גבולות

[שירה123455]

גבולות

הי בנות,
אני כותבת לכם קצת בייאוש...
יש לי תאומים מקסימים בני 3 וחצי.
לאחרונה ממש קשה לי עם אחד מהם. הוא צועק ומרביץ גם לאחיו וגם על הסובבים.
ניסיתי את כל הגישות וזה ממש לא עובד, כעסתי, חיבקתי, הסברתי... מה לא וזה פשוט לא עוזר הוא ממשיך בשלו.
ממש קשה
אני מנסה לחשוב אם יש קשר לאחיו התאום (הוא הרבה יותר רגוע אם כי הוא לומד... - אבל איתו יותר קל לי להתמודד )
מה לעשות?
אני ממש חוששת שיתייגו אותו כילד מופרע זה ממש מפחיד אותי...
סורי בנות הייתי חייבת לשפוך את שעל ליבי...
יום טוב!

 

[אשרז4]

מבינה את העיפות והצורך לשפוך ולהוציא את ההרגש

נתחיל מכך שלפעמים לך יותר קשה עם אחד בעוד לגננת לדוגמא יותר קשה עם השני
ילד רגוע הוא לאו דווקא קל יותר

נמשיך בכך שהתנהגות שכזו היא מנת חלקם של הרבה ילדים במיוחד בגילאים המדוברים.

אמשיך ואספר לך שאצלי זה בתקופות.
יש תקופות (ולפעמים ימים) שהאחת מוציאה אותי מדעתי. הכל בויכוח וקושי וריבים
והשניה "נופת צופים"
ולפעמים כבר ביום המחרת זה מתהפך.

הרבה פעמים עצם זה שאחת מקשה עלי פתאום הופך את השניה ל"קלה יותר" וגם נותן לה את ההזדמנות "לזכות בנקודת זכות, בכך שתתנהג יפה.

לא יודעת מה ליעץ לך מלבד להיות עיקבית.
אם החלטת שהתעלמות היא הדרך אז לא לנסות יום אחד ולהרים ידים אלא כמה ימים אפילו שבוע גם אם נראה שזה לא עוזר, במיוחד אם נראה שההתנהגות מחמירה.

מעבר לכך ממליצה לך להתיעץ עם איש מקצוע
לא כי הילד לא בסדר או שאת לא בסדר
אלא בשביל לפרוק, לקבל תמונת מצב (זה אחרת כשאתה שומע את הדברים שאתה אומר ולא רק חושבת אותם) וגם לקבל טיפים ולגבש איזו תוכנית פעולה ויהיה לך מי שיהיה לתמיכה בזמן השינוי.
אם את רוצה את יכולה להכניס שאלה בפורום של דר שגיא אלי (ממליצה עליו בחום) http://www.some1totalk2.com/
תראי את התשובה ואם "ידבר אליך, אולי תוכלי לפנות אליו ליעוץ