כשאני בחברת אנשים לא מוכרים, או לא מוכרים מספיק, אני נבוך וקשה לי להתבטא. אבל כשאני מזהה שבן שיחי נחיתי בעצמו, ואני מזהה די מהר, אני פותח עליו את הפה בשביל כל הפעמים שלא עשיתי את זה, דורך עליו, יורק ו..(כאן נמחקו עוד כמה דוגמאות ביזאריות). גם כשאני יוצא מהשוונג ומשתדל לכבד, לא תמיד אני שולט בדחף החולני שלי.
בחטאי הרבים, אחד הדברים שהייתי נהנית ממנו בסתר, בתקופה שהייתי סטודנטית בבר אילן הוא לעשות עיניים לחבר'ה הדתיים באוניברסיטה. אהבתי להביך את הסטודנטים הדתיים ואפילו כמה מהמרצים בעזרת מבטים מזמינים. את השיעורים המשעממים ביותר בתואר העברתי בלבחון את תגובותיהם מבלי לתת לקשר העין שנוצר להתקדם לשום מקום גם כשהייתה הזדמנות. כמו שאומרים "מים גנובים ימתקו", כךהפכו הפלירטוטים הקטנים להרגל שלא יכלתי להפסיק ואפילו גרמו לי לצפות לחלק מן השיעורים. זה הכניס בי עניין בתקופת הלימודים המשעממת ואני בטוחה שגם להם...
אם היה שווה להקים את הפורום האומלל הזה - זה אך ורק בשביל ההודעה הזאת ! וואו... פשוט וואו... או קיי, נרגעתי
עכשיו שימי לב שלא צריך בכלל דתיים בשביל הטיזריות הסופר-סקסית הזאת (אוי, אלוהי כל האשכים) גם אם היית עושה את זה בסביבה חילונית ותמימה הרבה פחות היה יוצא לך מזה הרבה שעשוע (כמובן שבמקרה כזה את צריכה להיות כוסית של ממש כדי שיהיה לזה אפקט - אני לא יודע איפה את עומדת בסטנדרטים האלה, אבל כידוע, פאם-פאטאל חייבת להיות לוהטת, אחרת היא פשוט לא פאם-פאטאל - אלא אם כן היא כל כך מכוערת שהיא קוטלת אותך במובן אחר....חחחח...) אני עצמי גם חובב משחקים פסיכולוגיים כאלה, קבלי אחד לדוגמא (רק למי שיש רכב) : פעם הבאה שאת עוצרת ברמזור, תבהי במי שלידך ואל תזיזי את העיניים ! אני מתכוון, לא רק לא להסיר מבט, אלא ממש להיות ממוקד, כאילו יש לך כל זכות שבעולם לבהות בו לתוך הלבן של העין, ולו אין שום מילה בעיניין. את תמותי מצחוק מהתגובות שתקבלי. חחחחח
כשאני ברמזור (בניידת כמובן) ואני מיסכל לצד ויש שם איזה כוסית בלונדה בג'יפ מיצובישי פזארו, היא מחייכת ומיד מפנה את מבטה במין חשש כזה אולי אסמן לה לעצור ואפילו לא שמה לב שהיא לא חגורה. ואז כשאני מסמן לה לעצור... המשך בפעם הבאה..