גוצ'ה
עקב המצב מרבים עכברי הכפר לדגום את מסעדות העיר הגדולה. שעת לילה מאוחרת, אמצע שבוע, המתנה של חצי שעה, עיר משוגעת. פסיפלורה אלכוהולית בזמן ההמתנה, אווירה של רסטו-בר שכונתי שמח, מטבח פתוח עסוק לעייפה, אהבתי. ראשונות: אגרול פירות ים עם מטבל צ'ילי דבש - טעים מאוד, הייתי שמח לעוד אחד בצלחת. לא מתוחכם מדי, קצת מטוגן מדי (הגירסאות המאודות מועדפות), אבל עדיין המנה המועדפת בארוחה. 30 ש"ח לאגרול אחד ארוך חתוך לשניים, קצת יקר.. סלט ירוקים עם טונה צרובה, תפוח ובצל בטמפורה - טעים, מתובל עדין וטוב. הטונה בינונית(הרחבה בהמשך), חתוכה לקוביות קטנות מה שהרגיז את מזמין המנה. כנ"ל הוזמן פירה, מזמינת המנה התלוננה שהיה גס מדי ולא מתובל מספיק, איש איש והעדפותיו. 30 וקצת ש"ח לסלט עם מנת לחם קטנה (תוספת בתשלום, עיקרון מיותר במיוחד כשהלחם לא שווה השקעה) , עיסקה לא רעה. יין: הרצון להתפרק ולעשות דברים לא שגרתיים הביא אותנו להזמין רוזה, שנת 2005 של תבור. הגיע עם שמפניירה אך לא מקורר מספיק, חובה היה לציין בתפריט שמדובר בבקבוק של חצי ליטר. בכמעט 80 ש"ח היינו בטוחים שמדובר בבקבוק 750. הרוזה היה ד"א בינוני מאוד, לא לטרוח בסכום כזה. עיקריות: היה בכללי טעים, אבל מעט מאכזב כי היו לנו ציפיות. מיקס פירות ים - הרוטב היה לדעתי חמאה ויין לבן, מזמין המנה נהנה אבל לא היה שם משהו יוצא דופן לספר עליו. בכ 60 ש"ח מנה סבירה בכמות השרצים ובטעם. סטק טונה על אספרגוס ופירה ברוטה פלפל שמנת עדין - טעים, אבל לא מספיק. הטונה בצורתה\חיתוכה והאמת שגם במרקמה הזכירה את אותם גושי טונה קפואים שאפשר למצוא בהרבה מרכולים וחנויות דגים. אז אהי טונה זה לא היה, מי שמצפה לסטק עסיסי ועבה, שיזרוק את הציפיות הצידה. ביחס לחומר הגלם, הטיפול בטונה היה בסדר, חרוכה מבחוץ ודי ורדרדה מבפנים, עדיין זה לא זה. האספרגוס היה טוב, הפירה היה לי טעים, הרוטב היה טוב אבל לא היה מזיק לטבל את נתח הטונה עצמו ולהפוך את המנה לנושכת יותר. 76 ש"ח, בינוני. קינוח: כמו שהוזכר לפני, יום לא שגרתי, אז הוזמנה מין בננה לוטי, עם ופל בלגי, בננות "מקורמלות" והמון רוטב קרמל שמנתי, ולא נשכח את כדור גלידת הווניל. דווקא היה טעים אף על פי שאני לא חובב מנות "סאנדיי" כאלה. גלידת הוניל הייתה די איכותית, הרוטב מתוק במידה. לסיכום: נראה שהמסעדה לקחה את קונספט השרימפסייה השכונתית (ראה ערך שרימפסי בחיפה) ושידרגה בכמה רמות. האווירה הלילית יופי, נחמד אפילו שולחנות שיתופיים בחלק מאיזורי המסעדה.. האוכל יכול להיות קצת יותר מוקפד ומעניין.
עקב המצב מרבים עכברי הכפר לדגום את מסעדות העיר הגדולה. שעת לילה מאוחרת, אמצע שבוע, המתנה של חצי שעה, עיר משוגעת. פסיפלורה אלכוהולית בזמן ההמתנה, אווירה של רסטו-בר שכונתי שמח, מטבח פתוח עסוק לעייפה, אהבתי. ראשונות: אגרול פירות ים עם מטבל צ'ילי דבש - טעים מאוד, הייתי שמח לעוד אחד בצלחת. לא מתוחכם מדי, קצת מטוגן מדי (הגירסאות המאודות מועדפות), אבל עדיין המנה המועדפת בארוחה. 30 ש"ח לאגרול אחד ארוך חתוך לשניים, קצת יקר.. סלט ירוקים עם טונה צרובה, תפוח ובצל בטמפורה - טעים, מתובל עדין וטוב. הטונה בינונית(הרחבה בהמשך), חתוכה לקוביות קטנות מה שהרגיז את מזמין המנה. כנ"ל הוזמן פירה, מזמינת המנה התלוננה שהיה גס מדי ולא מתובל מספיק, איש איש והעדפותיו. 30 וקצת ש"ח לסלט עם מנת לחם קטנה (תוספת בתשלום, עיקרון מיותר במיוחד כשהלחם לא שווה השקעה) , עיסקה לא רעה. יין: הרצון להתפרק ולעשות דברים לא שגרתיים הביא אותנו להזמין רוזה, שנת 2005 של תבור. הגיע עם שמפניירה אך לא מקורר מספיק, חובה היה לציין בתפריט שמדובר בבקבוק של חצי ליטר. בכמעט 80 ש"ח היינו בטוחים שמדובר בבקבוק 750. הרוזה היה ד"א בינוני מאוד, לא לטרוח בסכום כזה. עיקריות: היה בכללי טעים, אבל מעט מאכזב כי היו לנו ציפיות. מיקס פירות ים - הרוטב היה לדעתי חמאה ויין לבן, מזמין המנה נהנה אבל לא היה שם משהו יוצא דופן לספר עליו. בכ 60 ש"ח מנה סבירה בכמות השרצים ובטעם. סטק טונה על אספרגוס ופירה ברוטה פלפל שמנת עדין - טעים, אבל לא מספיק. הטונה בצורתה\חיתוכה והאמת שגם במרקמה הזכירה את אותם גושי טונה קפואים שאפשר למצוא בהרבה מרכולים וחנויות דגים. אז אהי טונה זה לא היה, מי שמצפה לסטק עסיסי ועבה, שיזרוק את הציפיות הצידה. ביחס לחומר הגלם, הטיפול בטונה היה בסדר, חרוכה מבחוץ ודי ורדרדה מבפנים, עדיין זה לא זה. האספרגוס היה טוב, הפירה היה לי טעים, הרוטב היה טוב אבל לא היה מזיק לטבל את נתח הטונה עצמו ולהפוך את המנה לנושכת יותר. 76 ש"ח, בינוני. קינוח: כמו שהוזכר לפני, יום לא שגרתי, אז הוזמנה מין בננה לוטי, עם ופל בלגי, בננות "מקורמלות" והמון רוטב קרמל שמנתי, ולא נשכח את כדור גלידת הווניל. דווקא היה טעים אף על פי שאני לא חובב מנות "סאנדיי" כאלה. גלידת הוניל הייתה די איכותית, הרוטב מתוק במידה. לסיכום: נראה שהמסעדה לקחה את קונספט השרימפסייה השכונתית (ראה ערך שרימפסי בחיפה) ושידרגה בכמה רמות. האווירה הלילית יופי, נחמד אפילו שולחנות שיתופיים בחלק מאיזורי המסעדה.. האוכל יכול להיות קצת יותר מוקפד ומעניין.
