lcNlc של lcורי
New member
גבולות בגן - בן 2.11
בוקר טוב,
אני קצת נסערת עכשיו אחרי שיחת טלפון עם מנהלת המעון - אודה לסיוע והכוונה.
אני אם יחידנית, הבן שלי עוד מעט בן 3. נמצא במעון ויצו מגיל חצי שנה.
המנהלת מדווחת לי מפעם לפעם שהוא מאד שובב בגן וקשה לצוות לרסן אותו.
הוא רץ, משתולל, חוטף צעצועים, מרביץ וכו', מתקשה לשבת בשקט ולשחק.
בבית ואחה"צ עם חברים ההתנהגות שלו לא קיצונית לדעתי - כשחברים באים לבקר הוא חולק בשמחה את הצעצועים שלו, לבד ואיתי הוא משחק יפה פרקי זמן ארוכים.
אני לא מרגישה שאני מתקשה "לנהל" אותו בבית. יושב לשולחן לאכול כשאני מבקשת (ברוב המקרים), הולך לאמבטיה כשאני מזמינה (אני נותנת לו לבחור כל מיני בחירות שקשורות לאמבטיה), נכנס למיטה כשאני מבקשת (מאד אוהבת ספרים ובוחר לעצמו את הסיפור לפני השינה) וכו'.
ההתנהלות מחוץ לבית יותר מורכבת. שם אני מכירה היטב את השובבות שלו ואת המחסור בגבולות.
הוא מאד אוהב לצאת עם אופנים ואני כמובן פוחדת שהוא יברח לי ויסכן את עצמו אז אני עושה לו המון שיחות ומנסה "לאמן" אותו לסיטואציות: כשאמא אומרת עצור מיד עוצרים. כשמגיעים למעבר חציה יורדים מהאופנים, נותנים לאמא יד וחוצים את הכביש וכו'.
כבר קרה בעבר שהוא ברח לי (לא ברחוב חלילה, בגן משחקים גדול) ולא עצר כשקראתי לו לעצור. כשהוא בתוך ה"בריחה" סיטואציה כזו מצחיקה אותו והוא איכשהו בטוח שזה משחק.
אני בקטעים האלה מיד קטעתי את הבילוי, העמסתי עלי אותו ואת האופנים וחזרנו הביתה. הסברתי לו שזה מאד מסוכן ושהוא חייב לשמוע בקולי ובימים הבאים כשהוא ביקש את האופנים הסברתי שהוא לא יכול לקבל אותם כי כשהוא איתם הוא מסתכן ולא שומע בקול אמא וכו'.
אז מה אני רוצה מכם בעצם?
שתעזרו לי להבין מה אני יכולה / אמורה לעשות?
אם ילד הוא חסר גבולות בגן, האם אני זו שאמורה לטפל בזה? איך? באילו כלים?
המנהלת היום ממש הורתה לי לגשת ליעוץ ולטפל בבעיה ואני לא יודעת מה לעשות עם זה.
אז תודה רבה למי שהצליח לקרוא הכל וממש סליחה על החפירה...
בוקר טוב,
אני קצת נסערת עכשיו אחרי שיחת טלפון עם מנהלת המעון - אודה לסיוע והכוונה.
אני אם יחידנית, הבן שלי עוד מעט בן 3. נמצא במעון ויצו מגיל חצי שנה.
המנהלת מדווחת לי מפעם לפעם שהוא מאד שובב בגן וקשה לצוות לרסן אותו.
הוא רץ, משתולל, חוטף צעצועים, מרביץ וכו', מתקשה לשבת בשקט ולשחק.
בבית ואחה"צ עם חברים ההתנהגות שלו לא קיצונית לדעתי - כשחברים באים לבקר הוא חולק בשמחה את הצעצועים שלו, לבד ואיתי הוא משחק יפה פרקי זמן ארוכים.
אני לא מרגישה שאני מתקשה "לנהל" אותו בבית. יושב לשולחן לאכול כשאני מבקשת (ברוב המקרים), הולך לאמבטיה כשאני מזמינה (אני נותנת לו לבחור כל מיני בחירות שקשורות לאמבטיה), נכנס למיטה כשאני מבקשת (מאד אוהבת ספרים ובוחר לעצמו את הסיפור לפני השינה) וכו'.
ההתנהלות מחוץ לבית יותר מורכבת. שם אני מכירה היטב את השובבות שלו ואת המחסור בגבולות.
הוא מאד אוהב לצאת עם אופנים ואני כמובן פוחדת שהוא יברח לי ויסכן את עצמו אז אני עושה לו המון שיחות ומנסה "לאמן" אותו לסיטואציות: כשאמא אומרת עצור מיד עוצרים. כשמגיעים למעבר חציה יורדים מהאופנים, נותנים לאמא יד וחוצים את הכביש וכו'.
כבר קרה בעבר שהוא ברח לי (לא ברחוב חלילה, בגן משחקים גדול) ולא עצר כשקראתי לו לעצור. כשהוא בתוך ה"בריחה" סיטואציה כזו מצחיקה אותו והוא איכשהו בטוח שזה משחק.
אני בקטעים האלה מיד קטעתי את הבילוי, העמסתי עלי אותו ואת האופנים וחזרנו הביתה. הסברתי לו שזה מאד מסוכן ושהוא חייב לשמוע בקולי ובימים הבאים כשהוא ביקש את האופנים הסברתי שהוא לא יכול לקבל אותם כי כשהוא איתם הוא מסתכן ולא שומע בקול אמא וכו'.
אז מה אני רוצה מכם בעצם?
שתעזרו לי להבין מה אני יכולה / אמורה לעשות?
אם ילד הוא חסר גבולות בגן, האם אני זו שאמורה לטפל בזה? איך? באילו כלים?
המנהלת היום ממש הורתה לי לגשת ליעוץ ולטפל בבעיה ואני לא יודעת מה לעשות עם זה.
אז תודה רבה למי שהצליח לקרוא הכל וממש סליחה על החפירה...