גבולות ומסרים

[רוח ים נושבת]

גבולות ומסרים

שלום לכולם, רציתי לשמוע לדעתכם בעניין גבולות... נושא אשר עלה כאן לא אחת ומעלה תהיות וטעויות לא מעטות... בכורתי בת 18.5 הטיחה בי שאנו כהורים לא ממש שמנו לה גבולות ברורים בהיותה ילדה ודבר זה מפריע לה כיום.... ניסיתי להגיד לה שבגיל מסויים שמנו לה גבול בעניין שעת החזרה לבית אלא שגבול זה הטשטש במהלך השנים... ניסתי להגיד לה שהראינו לה את חשיבות הלימודים ומסגרת בית הספר אך לדבריה למרות ההישגים המכובדים שלה היא לא אחת נעדרה מבית הספר ( שכאן יש גם חוסר פיקוח בית ספרי....) עוד הוסיפה ואמרה שמאוד חסר לה שאנו לא יושבים כל ערב לארוחה משפחתית משותפת ולדעתה זו אחת הסיבות לחוסר תקשורת משפחתית.... כאב לי לשמוע זאת כי היא די צודקת... הלך החיים השונה של כל אחד מאיתנו די לא מאפשר ישיבה משותפת לארוחה וכל אחד אוכל משהו אחר ובזמן אחר... לעניין הגבולות לדעתי כן ניסיננו אך כמובן שהיינו גמישים לשינויים בעקבות אירועים כאלו או אחרים... ואולי לא ממש מספיק ניסינו כי בעלי מתירני מידי (לטעמי) ונוהג לתת כל מה שמבקשים ... מה שלעיתים הופך אותי ל"קמצנית" או ל"רעה" אין ביננו אחדות ולבד קשה לי להתמודד כך או כך - זה בכלל לא משנה אם שמנו גבולות או לא עצם העובדה שהיא מרגישה את זה ושזה מפריע לה זה מה שחשוב הייתי מאוד שמחה לשמוע את עצותכם את דעתכם והאם יש מקום לשנות או לעשות משהו כעת שישנה את הרגשתה ??? זה חשוב לי מאוד... !!!

 

[noa_f]

ראשית, יש דברים מעשיים שאפשר

להתחיל בהם כעת, כמו ארוחות משפחתיות. אולי לא כל ערב, אבל אפשר להחליט על סופי השבוע ואולי ערב אחד בשבוע שבו כל בני המשפחה "מפנים את היומן" לארוחה משפחתית. במיוחד אם לה זה כ"כ חשוב (היא לא חיילת? איך תגיע לארוחות?). שנית, כשתהיה אמא - שתעשה אחרת... אני חושבת שצריך אולי להראות לה את הדברים הטובים שהיו בד"כ החינוך שלכם, שהיה יותר גמיש מאשר נוקשה ומובנה והנה - היא דוקא הצליחה לא רע. אני חושבת שהטענות שלה הן מסוג הדברים שעליהם אמר מארק טוויין: "בגיל 18 חשבתי שאבא שלי ממש אידיוט, בגיל 21 התפלאתי איך הוא למד כ"כ הרבה ב-3 שנים". גם אני, כנערה, חשבתי שאמא שלי היא לא בדיוק המודל שלפיו אני רוצה לחיות את חיי והיום אני רואה את הדברים אחרת לגמרי, אז אולי דבר ראשון את צריכה לא להפגע. להאמין בעצמך, כי כאמור: גדלה הילדה לתפארת, ציוניה היו טובים והיא אפילו פיתחה חשיבה ביקורתית משלה

.

 

[חוזה ראול]

היא בת 18

לא משנה מה היה החינוך שלך, בגיל 18 היא תגיד שמשהו היה לא טוב. כשהיא תהיה אימא - היא תדע להעריך ותודה לך. לא ברור לי למה לך לאכול את הלב בגלל זה

 

[פלגיה]

כמו שנאמר קודם

בגיל 18 הכל מפריע, לא משנה מה עשיתם. אז היא הטיחה? הטיחה. זה הגיל. את לא צריכה לקחת ללב, וממילא אין מה לשנות את זה עכשיו, כשהיא כבר בוגרת. ארוחות משפחתיות בעיני זה דבר נהדר, ואולי כדאי ליסד מסורת כזאת מעכשיו. לא חייבים כל ערב, אפשר פעם בשבוע. זאת באמת הזדמנות טובה לדבר וללבן נושאים חשובים, ולחזק קשר משפחתי. אמרת שזו בכורתך - בני כמה שאר הילדים?

 

[רוצקיפוצקי]

האם הבת גם פירטה

מה היתה רוצה לראות בתור "גבולות"? אני הייתי מנצלת שיחה כזאת לדיון עקרוני - איך היא מתכוונת לחנך את הילדים שיהיו לה בעתיד, ולדיון על הדרך שבה פורטים סיסמה כמו "גבולות" למעשים ביום-יום.

