גידי!!!!!! הצילו! הצ'אט!!!!

Irenie

New member
היפראקטיבית צעירה מחפשת גבר

מבוגר בשל ואמיד שיוכל להתמודד עם העובדה שהיא רוצה להחליף אוטו כל חודשיים, וכמובן צריכה גם אופנוע, וסירת מרוץ, ואוהבת טיולים בחו"ל, כל פעם במקום אחר, לאכול רק בחוץ כי בבית משעמם, צריכה מנקה כי לא מסוגלת לנקות לבד, המון ספרים כל הזמן כי לא אוהבת לקרוא יותר מ-10 עמודים באותו ספר, כל יומיים מחליפה תחביב לאחד יקר יותר שדורש המון ציוד חדש, חוצמזה היא גם נזק, שוברת דברים, מאבדת דברים, לא מסוגלת לעבוד, אבל חוצמזה, היא בחורה מקסימה עם המון חוש הומור...=]
 
גבר (חולה קשב) מחפש אותך לתמיכה

הנושא של שם הצ'אט או יותר נכון שם הפורום נשלח ל"חלונות הגבוהים" בעזרתו האדיבה של KNIAPER, אני מקווה שאכן יטופל הדבר אם כי אין לי חדשות ואני מזכיר לכן שהדבר לא בידנו. דרך אגב, איירין, כשתימצאי גבר עשיר שמוכן לסבול אופס סליחה לתמוך בהיפרית, אני מבקש להכיר את אחותו העשירה כי ממני לא יצא יותר מידי "מי יודע כמה" ואני מוכרח לומר שאנחנו מסכימים לגבי איך צריך לחיות. נ.ב. איך את אוהבת את המרצדס שלך? - גידי
 

28איילת

New member
חבר שלי לא רוצה להתחתן איתי

אבל עכשיו ברצינות. אנחנו 3 שנים וחצי ביחד ועכשיו הוא קיבל תשובה שלילית מארה"ב, כלומר הוא הולך לעשות את הדוקטורט שלו בארץ שנה הבאה. לפני שהוא נסע עכשיו לארה"ב הוא אמר שכשהוא יחזור אז נדבר על זה, וברור לו שהוא רוצה להמשיך לחיות איתי אז בחיי שאני לא מבינה מה הבעיה. נורא בא לי לקום ולעזוב אותו אבל אני אוהבת אותו ואנחנו מסתדרים טוב. אז למה כ"כ חשוב לי החתונה הזאת? זה ממש עושה אותי עצובה.
 

Irenie

New member
מציק מציק מציק ומוכר...

דיברתם על זה? הוא יודע שאת רוצה להתחתן? מה הסיבות שלו לזה שהוא לא רוצה? אצלי המצב הוא כזה - הוא מדבר על זה כל הזמן, אבל לא עושה כ-ל-ו-ם, ויש לו כמובן תמיד הרבה הרבה סיבות למה זה לא מתאים עכשיו אבל בכללי הוא רוצה (מריחה... מריחה... ועוד מריחה...). המצב הכלכלי לא מספיק טוב לחתונה, אנחנו רבים (כאילו שזה יעלם), הוא מפחד שאני אתבגר ואעזוב אותו (כאילו שזה לא יכול לקרות עוד 20 שנה), ועוד ועוד. העניין אצלי הוא - שבכלל לא היה חשוב לי עניין החתונה, אנחנו ביחד, נחמד לנו, וזה מה שחשוב כרגע, חתונה זה שולי, ואני גם לא לגמרי מאמינה בחתונות - רק באמון, חוק זה לא מה שיגרום לי להיות עם מישהו כל החיים. אבל מה... מתוקף היותי ADD מהרגע שהוא שתל את הרעיון במוחי (הוא זה שהתחיל לדבר על זה), החלטתי שאני רוצה, ואם אני רוצה - אז עכשיו! ואין כזה דבר אח"כ או לא יודע, או לחכות למשהו. וזה מה שמפריע לי אישית, שהחלטתי שאני רוצה - וכלום לא קורה, ובכלל, מעצבנים אותי אנשים שמדברים על דברים ולא עושים אותם. גם לי לפעמים יש חשק לקום ולעזוב, כי כמה לעזאזל אפשר לשחק בקקה (לא מצאתי ביטוי יותר הולם...), אבל מצד שני - האהבה חשובה יותר, והקשר חשוב יותר. מצד שני - אנחנו רק שנה וחצי ביחד, אם הוא היה משחק ככה 3 וחצי שנים, אולי גם לי היה נמאס.
איירין
 

28איילת

New member
אז זהו שעד עכשיו

גם הוא רצה וממש לא שינה לו אם נהיה נשואים או לא ופתאום הוא לא רוצה. אני לא בגילך (לצערי) ומתחיל להיות לי לחוץ גם מבחינת ילד וגם המשפחה מפעילה לחץ פיזי מתון. ובכלל פשוט בא לי!!!! אנחנו כל הזמן מדברים על זה. אני נורא רוצה לקוות שהוא סתם אומר ושבעצם הוא מתכנן לי איזה הצעה רומנטית כי הסירוב שלו פשוט לא הגיוני. מצד שני הוא ממש לא הטיפוס של המפתיען. אוף!
 

