גדיה מבואסת...
ליאיר, שלומות, אני עובדת במקצוע חופשי ויצירתי מאד. הנטיה שלי היא לתת את כל הנשמה למשימות ולפרויקטים שמוטלים עלי. כל שאר הקולגות שלי מתאמצים גם כן אבל עד הגבול. כלומר, לא משקיעם דקה מעבר למינימום הדרוש. אצלי זה אחרת ואני מרגישה שאם לא סחטתי את עצמי עד הטיפה האחרונה אזי לא מיציתי את כל היכולות שלי. ואכן אני מגיעה רבות עד קצה גבול היכולת של עצמי. בהתחלה הבוס שלי זיהה את הפוטנציאל והתמורה הייתה טובה גם במשכורת וגם ביחס. בגלל המצב הכלכלי היום המשכורת נתקעה ובגלל שההשקעה שלי הפכה למובנת מאליה גם היחס המיוחד נעלם ושום הערכה לא נראית באופק.מחד גיסא אנילא מסוגלת להשתנות, כלומר לא מסוגלת לעבוד רק מינימום ומאידך גיסא אני מרגישה נפגעת ומנוצלת. אנא חווה את דעתך...
ליאיר, שלומות, אני עובדת במקצוע חופשי ויצירתי מאד. הנטיה שלי היא לתת את כל הנשמה למשימות ולפרויקטים שמוטלים עלי. כל שאר הקולגות שלי מתאמצים גם כן אבל עד הגבול. כלומר, לא משקיעם דקה מעבר למינימום הדרוש. אצלי זה אחרת ואני מרגישה שאם לא סחטתי את עצמי עד הטיפה האחרונה אזי לא מיציתי את כל היכולות שלי. ואכן אני מגיעה רבות עד קצה גבול היכולת של עצמי. בהתחלה הבוס שלי זיהה את הפוטנציאל והתמורה הייתה טובה גם במשכורת וגם ביחס. בגלל המצב הכלכלי היום המשכורת נתקעה ובגלל שההשקעה שלי הפכה למובנת מאליה גם היחס המיוחד נעלם ושום הערכה לא נראית באופק.מחד גיסא אנילא מסוגלת להשתנות, כלומר לא מסוגלת לעבוד רק מינימום ומאידך גיסא אני מרגישה נפגעת ומנוצלת. אנא חווה את דעתך...