זה בדיוק מה שהוא עשה
ואני שאלתי את לאה. זה מה שלאה כתבה על עצמה בשנת 1956 לאוניברסיטה העברית, למטרות העלתה למשרת מרצה בכירה: ד"ר לאה גולדברג צולדות חיים נולדתי בשנת 1991 ב29 במאי בעיר קניגסברג בפרוסיה. חייתי עם משפחתי בשנות חיי הראשונות בעיר קובנא (ליטא) ובעת מלחמת העולם הראשונה, ברוסיה, מחוז סאראטוב כתום המלחמה חזרה המשפחה לליטא, שם סיימתי את חוק לימודי ב"גימנסיון עברי" (מיסודו של ד"ר מ. שואבה) בשנת 1928. למדתי שנתיים באוניברסיטה הליטאית (במקצועות שפות שמיות, גרמניסטיקה, היסטוריה). אחרי זה למדתי בברלין ובבון שפות שמיות, היסטוריה, פדגוגיקה. ביולי שנת 1933 נבחנתי בחינה לתואר דוקטור (אצל הפרופסור פאול קאהלה במקצוע הראשי) ובשנת 1935 יצאה לאור הדיסרטאטציה שלי בהוצ... ...שאמשיך? כי יש עוד הרבה, אבל אני חייבת לצאת עכשיו, אז אחר כך. בקשר לרומן - היה איזה סיפור עם סטודנט שלה או עם מרצה שלה (נדמה לי שסטודנט) שהונצח במחזור הסונטות "אהבתה של תרזה די-מון". גולדברג כתבה שם כי תרזה די-מון היתה אצילה צרפתייה שהיתה מאוהבת במורה של הבן שלה וכתבה לו שירים, וכשההוא עזב היא שרפה את כולם, והגולדברג הקדישה את הסונטות לסיפור האבהב הזה. שנים מאוחר יותר התגלה ביומנה האישי של גולדברג כי המציאה את הסיפור הזה וכי כתבה את השירים על עצמה ומושא אהבתה.