 

[dannyshadow11]

טיפוסי

היא בת 18 וכבר מודעת לעצמה, אני לא מבין איך היא יכולה לאמר שבגלל שלא שמו לה גבולות כילדה היא יצאה עכשיו לא בסדר ( מה עם להציב גבולות לעצמה?).

 

[נועה לביא]

תגידי לה

שכשהיא תהיה אמא היא תעשה עם הילדים שלה מה שהיא תמצא לנכון. עכשיו היא כבר ילדה גדולה, אז שתתכבד ותשא באחריות על המעשים שלה ולא (רק

) תאשים את ההורים.

 

[procedure]

מנסה לעזור מנקודת מבט שונה..

לפני הכל אני רוצה לציין שאני חיה בבית דתי ומאמינה שהמצב במגזר שלנו יותר טוב מהבחינה הזו. יש ארוחות משותפות בשבת, דבר שמאוד מגבש את המשפחה כולה. בתור נערה בת 17 גם בכורה במשפחתי, לדעתי, חשוב מאוד שתראי לה שאכפת לך ממה שהיא אמרה, שתקשיבי לה גם אם את לא מסכימה. אני בטוחה שהיא הייתה שמחה אם היית ניגשת אליה ושואלת אותה למה בדיוק התכוונה כשבקשה אחדות במשפחה. בכל מקרה, אל תשכחי מהעניין ותעברי הלאה לעיסוקייך... אני חושבת שהאכפתיות שלה מהנושא נובעת בעיקר כי היא חשה עצמה אחראית למצבם של אחיה הקטנים... אני משערת שהיא אומרת לעצמה בלב "הלוואי שכשיגדלו המצב יהיה שונה..." גם אצלי בבית היה מצב דומה וכשאני קיימתי שיחה כזו עם אמא שלי היא הציגה בפניי עובדה מאוד חשובה, אני לא יודעת אם היא נכונה גם לגבי ביתך אבל אפרט בכל זאת. הבת שלך דורשת ממך לקיים את בקשתה אבל האם היא בעצמה שלמה עם מה שהיא ביקשה? מה כוונתי? כשמדברים על אחדות המשפחה מדובר גם על אחדות בין האחים עצמם וגם אחדות בין הילדים להורים. אם תבקשי ממנה לעזור לאחים הקטנים לעשות משהו שיתנגש בפגישה עם החברות, גם אז היא תעדיף את האחדות המשפחתית? אם תבקשי ממנה לארגן ארוחה משפחתית לסופי השבוע הבאים או אפילו רק לקרוב, גם אז היא תתאמץ ותשתדל בביצוע המטרה? כשאמא שלי ביקשה ממני דברים בסגנון גיליתי שגם אני לא "צדיקה תמימה" ולא מוכנה לוותר בקלות על ההנאות האישיות שלי לטובת המשפחה. את צריכה להבהיר לה שכחלק מהמשפחה גם היא צריכה לתרום לאחדות. ובנוסף, לקחת את הבקשה שלה בעירבון מוגבל, כי כמו שאמרו לפניי גיל ההתבגרות הוא גיל של הרבה כעס ותלונות. לדעתי, אל תהי אנטי אלא תציעי לה לארגן ארוחה משפחתית או משהו בסגנון. ותראי לפי התגובה שלה את מידת רצינותה. בנוגע לגבולות, הדבר שהכי פוגע בגבולות של הילדים הוא אי האחדות של ההורים. אל תשכחי! גם אם אתם לא מסכימים על שיטת חינוך מסוימת תתווכחו ותתדיינו על כך בצד בשקט בלי שהילדים ישמעו או ישימו לב לניגוד הדעות שלכם! בהצלחה!

 

[פלגיה]

תודה רבה על נקודת המבט

מאירת עינים מאוד

 

[רוח ים נושבת]

תודה על כל התגובות

הארתם את עיניי ולקחתי לעצמי כמה רעיונות אבל בגדול קשה להרגיש שמשהו כהורה לא עשית כמו שצריך ואולי קצת החמצת יש דברים שאני לא כל כך שלמה איתם ואילו בעלי חושב שזה זה כן בסדר אולי כאן המקור למרבית הבעיות ונראה כי כעת כבר קצת קשה לתקן וגם קצת מאוחר .... חבל חבל עד כאב!!!

 

[נועה לביא]

אל תקחי את זה כ"כ קשה!

עד החתונה זה יעבור לה

 

[פלגיה]

כואב לקרוא אותך

תסתכלי על ביתך. היא בחורה טובה? יש לה מידות טובות? היא מדברת בנימוס? עונה לענין? היא עצמאית ובנויה להתחיל בחיים בוגרים? אם התשובה חיובית, זה לא משנה מה היא אומרת. את הצלחת בחינוך