית, ולכן, בין השאר מעסיק אותי הגיהינום. אז ככה. גן עדן וגיהינום הם מקומות שמוזכרים בתנ"ך שלפי הדת היהודית החרדית, מגיעה לשם הנשמה לאחר שיצאה מגופו של המת. בימינו הפכו גן העדן והגיהינום למושגים של טוב מאד ורע מאד. אין לנו מושג אם אכן קיימים מקומות אילו אי שם למעלה. אף אחד לא חזר ואף אחד גם לא טילפן אבל יש לי בדיחת קרש אחת שאני מוכרחה להגיד לך. אחד הגיע לשמים וראה איש זקן נראה מאד לא יפה בלשון המעטה,יושב ובחיקו חתיכה לא נורמלית, אחת מהסרטים ממש. הוא מלטף אותה בידיים רועדות והיא מדגדגת אותו. עמד הצופה נדהם ונרעש. אני לא מבין לאן הגעתי שאל בבהלה. מה זה כאן? גן עדן או גיהינום? תלוי למי. השיב המלאך. זה גן העדן של הרב הצדיק והגיהינום של הזונה הזאת....
 
גיהנום וגן עדן../images/Emo140.gif

אז ראשית - הפורום הזה הוא של כולנו לא שלי ולא של אורלי
ובאשר לגיהנום וגן עדן.. לפחות מבחינתי הם מצבי תודעה ולא מקומות פיזיים שמלמדים אותנו לחשוב עליהם כעל שכר ועונש ביחס לחיים הארציים שלנו. הן גיהנום והן גן עדן, לטעמי מתקיימים כאן ועכשיו בצורת הראייה שלנו את החיים. יש מי שרואה את החיים כמסע אחד ארוך של מלחמה רצופת קרבות שיש להתעורר אליהם מידי יום. ויש מי שרואה את החיים כמתנה שיש ליהנות ממנה, ולהפיק את המיטב על ידי שמחת חיים והנאה רצופה. אז מבחינתי - הכל בעיני המתבונן... תלוי למי... זה בדיוק זה
יומצויין
 

orli997

New member
היי סקרלט../images/Emo24.gif../images/Emo6.gif

אוהבת בדיחות על הבוקר, בבדיחה שלך בעצם ענית לעצמיך, גן העדן או גהנום, גם אני חושבת כמו שכתבה גילי שזה בעיני המתבונן, אבל מיהו המלאך בבדיחה? את מי הוא מיצג? אפילו בבדיחות כשזה מבטא את הלעג שלנו לסטראוטיפ של גן עדן או גהנום קיים כוח עליון שעושה סדר חחחחח ולמה את מזוכיסטית? האם את רומזת שיש לך נטיה לראות בעולם הזה גהנום? ובכלל מזה גהנום? אולי העובדה שיש קשיי ם התמודדויות? האמת אני לא יודעת אם זה כלכך חד משמעי, יכול להראות גן עדן למישהו שבוחר להסתכל עליו כך, האים זה אומר שהוא מתכחש? או אולי בוחר להודות על כל נסיון שיזדמן לו לחוות, טוב או רע.
 
עניתי לעצמי

אכך עניתי לעצמי וזה מה שאני עושה בדרך כלל. גם בגלל שאין לי את מי לשאול וגם בגלל שאני יודעת שרק אני יכולה לעזור לעצמי. אני מאמינה באלוקים שלדעתי הוא הכוח העליון. חז"ל אומרים שאין אדם נוקף אצבעו למטה עד שלא מכריזים עליו מלמעלה ולוליא אמונה זו שלי לא הייתי שורדת. כן. גם למעלה יש מי שקובע -- האלוקים, ויש מי ש"עושה את העבודה" -- המלאכים. אגב, יתכן ששם העבודה של העוסקים במלאכה קשה יותר. ב"יהשוע" (הראשון בספוי הנביאים), מסופר על המרגלים ששלח יהשוע לתור את הארץ והם סיפרו שראו בארץ את בני הנפילים. רש"י, גדול פרשני המקרא, מסביר שהיו אלה צאצאיהם של המלאכים שהתקנאו בבני האדם וכעונש "נזרקו " למטה. (מי יודע אם הם לא התחרטו על ה"דיל" הזה... סתם...בשביל הקטע.) אני לא רואה את העולם הזה כגהינום. להפך, העולם נראה לי נפלא ואני רוצה להיות בו כמה שיותר (מי יודע מה מחכה לי שם למעלה..סתם...שוב בשביל הקטע). אני לא מזוכיסטית שמכה את עצמה פיזית או נפשית. אני "מנחמת" את עצמי כשאני רואה מצבים קשים יותר משלי. זה התחיל לי לפני שנים כשילדתי התייסרה במחלתה האנושה והיתה מאושפזת בבית החולים. הייתי מציצה בהחבא על ילדים במצב קשה משלה,נחרדת ממה שראיתי ו"מתנחמת": הילדה שלי ניראת יותר טוב...אוי ואבוי ל"טוב" הזה. וכן. אני חושבת שמי שאומר כל הזמן שהעולם הוא גן עדן, מתכחש לעצמו. כמה פעמים אנחנו שומעים את הדו-שיח הבא: מה שלומך? - אחלה. מה קורה? - הכל טוב. איך בעבודה? - סבבה. מה אתה אומר על החיים? - מה יש להגיד? ממש גן עדן. ועוד כהנה וכהנה. בעוד שבאמת זה: אחלה?...קמתי עם צוואר תקוע. הכל טוב?... אשתי אמרה לי שאני בן ארבעים פלוס וזה הפלוס היחיד שיש לי. סבבה?... הבוס וצה לפטר אותי. ממש גן עדן?...אני בטוח שבגהינום יותר טוב. יש לי עוד הרבה להגיד. כשאני מתחילה אני נסחפת. אז כדאי לסיים גם כדי לאמת את הפסוק: "תפסת מרובה - לא תפסת". אז להתחלה שלך. כן ןעןד הםעם כן. אני אוהבת בדיול על הבוקר ועל כל היום. אני אפילו "מספרת" בדיחות על עצמי ולעצמי והן רובן ככולך בדיחות מקאבריות... מזוכיסטית מה?....
 
פעם אמרו לי

שהמילה גהנום לא מוזכרת מפורשות בתנ"ך,,,רק במילים נרדפות או ברמיזה,,, ואילו גן העדן כן ,,, אני חושבת שלרוב, השימוש במושגים האלו מגיעים כשאנחנו רוצים לחדד את ההרגשה הטובה או הרעה שלנו,,,
 
למעלה