ענת יקרה............++
אני חייב לפצל את תגובתי לשניים: א. לענת שאני לא מכיר - ב. לענת שעכשיו אולי אני כן מכיר - א. התחלתי לקרוא, ממשיך וחוזר לכותרת, מי כתבה? מי זו? ע נ ת ? זו שמבלפת, שמרמה, שמציגה את עצמה בכזו ענווה, שיפלות וכניעה, הרי את זו שחברה את המסמך המדהים הזה מעולם לא שמעתי, מעולם לא ראיתי, ומעולם לא הכרתי, וע"כ מתבררת כאן טעות, טעות איומה. ענת הגדולה אינה ענת הגדולה אותה פגשנו בקומזיץ. ענת הגדולה היא ב א מ ת ענקית, והשאלה שאני מנסה לשאול את עצמי ואיני מוצא תשובה איך הצליחה הגב´ הזו לעבוד עלי, להתחזות בצורה כה מדהימה. ולהחביא את גדלות הנפש, תעצומות הרוח, בצורה שכה מעוררת קנאה. ב. לענת שהסירה את המסכה והתחילה לגלות את גדלותה. ענתי חמודה. אחיך בחר בדרכו, דרך מילוט, דרך שאפשרה לו לשרוד ולבסוף למרבה הצער לחדול. אבל אחיך זה אחיך, ואני אנסה להתייחס אלייך. גזירה על המת שמשתכח מן הלב, ואת לא שוכחת, למה? משום שאת לא מוותרת, את גדלה, את גדלה מתוך הזכרון. את גדלה מתוך ילדות עשוקה, את גדלה עם בגרות כואבת, ואת גדלה מתוך כל אלה לגבהים. והוא - אחיך האהוב, לא עזב אותך, הוא עזב את הסבל שלו, הוא פרש מרצונו, מחיים בהם מאס, הוא לא פרש מלהיות אחיך, מלעמוד לצידך, מלתמוך בך. מלעזור לך לגדול. והנה, את באה אליו ברגע של חולשה, ומבקשת.... שיקח אותך אליו. והוא..... שומע מבין את מצוקת הרגע, ושולח לך איתות. "שמעתי את בקשתך" שמעתי את כמיהתך - לשינוי, לגדילה, להפוך את חיי לטובים ומאושרים. שמעתי גם את השגיאה. אבל אני - אחיך שאוהב אותך, דואג לך, עונה לך בדרך יותר נכונה. ראשית קחי את המסר - ששמעתי אותך, וזהו היעל שהופיע מהשומקום, וחושבני שאת ורק את ואני (אחיך) יודעים למה יעל, מה הוא מסמל לך, את הגדול שלך שאת מסתירה. והשנית בדמותי - אחיך, כשהוא אמור לפגוש בך, וכנראה גם לעמוד לצידך. להיות לך לעזר ואחיסמך. איני יודע בדיוק על מה ולמה נסובה הפגישה, אבל כנראה למשהו שאמור להיטיב עימך, למשהו שאמור להיות על יד קצב הצמיחה הפנימית הענקית שלך. ענת, הצלחת לרגש אותי בסגנון, אבל הצלחת לרגש אותי עוד יותר במסר, והמסר הוא קצב הצמיחה הענקי שלך. מחבק אותך חיבוק אמיץ,
אני חייב לפצל את תגובתי לשניים: א. לענת שאני לא מכיר - ב. לענת שעכשיו אולי אני כן מכיר - א. התחלתי לקרוא, ממשיך וחוזר לכותרת, מי כתבה? מי זו? ע נ ת ? זו שמבלפת, שמרמה, שמציגה את עצמה בכזו ענווה, שיפלות וכניעה, הרי את זו שחברה את המסמך המדהים הזה מעולם לא שמעתי, מעולם לא ראיתי, ומעולם לא הכרתי, וע"כ מתבררת כאן טעות, טעות איומה. ענת הגדולה אינה ענת הגדולה אותה פגשנו בקומזיץ. ענת הגדולה היא ב א מ ת ענקית, והשאלה שאני מנסה לשאול את עצמי ואיני מוצא תשובה איך הצליחה הגב´ הזו לעבוד עלי, להתחזות בצורה כה מדהימה. ולהחביא את גדלות הנפש, תעצומות הרוח, בצורה שכה מעוררת קנאה. ב. לענת שהסירה את המסכה והתחילה לגלות את גדלותה. ענתי חמודה. אחיך בחר בדרכו, דרך מילוט, דרך שאפשרה לו לשרוד ולבסוף למרבה הצער לחדול. אבל אחיך זה אחיך, ואני אנסה להתייחס אלייך. גזירה על המת שמשתכח מן הלב, ואת לא שוכחת, למה? משום שאת לא מוותרת, את גדלה, את גדלה מתוך הזכרון. את גדלה מתוך ילדות עשוקה, את גדלה עם בגרות כואבת, ואת גדלה מתוך כל אלה לגבהים. והוא - אחיך האהוב, לא עזב אותך, הוא עזב את הסבל שלו, הוא פרש מרצונו, מחיים בהם מאס, הוא לא פרש מלהיות אחיך, מלעמוד לצידך, מלתמוך בך. מלעזור לך לגדול. והנה, את באה אליו ברגע של חולשה, ומבקשת.... שיקח אותך אליו. והוא..... שומע מבין את מצוקת הרגע, ושולח לך איתות. "שמעתי את בקשתך" שמעתי את כמיהתך - לשינוי, לגדילה, להפוך את חיי לטובים ומאושרים. שמעתי גם את השגיאה. אבל אני - אחיך שאוהב אותך, דואג לך, עונה לך בדרך יותר נכונה. ראשית קחי את המסר - ששמעתי אותך, וזהו היעל שהופיע מהשומקום, וחושבני שאת ורק את ואני (אחיך) יודעים למה יעל, מה הוא מסמל לך, את הגדול שלך שאת מסתירה. והשנית בדמותי - אחיך, כשהוא אמור לפגוש בך, וכנראה גם לעמוד לצידך. להיות לך לעזר ואחיסמך. איני יודע בדיוק על מה ולמה נסובה הפגישה, אבל כנראה למשהו שאמור להיטיב עימך, למשהו שאמור להיות על יד קצב הצמיחה הפנימית הענקית שלך. ענת, הצלחת לרגש אותי בסגנון, אבל הצלחת לרגש אותי עוד יותר במסר, והמסר הוא קצב הצמיחה הענקי שלך. מחבק אותך חיבוק אמיץ,
