גבולות לילדה בת 6.5

ריטה1

New member
גבולות לילדה בת 6.5

הבת שלי, בכיתה א', ויש לה בעיה רצינית עם גבולות ומשמעת, היא פשוט לא "סופרת" אף אחד. מצד אחד היא מאוד אסרטיבית, ואת זה אני רוצה לעודד, דוג: היינו בבית קפה, הזמינה שוקו, לא היה טעים לה, בזמן שאני התעסקתי עם אחותה התינוקת, היא ניגשה לברמן וביקשה ממנו להחליף לה לשוקו אחר, מצד אחד זו חוצפה, מצד שני זו התנהגות שמעידה על אסרטיביות, ובכל מקום אנשים מתחרפנים ממנה, יש לה תשובות לכל דבר, והמון ביטחון. אבל, מצד שני המורה מתלננת על ההתנהגות שלה, היא תמיד חייבת שהדברים יעשו בדרך שלה, היא צועקת בכיתה אם משהו לא מוצא חן בעיניה, והיא עונה בחוצפה. חשוב לי לציין, שיש לה שני הורים, שהם גם אנשים לא קלים, עקשניים מאוד, ואבא שגם חייב שהכל יעשה בדרך שלו, כך שכנראה היה לה ממי לקבל גנים כאלו/ללמוד התנהגות כזו ניסינו להעניש, ניסינו לדבר איתה על ההתמהגות, ניסינו לתגמל התנהגות טובה, אבל שניה אחרי היא שוכחת. ועוד דבר, שחשוב לי לציין, שעד לפני 3 חודשים, היא היתה בת יחידה, פתאום נולדה לה אחות, שהיא מאוד אוהבת, ועוזרת איתה, ואנחנו גם עוברים דירה עכשיו, והכל קורה ביחד, וזו מין יציאה לגמרי משיגרה, שלא לדבר על 3 חודשים של המלחמה שהיא היתה מחוץ למסגרת, וההתנהגות שלה ממש החריפה בזמן הזה.
 

michal@gal

Active member
מנהל
הצבת הגבולות צריכה להתחיל בבית

אם בגיל 6 עדיין לא הצבתם לה גבולות יהיה לא קל להתחיל עכשיו, אבל אם לא תתחילו עכשיו ככל שהיא תגדל יהיה עוד יותר קשה. נראה לי שאתם משדרים לה מסרים סותרים. מצד אחד את מגדירה את ההתנהגות שלה כ"חוצפה". מצד שני את מגדירה את אותה התנהגות בדיוק כ"התנהגות אסרטיבית שאני רוצה לעודד. המון בטחון". אני משערת שגם בבית כשאתם מנסה להציב לה גבול, בתוך תוכך את מתפעלת עד כמה הילדה אסרטיבית, וכמה היא דומה לאבא שלה, וחושבת שאלה הגנים אז אין מה לעשות. לא מפתיע שבתנאים כאלה אתם לא מצליחים להציב גבולות. ממליצה לפנות ליעוץ. אולי לבית ספר להורים אם יש בסביבתכם.
 

ריטה1

New member
כמה נקודות שאני רוצה לחדד

ואולי לא הבנת אותי נכון, אנחנו בהחלט לא מעודדים את ההתנהגות שלה. אני בהחלט בעד אסרטיביות, ילדה שיכולה לגשת לבד למוכר בחנות ולהגיד לו מה היא רוצה, ילדה שלא מתביישת - את זה אני מאוד מעודדת. אבל התנהגות חוצפנית אני מאוד לא מעודדמגנה. לכן גם כתבתי שאנחנו מענישים על התנהגות כזו, אנחנו בהחלט היינו במשך שנה אצל פסיכולוגית, ונראה שזה אכן עשה את שלו. אבל כל השינויים שקרו לאחרונה בבית, וגם לה (עליה לכיתה א', תוספת של אחות) כנראה שקצת "זיעזעו" את העולם שלה, והיא שוב חזרה להתנהג בלי גבולות. אני חייבת גם לציין, שהיא ילדה מדהימה ושובת לב, עם המון חום ואהבה, ופילפליות. ולא תמיד מתנהגת ככה, אבל היא בהחלט מנסה לבדוק את הגבולות בכל המסגרות. ולכן ביקשתי עצות, לא הטפות מוסר.
 

אביבקיץ

New member
נראה שקודם כל את צריכה להחליט מה הגבולות

לפני שהילדה תבין מה הגבולות, צריך שההורים יבינו מה הגבולות. לדוגמא - את בעצמך לא החלטת אם לבקש החלפת שוקו זו חוצפה או אסרטיביות. (לדעתי - זה מצוין, אבל הייתי מעדיפה שהילדה תתאם איתי לפני שהיא הולכת. ) אם היא צועקת בכיתה - תפקיד המורה להעיר לה. היא נמרצת? קופצנית? פעילה? יכול להיות שהיא מאלה שגם כשהם רוצים להתנהג יפה, הם פשוט פועלים מהר מדי, לפני שהם חושבים.
 

