גועל נפש!!!../images/Emo46.gif
שלום, אני בחור כבן 24, בשנה האחרונה עבדתי בירושלים מאבטח הרבה מקומות, בין היתר הכותל המערבי,חכ"ים,שגרירים,ומקומות נוספים. השיגרה היומיומית שלי הייתה לאבטח בבקרים בלישכת רווחה בקטמונים ובערב לאבטח בתי 2 חכ"ים, היום אחד שר ואחד סגן שר. העבודה בלישכה הסוציאלית לא פשוטה לאנשים רגישים, פגשתי מציאות שלא הייתי מודע לה אישית,עד אותה עבודה הייתי אומר שאין אנשים רעבים בארץ,טעיתי בגדול,לא רק שיש אנשים רעבים, יש ילדים שהולכים לישון רעבים, ילדים להורים עובדים שהאב עושה שירות מילואים בגולני,אנשים מתוסכלים,היו אומרים לי "תגיד מתי יהיה טוב?" עם בכי בעיניים, כל מה שהיה מעניין אותם זה לעבור את היום. אני אקצר להגיע לעיניין... בערב, הייתי מגיע לבית הח"כ,יחי ההבדל הקטן, לא רוצה לדבר פה על העושר ותנאי המיחייה המנוגדים טוטאלית ולא קשורים לאנשים שהזכתי קודם,מה שהרתיח אותי זה היחס שלהם, לא אליי לאנשים שחיים פה, הייתי שומע שיחות טלפון,פגישות אם אנשיי עסקים, ופגישות עם עמיתים לממשלה, לא רוצה לדבר אפילו על הפעם שמעתי תגובה לפיגוע שהיה יום אחד בעיר. לא האמנתי שאלה האנשים שאמורים לדאוג למדינה הזאת, לאנשים שחיים פה, אין להם שמץ של מושג הכי קטן באיזה תנאים ישנם אנשים שחיים פה, יותר מזה, הם ניגעלים מכל דבר שקשור לזה, הם מעדיפים את הסטטוס הנורא כפי שהוא, פעם הם היו מסתירים דברים כאלה, היום זו כבר אופנה, הייתי נוכח בביתם כל יום כך שראיתי את היתנהגותם הטיבעית ביותר. בנוגע לגזירות הכלכליות חברתיות, הייתי שנה עם האוכלוסייה שזה פוגע בה, שלא יזיינו לו תמוח שאין כסף במדינה בגלל המצב הבטחוני ותירוצים אחרים, מה שהם עושים זה פשע נגד האנושות. התיסכול מהשיגרה היומיומית הזאת הביא אותי לחשוב דברים בקיצוניות, אני מודה, אבל בחייכם...אם בן של ח"כ היה נרצח בפיגוע...ואח"כ מקסימום עוד אחד...לא היו פיגועים יותר באוטובוסים, או אם ח"כים היו משתמשים בתחבורה ציבורית היו מוצאים 50 פתרונות יצירתיים לבעייה הקשה ומימון. הכסף קיים, הבעייה שהוא נמצא בידיים שלהם, נמאס!!! בתקווה לשינוי טוטאלי בבחירת ח"כים ועתיד טוב יותר לכל כך הרבה שמגיע להם. כמוני כמוכם
שלום, אני בחור כבן 24, בשנה האחרונה עבדתי בירושלים מאבטח הרבה מקומות, בין היתר הכותל המערבי,חכ"ים,שגרירים,ומקומות נוספים. השיגרה היומיומית שלי הייתה לאבטח בבקרים בלישכת רווחה בקטמונים ובערב לאבטח בתי 2 חכ"ים, היום אחד שר ואחד סגן שר. העבודה בלישכה הסוציאלית לא פשוטה לאנשים רגישים, פגשתי מציאות שלא הייתי מודע לה אישית,עד אותה עבודה הייתי אומר שאין אנשים רעבים בארץ,טעיתי בגדול,לא רק שיש אנשים רעבים, יש ילדים שהולכים לישון רעבים, ילדים להורים עובדים שהאב עושה שירות מילואים בגולני,אנשים מתוסכלים,היו אומרים לי "תגיד מתי יהיה טוב?" עם בכי בעיניים, כל מה שהיה מעניין אותם זה לעבור את היום. אני אקצר להגיע לעיניין... בערב, הייתי מגיע לבית הח"כ,יחי ההבדל הקטן, לא רוצה לדבר פה על העושר ותנאי המיחייה המנוגדים טוטאלית ולא קשורים לאנשים שהזכתי קודם,מה שהרתיח אותי זה היחס שלהם, לא אליי לאנשים שחיים פה, הייתי שומע שיחות טלפון,פגישות אם אנשיי עסקים, ופגישות עם עמיתים לממשלה, לא רוצה לדבר אפילו על הפעם שמעתי תגובה לפיגוע שהיה יום אחד בעיר. לא האמנתי שאלה האנשים שאמורים לדאוג למדינה הזאת, לאנשים שחיים פה, אין להם שמץ של מושג הכי קטן באיזה תנאים ישנם אנשים שחיים פה, יותר מזה, הם ניגעלים מכל דבר שקשור לזה, הם מעדיפים את הסטטוס הנורא כפי שהוא, פעם הם היו מסתירים דברים כאלה, היום זו כבר אופנה, הייתי נוכח בביתם כל יום כך שראיתי את היתנהגותם הטיבעית ביותר. בנוגע לגזירות הכלכליות חברתיות, הייתי שנה עם האוכלוסייה שזה פוגע בה, שלא יזיינו לו תמוח שאין כסף במדינה בגלל המצב הבטחוני ותירוצים אחרים, מה שהם עושים זה פשע נגד האנושות. התיסכול מהשיגרה היומיומית הזאת הביא אותי לחשוב דברים בקיצוניות, אני מודה, אבל בחייכם...אם בן של ח"כ היה נרצח בפיגוע...ואח"כ מקסימום עוד אחד...לא היו פיגועים יותר באוטובוסים, או אם ח"כים היו משתמשים בתחבורה ציבורית היו מוצאים 50 פתרונות יצירתיים לבעייה הקשה ומימון. הכסף קיים, הבעייה שהוא נמצא בידיים שלהם, נמאס!!! בתקווה לשינוי טוטאלי בבחירת ח"כים ועתיד טוב יותר לכל כך הרבה שמגיע להם. כמוני כמוכם