גבירתי הנאווה
טוב הלכתי היום לצפות במחזמר הזה ששמעתי עליו המון, קראתי כל כתבה שפורסמה עליו, ראיתי את המחזמר בבית צבי עם קרן הדר לפני כמה שנים, ראיתי את הסרט עם אודרי הפבורן, שמעתי בדיסקים שני ביצועים שלו וחיכיתי למשהו וואוווווווווו אבל.... לא וואו ולא נעליים... נתחיל בשחקנים: טוב מירה עווד ששיבחו אותה כ"כ הרבה, ממש מאופקת, עצורה, חסרת כריזמה, יש לה אומנם קול מדהים (הלוואי שהיה לי כזה) אבל גם הוא לא מיוחד, או שונה... לעומת ריטה שעליה אין צורך להרחיב את הדיבור... היא המרכז במחזה הזה והיא לא חזקה מספיק לטעמי ואולי היא הייתה צריכה להשתפשף יותר.... מלבד זאת אני אישית בהתחלה של מחזות זמר מחכה לפיצוץ ענק כזה, ושהשחקנים יעבירו לי את האנדרנלין שלהם מה שקרה לי בשיער לדוגמא, בעלובי החיים שפתאום הרגשתי בצרפת לפני מאה שנה, שורת המקהלה וכו.... וכאן זה לא קורה לקח להם המון זמן לעלות את האנרגיה על הבמה, מה עוד שלא נראתה כימיה בין השחקנים, ובל זאת מפרידות מירה לעודד קצת יותר מ-30 שנה בערך... עודד קוטלר- לדעתי היה אדיש מדי... אומנם זה פן מהדמות. אבל בכל זאת הוא העביר לי רק את הצד הנוקשה,הגאוותני של הדמות אפילו בסוף שהוא מתרכך הוא עדיין אדיש... נורא אהבתי את עדי לב, ישראל ארנסט,וכל השאר הרקדנים והלהקה מאד הוסיפו וחיפו לפעמים על חוסר האנרגיה היו קטעים באמת מקפיצים של הלהקה שעשו לי ממש חשק לרקוד איתם אין מה לדבר על הכוריאוגרפיה המדהימה... המוסיקה אני לא ארחיב השירים הקלאסים, שממשיכים לזמזם בדרך הביתה התפאורה , הלבושות... הכל באמת מהמם אבל איפה האנרגיה????? לכל אילו מכם שחושבים שקטלתי, אלו פשוט דברים שצרמו לי... אבל תלכו ותתרמו לתיאטרון בארץץץץץץץץץץץץץ...
טוב הלכתי היום לצפות במחזמר הזה ששמעתי עליו המון, קראתי כל כתבה שפורסמה עליו, ראיתי את המחזמר בבית צבי עם קרן הדר לפני כמה שנים, ראיתי את הסרט עם אודרי הפבורן, שמעתי בדיסקים שני ביצועים שלו וחיכיתי למשהו וואוווווווווו אבל.... לא וואו ולא נעליים... נתחיל בשחקנים: טוב מירה עווד ששיבחו אותה כ"כ הרבה, ממש מאופקת, עצורה, חסרת כריזמה, יש לה אומנם קול מדהים (הלוואי שהיה לי כזה) אבל גם הוא לא מיוחד, או שונה... לעומת ריטה שעליה אין צורך להרחיב את הדיבור... היא המרכז במחזה הזה והיא לא חזקה מספיק לטעמי ואולי היא הייתה צריכה להשתפשף יותר.... מלבד זאת אני אישית בהתחלה של מחזות זמר מחכה לפיצוץ ענק כזה, ושהשחקנים יעבירו לי את האנדרנלין שלהם מה שקרה לי בשיער לדוגמא, בעלובי החיים שפתאום הרגשתי בצרפת לפני מאה שנה, שורת המקהלה וכו.... וכאן זה לא קורה לקח להם המון זמן לעלות את האנרגיה על הבמה, מה עוד שלא נראתה כימיה בין השחקנים, ובל זאת מפרידות מירה לעודד קצת יותר מ-30 שנה בערך... עודד קוטלר- לדעתי היה אדיש מדי... אומנם זה פן מהדמות. אבל בכל זאת הוא העביר לי רק את הצד הנוקשה,הגאוותני של הדמות אפילו בסוף שהוא מתרכך הוא עדיין אדיש... נורא אהבתי את עדי לב, ישראל ארנסט,וכל השאר הרקדנים והלהקה מאד הוסיפו וחיפו לפעמים על חוסר האנרגיה היו קטעים באמת מקפיצים של הלהקה שעשו לי ממש חשק לרקוד איתם אין מה לדבר על הכוריאוגרפיה המדהימה... המוסיקה אני לא ארחיב השירים הקלאסים, שממשיכים לזמזם בדרך הביתה התפאורה , הלבושות... הכל באמת מהמם אבל איפה האנרגיה????? לכל אילו מכם שחושבים שקטלתי, אלו פשוט דברים שצרמו לי... אבל תלכו ותתרמו לתיאטרון בארץץץץץץץץץץץץץ...