גובלינית אפשר..

[ליר ליר23]

גובלינית אפשר..

קצת פרטים על הטיפול הזה שהזכרת? cbt?

 

[ה צ ו ל ל ת הצהובה]

ליר ליר אפשר...

אם כבר את כאן, והזכרת שיש לך התקפי זעם, לספר על זה קצת? כלומר... מה עובר לך בראש בזמן התקף כזה, לפניו ואחריו, האם אחרי התקף את זוכרת מה קרה במהלכו ? (יש הטוענים שלאחר התקף שוכחים הכל... האם זה נכון?) האם הם התחילו בעקבות איזשהו אירוע כלשהו? וכל מה שנראה לך רלוונטי... אני שואלת, כיוון שעד כה היו כאן הרבה הורים לילדים עם התקפי זעם, אבל זו פעם ראשונה שמישהו מעיד על עצמו שיש לו את זה. גם אני טוראטניקית, אבל ללא התקפי זעם עד כה. תודה

 

[ליר ליר23]

בהחלט..

אני מעידה על עצמי שיש לי התקפי זעם כי יש לי המון כאלה! לפעמים אני לא מבינה איך אנשים סובלים אותי..זה מתבטא בצרחות וצעקות וזה יכול גם להתבטא בזה שאני אתעצבן על הפלאפון ופשוט אנפץ אותו על הרצפה .(זה קרה גם עם מקלדת של מחשב ) כמובן שאחרכך אני זוכרת הכל ואז אני מתבאסת מעצמי שיש לי את ההתקפי זעם האלה. אבל יש לציין שכמובן שיש לי את השליטה חלקית זאת אומרת אני בחיים לא ארים יד! אבל אני כן אצרח ואריב עם אנשים. אני בכלל סובלת מטוראט עם כל מה שמשתמע מכך : טיקים..הפרעה אובססיבית של נגיד להריח משהוא מספר פעמים. או להניח כוס על השולחן 10 פעמים או לכבות ולהדליק את האור בחדר 3 פעמים. חרדות..מחשבות טורדניות. בקיצור טורטניקית אמיתית..אם יש עוד שאלות אני מאוד אשמח לענות כי אני ממש שמחה שסופסוף יש לי עם מי לדבר על זה ..אתם לא יודעים כמה זה מקל

 

[ה צ ו ל ל ת הצהובה]

ברור שיש עוד שאלות ../images/Emo13.gif

האם יש משהו ספציפי שגורם להתפרצות? או שההתפרצות היא "ללא כל סיבה"? ואיך בדיוק את מציבה לעצמך את הגבולות? אני מאוד שמחה שאת כותבת כאן, כי באמת הגיע הזמן שעוד טוראטניקים ישתתפו באופן פעיל. (יש כאן הרבה טוראטניקים, אבל הם בד"כ לא ממש כותבים... אלו שכותבים הם בעיקר ה"הורים של").

 

[yakovs]

ממש לא מדוייק. מה פירוש

"לא ממש כותבים"? ומה זה "ישתתפו באופן פעיל"? בבקשה לפרט.

 

[ה צ ו ל ל ת הצהובה]

או-הו. אתה דוגמא מצויינת

למישהו שיכול היה לשתף יותר, לתת עוד קצת עצות, לעזור להורים "חדשים בעניין" להתמודד, לנסות להאיר להם תופעות שהם מתקשים לקבל או מתקשים להבין... במקום זה, אתה נכנס, "עושה צחוקים" ונעלם, בד"כ בלי להשאיר עקבות משמעותיים...

(שזו בהחלט זכותך). לא חבל? הרי אתה מיטיב להתבטא, למה לא לנצל זאת? אני זוכרת שבפעמים בהן כתבת כאן יותר חמש שורות, קיבלת פידבקים מצויינים. ואחרי הפירוט שקיבלת כרגע, אתה מוזמן לתת תשובות "מושקעות" בשירשורים האחרים...

 

[yakovs]

איריס היקרה.

מזמן כבר לא קיבלתי מקלחת של מים קרים באמצע החורף. תודה. לגופו של עניין, ולא בגלל שאני נעלם בלי להשאיר עקיבות, אני חייב לרוץ. אך ברגע שאוכל, אגיב. תכיני הרבה מגבות.

