זה נורא נורא בעייתי.
לא בגלל ה"פרטיות" שאמורה להיות באינטרנט (כבר מזמן נגמלתי מאשליות בעניין הזה), כי אם בגלל הדבר הקטן והשולי שקרוי זכויות אזרח. האם את רוצה לתת פתח למדינה להרשיע אותך על עבירה שלא ביצעת, אלא התכוונת לבצע? ומה מספיק כדי לקבוע את הכוונה שלך? תכתובות באימייל? הגעה לזירת הפשע המיועדת? איך בדיוק קובעים שאכן התכוונת לבצע את הפשע, ולא, נגיד, לדבר הרבה דיבורים גדולים ולהשתפן בדרך? ואגב, אדם בן שלושים ומשהו שנפגש עם בחורה בת 14-15, כשמטרתו המוצהרת של המפגש היא סקס (ועד כמה שהבנתי, זו היתה מטרתו המוצהרת של המפגש), עובר על החוק אם הוא שוכב עם קטינה, אבל לא ברור לי מאיפה הוציאו את "כוונת תקיפה" (שהרי לפי תיאור המקרה, ברור שהוסכם על השניים שמטרת המפגש היא סקס). האם סקס עם קטינה הוא אוטומטית תקיפה? ואני מזכירה שמדובר בארה"ב, שלמרות כל החוקים, יש בה כמות גדולה מאד של קטינות שמתחילות בחיי המין שלהן בגיל ממש ממש מוקדם ולא ממש עושות חשבון לגיל. גם מהבחינה הזו הנושא בעייתי בעיני. אני לא הייתי רוצה שייפתח למדינה פתח להרשיע אדם על סמך כוונות שלא הוכחו דיין. בדי והותר מחקרים נמצא שכוונות והכרזת כוונות לא בהכרח קשורות למעשים בתכל´ס. ולא ממש ברור לי מי הוא שמפרש את הכוונות, שמוצא כוונת תקיפה בפגישה שהמטרה שלה הובהרה מראש ולא נעשתה ברמייה.