אני תוהה
אלה קובץ הלכות שקיבלתי הבוקר למייל:
[ז] אפילו מלאכות המותרות, אסור לעשותן בשביל גוי, כגון דבר האבד, או אפילו לבשל{יב}. והוא הדין למי שמחלל שבת בפרהסיא{יג}:
[ח] זריעה, אסורה. ואם יש לו זרעים שאם לא ישקם במים יִפָּסדו, מותר להשקותם. וכן גינות־נוי ועציצים{יד}:
[ט] אסור לתלוש או לקצוץ שום דבר מן המחובר, אם לא יתקלקלו הפירות עד לאחר יום־טוב, כי אם מה שהוא צריך לאכול במועד. ואינו צריך לצמצם, אלא תולש בהרוחה, ואם יותיר יותיר. ואסור ללקט עצים מן השדה ליפותו לחרישה, ואם ניכר שמכוין לצרכו שצריך לעצים, כגון שנוטל הגדולים ומניח הקטנים, מותר. וכן אסור לקצוץ ענפי אילן לתקנו, ואם ניכר שמכוין בשביל הענפים להאכילן לבהמתו ולא לתקנו, כגון שקוצץ כולן מצד אחד, מותר{טו}:
[י] מי שיש לו פרדס אצל פרדסו של גוי, והגוי לוקט פירותיו, ואם הישראל לא ילקט יבא לידי הפסד, מותר לו ללקטם. ואם המה דברים שיתקלקלו בתלוש אם לא יעשה לצרכם גם מלאכה אחרת, מותר לעשות הכל, אפילו לדרוך ענבים לעשות יין וכדומה לזה, ובלבד שלא יניח בכוונה מלאכתו לחול־המועד{טז}:
הלכה ז' מדברת על כך שאסור לי לעשות שום מלאכה עבור גוי.
אני אשתדל להקפיד לא לעשות לה משהו במיוחד, אלא יחד עם הבישול של כל בני הבית.
היה לי חשוב להביא את ההלכה הזו כי כנראה שיש שנוהגים כך ושנוהגים כך.
חג שמח.