ריטה1

New member
קלטת אותי יפה מאוד

נכון, גם אני חשבתי שלבקש שוקו מהברמן, זה היה מאוד אסרטיבי (בידיוק הנקתי את הקטנה ולא יכולתי לעצור אותה מלגשת אליו), והסברתי לה שזה לא בסדר, כמובן שביקשנו לשלם על השוקו החדש, ואמרתי לה שבפעם הבאה שאני אקח אותה למסעדה זה יהיה על חשבון דמי הכיס שלה, ואז אני בטוחה שהיא לא תחליף. היא מאוד נמרצת וקופצנית, כל הזמן בתנועה, יש לנו גם חשש שיש איזו היפריות, עדיין לא נשלחנו לאיבחון. זה נכון שלהורים לפעמים קשה לעשות את הגבולות, אבל יש כמה דברים שמאוד ברורים לנו ולה, חוצפה זה משהו שלא מקובל, ויש להתנהג לפי הכללים בבה"ס.
 

אביבקיץ

New member
חשבתי הרבה על מה שכתבת

(גם לי יש ילדה קופצנית, וגם היא אסרטיבית למדי, כך שהנושא קרוב לליבי). אני חושבת שחשוב להעביר לה מסר ברור. מה בעצם לא היה בסדר בלבקש עוד שוקו? אם השוקו לא הוכן לפי רצונה, היא צודקת - מגיע לכם שוקו חדש. לדעתי חשוב להגיד לה את זה. יש לך ילדה שיודעת להיות צרכנית טובה, אל תדכאי את זה אצלה. מה שכן (בכל אופן - זה מה שאני הייתי אומרת) זה שהיא חייבת לדבר איתך לפני שהיא הולכת לדבר עם זרים. כדי שאת תעזרי לה להחליט מה להגיד ואיך. את אמרת לה לא ללכת, והיא בכל זאת הלכה? זה מאד חמור. אני הייתי אומרת לה שזו התנהגות שמקשה עלי לצאת איתה למקומות. אם אני לוקחת אותה למקומות, אני חייבת לדעת שאני יכולה לסמוך עליה שהיא תשתף איתי פעולה. הבעיה אצל הקופצנים האלה זה שהם לא יודעים לספור על עשר, עולה להם משהו - ישר עושים או אומרים. לא מתאפקים. אני חושבת שצריך לעזור להם ללמוד להתאפק. למשל - לחזק בכל פעם שהיא מתאפקת. נניח, אתן יושבות במסעדה - כל חמש-עשר דקות תגידי לה "איזה יופי את יושבת בשקט! ממש תענוג לבלות איתך ככה!". בשביל הילדים האלה 10 דקות זה נצח. חובה לתת להם חיזוקים לעיתים קרובות.
 

ריטה1

New member
ואני אכן נותנת לה המון חיזוקים חיוביים

מכירה את הבעיה של אלו שעושים לפני שחושבים, מכירה את זה מעצמי מצויין. המפקדת שלי בקורס קצינים, תמיד אמרה לי, שג'ינג'ים צריכים לספור עד 12, ולא עד 10.אבל עד היום אני לא מצליחה לעשות את זה. עכשיו התחלנו מבצע תחפושת. היא מקבלת + ו מינוס, על ההתנהגות, והבטחתי לה שאם עד סופ"ש הבא, יהיו רק 3 מינוסים, היא תבחר איזו תחפושת שהיא רוצה, אני כמובן מזכירה לה כל פעם את העניין, כי היא שוכחת, אבל זה עוזר לה מאוד להתנהג יפה.
 

עוד אלה

New member
../images/Emo26.gif דוגמא אישית

אולי עקב הלידה אתם בבית קצת חסרי סבלנות ועייפים....
 

ריטה1

New member
זה בטוח

ותוסיפי לזה גם מעבר דירה, וגם אני קצת על הפנים כי הודיעו לי שאין לי מה לחזור לעבודה אחרי החל"ד (התפוטרתי), אז גם אני לא במיטבי כרגע, ומאוד קצרת סבלנות. מקווה שהמצב ישתפר בקרוב ונחזור לשיגרה המבורכת
 

ריטה1

New member
תודה, את החוק אני מכירה

לכן, לא בידיוק פוטרתי אלא, שוכנעתי להיתפטר בתנאים טובים, ועם פיצוי הולם.
 
למעלה