גחלים לוחשות?

[A m 0 s]

גחלים לוחשות?

אתמול, עת טיילתי בחוצות העיר חשבתי על כך שששמעתי לא פעם "גחלים לוחשות" והרי גחל - זכר הוא. מה בדיוק קרה שם? עוד באותו עניין, gehal או gahal? יום קסום לכולנו

 

[trilliane]

"גחלים" זו גם צורת הריבוי של גחלת (שהיא נקבה)

מילון ספיר: גַּחַל [יב] [ש"ע; ז'; גַחַל-, גַחֲלו] <גחל> פֶּחָם בּוער, גַחֶלֶת (ספרוּתי) גַּחֶלֶת [ש"ע; נ'; גַחֶלֶת-, גֶחָלים, גַחֲלֵי-, גַחַלתו] <גחל> 1. [תנ] פֶּחם בוער, פחם לוהט שנותר לאחר בעירה; 2. [תנ] (בהשאלה) ניצוץ, שׂריד יקר; 3. [יב] מחלת עור (ראה: גַחֲלית) מילון אתר "השפה העברית": http://www.safa-ivrit.org/milon/גחלים+לוחשות מילון הצירופים של רוביק רוזנטל: גחלת לוחשת. חומר בעירה דועך. לשון חכמים: "תנו רבנן: גחלים לוחשות – מברכין עליהן, אוממות – אין מברכין עליהן" (ת"ב ברכות נג ב). גחלת עמומה. תחושות או רשמים דועכים. לשון ימי הביניים: "ומה לי גחלת עמומה ושורפת לאחר זמן" (חידושי הרמב"ן בבא בתרא כב ב).

 

[אשי 1 האחת]

האם המילה להתקרבן היא תקנית

מהשורש קורבן ?תודה רבה

 

[עושה פאנלים]

תלוי מה את רואה כמקור לתקן...

 

[אשי 1 האחת]

לא הבנתי אותך

אשמח לתשובה

 

[מוגג]

המילה והשימוש בה קיימים.

גם אם לא קיבלו תקן רשמי.

 

[trilliane]

למה הכוונה ב"תקנית"?

כעיקרון "תקן" של ממש ניתן רק באקדמיה, אבל האקדמיה לא עוסקת במעבר שיטתי על כל מילה ומילה בעברית (בין אם מדוברת ובין אם במילון) ו"מאשרת" אותה. יש מילים רבות שנחשבות ל"תקניות" על אף שלמעשה אין להן כל תקן "רשמי" (אבל איש אינו מפקפק בתקניותן). אני חושבת ש"להתקרבן" נחשבת לסלנג (אם כי תלוי לפי איזו הגדרה של סלנג...). אבל הסלנג של היום יכול להיות המילים המקובלות של המחר... בסופו של דבר זה עניין של טעם והתאמה לנסיבות. נכון להיום לא הייתי משתמשת בה בעבודה אקדמית (כנראה) אבל היא מילה מצוינת ושימושית להפליא בדיונים כאלה ואחרים.