Irenie

New member
הלקוות הזה מביא רק בעסה...

לקוות לדברים זה לא עוזר, וגברים הם לא הטיפוס שיפתיע תוך כדי שהוא מעמיד פנים שבעצם זה לא הקטע שלו (ראה ערך צ'נדלר מחברים, רק ב-TV זה קורה). לדעתי אין פתרון טוב יותר משיחה רצינית, עם הבהרת כוונות (הצילו! שיחת כוונות!). למרות שזה משהו קשה, מציק, ומעצבן, אתם חייבים לפתור את זה כי המצב הנוכחי לא תורם ליציבות הקשר. אצלנו אגב, בתחילת הקשר אני הייתי ילדת החופש, זאת שיצאה כל הזמן עם מישהו אחר (שניים אחרים, שלושה אחרים), שברחה ממחויבות ואהבה, זרקה בבוז כל גבר שניסה להביע את אהבתו), והוא היה זה שרצה, זה שלחץ, זה שהחזיק גם כשאני בעטתי בכל הכח (ועדיין לפעמים). והיום - כשאני מוכנה למחוייבות הזאת - אני צריכה לחכות (גררר).
 

28איילת

New member
נו

כבר עשינו שיחת כוונות וברור מבחינתו שנתחתן השאלה היא מתי. +הוא זה שלחץ עליי לעבור לגור ביחד!!!!
 
יש לי מספר של שאלות

השאלות הבאות מתיחסות לכל הכותבות שלקחו חלק בשירשור (איפה הבנים?) למה את מחכה? בתו(י)רה לא כתוב שהוא חייב להציע, גם את יכולה. למה להתחתן? כי החברה מצפה ממך??? למה מערכת יחסית שלא מפרנסת את אולמי "בונבון" היא "לשחק בקקה"? אולי חתונה על כל ה"מסביב" שלה זה קקה אחד גדול שעושים כדי לא להעליב את אמא (וחוץ מזה בשנה הבאה אולי סבתא כבר לא תהיה יותר עימנו? הא לימורינק'ה, לא תעשי את זה בשבילה אחרי כל מה שעשו לה הנאצים?) מה הקשר בין רצינותו של אדם במערכת יחסים איתך (בתחילת הקשר), רצונו לקדם את מערכת היחסים על ידי מעבר למגורים משותפים לבין סיפוקו של האגו הפולני-משפחתי-סביבתי שלנו באמצעות ה"יום הכי מאושר בחיים" (הכוונה לחתונה כמובן)? כולנו פירמות כאלה או אחרות של בני אדם מדגם "פולני" ולמה אנשים מתים? ואיך אחרים באים לעולם? ומה קשור שתי השאלות האחרונות? אני משתדל לחשוב מה עובד בשבילי, עם זה לא עולה בקנה אחד עם רצונות הסביבה אני אפילו לא חושב להתנצל. לאמת מעולם לא היה רוב והחיים זה לא רפטינג, אין צורך ללכת עם הזרם - גידי
 

Irenie

New member
תקרא שוב את השרשור...

החתונה עצמה לא חשובה, אלא העקרון של אם כבר מדברים על משהו אז צריך לעשות אותו. מערכת יחסים היא מצויינת גם בלי חתונה, הלשחק בקקה זה לא הלא להתחתן, זה הלדבר על הלהתחתן כל הזמן ולא לעשות כלום, לדבר על משהו ולא לעשות אותו, זה מעצבן, מאז שאמרתי לו שזה מעצבן והוא הפסיק לדבר על זה - זה כבר לא מפריע לי אם אנחנו מתחתנים או לא. להציע לו לא רלוונטי, לא בגלל מי מציע למי, אלא בגלל ששניכם יודעים שאם הוא היה רוצה הוא היה מציע, אז להציע לו = לעשות את זה כשהוא לא רוצה, וזה משהו שאני לא עושה. מקווה שהסברתי את עצמי יותר טוב איירין
 

עיגולים

New member
לא רוצה להיות

הורסת מסיבות. אבל סירוב לחתונה הוא קצת רמז. תהיה הסיבה אשר תהיה וכבוד כל הלא מתחתנים במקומו מונח. אבל בתור אחת שאמרה כן בגלל אלוהים יודע וביטלה חודשיים לפני (איייסה בלגן, לא מומלץ) לפעמים זה לא. אני לא אומרת שזה המצב, אני כן אומרת שצריך אוזניים גדולות שם, בעיקר כדי באמת להקשיב. גם לך, גם לו. ורע לי עם ההודעה הזו אבל אני אשלח בכל זאת (add עם נטייה לאימפולסיביות) אז מראש סליחה.
 
למעלה