 

[ה צ ו ל ל ת הצהובה]

I can't wait../images/Emo3.gif

 

[איש החידות]

Me Too ../images/Emo70.gif

 

[yakovs]

איריס היקרה מאד.

אני אנסה לענות לך בצורה מסודרת, ונא לא להפסיק אותי באמצע. ראשית, מה שכתבת "נכנס, עושה צחוקים ונעלם". קצת לא הוגן, זה נשמע בערך כמו ליצן הפורום, ואני לא כזה. אומנם, את לא הראשונה שמגלה התייחסות כזאת לתגובות שלי, וזה כנראה גם בגלל הסגנון שלי שמהלך על הגבול הדק שבין רצינות לצחוק. וקורה שאנשים לא מפרשים נכון את התגובות שלי. מכירה את זה? הרבה טוראטניקים חווים את את זה. אז שאנחנו המתוסמנים לא נבין אחד את השני? לגבי העקבות שאני משאיר או לא, כידוע לכל מי שיודע אין לי אינטרנט בבית, ואני לא תמיד זמין (אינטרנטית. טלפונית אני תמיד זמין). אז ייתכן מצב, בייחוד בצהרי היום, שאני נשאר בביה"ס ומחפש שעתיים מישהו לדבר איתו, אבל בסוף הולך הבייתה מתוסכל, ואח"כ בערב כולם חוזרים מהעבודה, מתיישבים מול המחשבים ותוהים לאן נעלמתי. אז דעי לך, כשם ששמי יעקב, אני עוקב וגעקב. בקשר לשיתוף, לעצות, לעזרה ולתמיכה. ראי נא, כנראה שכאן אני באמת יכול להשתפר. אבל, לא כל אחד מוכן להיחשף בקלות, ויש כאן פונקציה של חשיפה. ולי יש בעייה עם זה. אני מאד מעריך אנשים שמוכנים לתת לאחרים להיכנס למקומות אישיים, כמוך למשל, אבל לי קשה עם זה. אז אני תמיד מוכן לעזור, ואני מוצא את הדרכים שלי לעשות את זה. ואני מקווה שעם הזמן ועם הגיל אוכל לעזור יותר גם באופן ווירטואלי. גיל, אני מקווה שאתה מרוצה.

 

[הלנה]

יעקב ../images/Emo24.gif

לא נראה לי שאירס התכוונה שאתה ליצן הפורום... בכל אופן, מאד אהבתי את מה שכתבת ואני מסכימה עם איריס שיש לך הרבה מה לתרום לנו...

 

[אילנה אמא של שי]

יעקב../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

יעקב אתה תורם הרבה לפורום גם כאן וגם בשני ועל תפגע מאיריס היא לא התכוונה מקווה שאתה סולח

 

[ליר ליר23]

צוללת יקרה..

תראי מה שגורם להתפרצויות לקרות זה מה שבדר כלל קורה לכולם שהם עצבניים-משהוא פשוט צריך לעצבן אותי וזהו אני מתפוצצת! יש גם ימים שאני סתאם עצבנית כל היום וזה נהיה אחרכך לעצבות ואז בכי בלי בכלל לדעת למה..אבל אני מניחה שזה חלק מהטורט. ובהקשר לשאלה של איך אני מציבה לעצמי גבולות-אז ככה זהלא שבזמן העצבים אני פשוט משתוללת ללא גבולות הרי אנחנו לא חולי נפש מסוכנים(למרות שיש כמה וכמה בורים שמאמינים שכן) אני יודעת להרגיע את עצמי בעזרת הצרחות הצעקות ולפעמים גם קללות ואני גם מתעצבנת מכל שטות אבל כמובן שיש גבולות מאוד ברורים..אני בחיים לא מרימה יד ואני גם לא מרגישה צורך לנהוג כך. פשוט מאוד כשאני עצבנית אני מוציאה את זה בצורות של צעקות או זריקות של פלאפונים על הרצפה חחח חחחחח מה איתך צוללת ממה את סובלת בטוראט? האם את מטופלת? בת כמה את? כמה זמן את סובלת מזה?