גארת' אניס
- פותח הנושא AmirPerc
- פורסם בתאריך
Hubert Hubert
New member
לא קראתי הרבה דברים שלו
בעיקר כי זה מתחיל לחזור על עצמו בשלב מסויים. גם פריצ'ר התחיל טוב מאוד לדעתי אבל הדרדר די מהר לדעתי. אבל מה שכן אהבתי ממה שקראתי זה את הסדרה הראשונה של Crossed. ניסיתי לקרוא גם את הבאות שלא הוא כתב אבל הן היו די גרועות. לאחרונה הוא כתב גם את הכמה גליונות הראשונים של Crossed: badlands, זה נחמד אבל המיני סדרה הראשונה פחות או יותר מיצתה את מה שיש לעולם הזה להציע בינתיים.
קראתי גם קצת מה-Punisher MAX, היה נחמד עד שלב מסויים שבו כבר איבדתי עניין אבל מומלץ לקרוא מההתחלה ועד איפה שזה מפסיק להיות מעניין. אגב, הסדרה האחרונה של פאנישר מקס שכתב ג'ייסון אארון וצייר סטיב דילון מעולה לדעתי, הרבה יותר טובה ממה שקראתי מההרצה של אניס.
קראתי את האוגדן הראשון של The Boys וזה לא עורר בי שום חשק להמשיך.
The Pro זה נחמד, חמוד, די סתמי אבל אחלה ציורים.
זה פחות או יותר מה שקראתי ממנו.
בעיקר כי זה מתחיל לחזור על עצמו בשלב מסויים. גם פריצ'ר התחיל טוב מאוד לדעתי אבל הדרדר די מהר לדעתי. אבל מה שכן אהבתי ממה שקראתי זה את הסדרה הראשונה של Crossed. ניסיתי לקרוא גם את הבאות שלא הוא כתב אבל הן היו די גרועות. לאחרונה הוא כתב גם את הכמה גליונות הראשונים של Crossed: badlands, זה נחמד אבל המיני סדרה הראשונה פחות או יותר מיצתה את מה שיש לעולם הזה להציע בינתיים.
קראתי גם קצת מה-Punisher MAX, היה נחמד עד שלב מסויים שבו כבר איבדתי עניין אבל מומלץ לקרוא מההתחלה ועד איפה שזה מפסיק להיות מעניין. אגב, הסדרה האחרונה של פאנישר מקס שכתב ג'ייסון אארון וצייר סטיב דילון מעולה לדעתי, הרבה יותר טובה ממה שקראתי מההרצה של אניס.
קראתי את האוגדן הראשון של The Boys וזה לא עורר בי שום חשק להמשיך.
The Pro זה נחמד, חמוד, די סתמי אבל אחלה ציורים.
זה פחות או יותר מה שקראתי ממנו.
מצטרף
הריצה של אניס על הפאנישר ביקום המקס היא, לדעתי, מדהימה ומצויינת ומומלצת בחום. מי שאוהב את הדמות באופן כללי יהנה לקרא את כל האוגדנים בריצה, אבל מי שירצה להתמקד רק באלה שמתחברים בסוף לסיפור אחד ארוך ושלם כדאי שיקפוץ לפה:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539581&blogcode=11075222
שם אני מסביר איזה אוגדנים הם הכרחיים ואילו הם סתם תענוג
את פריצ'ר אני ממליץ להפסיק לקרא אחרי האוגדן השישי. זאת סדרה מעולה, אבל שוב, אם לא התחברת לדמויות באופן טוטאלי, אז אוגדנים 7-9 הופכים להיות די טרחניים, ולכן אפשר לעצור ב-6 שמספק נקודה ממש טובה לשם כך.
גם אני עצרתי אחרי האוגדן הראשון של The Boys, אבל לא יצא לי לשמוע מישהו שהמשיך ולא נהנה בטירוף. אז שווה לנסות כי אם תרצה להתמיד זה ישתלם לך.
The Pro ממש מהנה וגם מומלץ בחום, והוא גם עולה רק כמה גרושים.
הריצה של אניס על הפאנישר ביקום המקס היא, לדעתי, מדהימה ומצויינת ומומלצת בחום. מי שאוהב את הדמות באופן כללי יהנה לקרא את כל האוגדנים בריצה, אבל מי שירצה להתמקד רק באלה שמתחברים בסוף לסיפור אחד ארוך ושלם כדאי שיקפוץ לפה:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539581&blogcode=11075222
שם אני מסביר איזה אוגדנים הם הכרחיים ואילו הם סתם תענוג
את פריצ'ר אני ממליץ להפסיק לקרא אחרי האוגדן השישי. זאת סדרה מעולה, אבל שוב, אם לא התחברת לדמויות באופן טוטאלי, אז אוגדנים 7-9 הופכים להיות די טרחניים, ולכן אפשר לעצור ב-6 שמספק נקודה ממש טובה לשם כך.
גם אני עצרתי אחרי האוגדן הראשון של The Boys, אבל לא יצא לי לשמוע מישהו שהמשיך ולא נהנה בטירוף. אז שווה לנסות כי אם תרצה להתמיד זה ישתלם לך.
The Pro ממש מהנה וגם מומלץ בחום, והוא גם עולה רק כמה גרושים.
כאמור, פאנישר.
חפש גם את Punisher Kills the Marvel Universe כדי להיווכח עד כמה אניס מתעב גיבורי על (קשה לפספס עם כל המהדורות המחודשות שמארוול מדפיסה מדי כמה שנים, ובכל מקרה מדובר בוואן-שוט).
גם The Pro מושתת על אותה אידאולוגיה, אבל מדובר בסיפור מטופש לחלוטין וניתן לוויתור, אלא אם ממש בא לך לראות סופר-זרע והשפעתו ההרסנית.
לפני כמה שנים קראתי את Goddess, עבודה של אניס מתחילת הקריירה (1992) שמאוד מזכירה את מה שיישם מאוחר יותר ובצלחה גדולה יותר בפריצ'ר. למרות זאת, מדובר בסיפור מאוד אניסי (אנטי הכל ומאוד גרוטסקי) ומהנה לקריאה. גם האמנות של פיל ווינסלייד שווה את החיפוש אחר אוגדן.
שמעתי שבחים רבים על Hitman, אבל עד ש-DC הוציאה אוגדנים חדשים בשנים האחרונות והזדמן לי לרכוש את האוגדן הראשון, לא מצאתי בדמות ובסיפור עניין רב.
חפש גם את Punisher Kills the Marvel Universe כדי להיווכח עד כמה אניס מתעב גיבורי על (קשה לפספס עם כל המהדורות המחודשות שמארוול מדפיסה מדי כמה שנים, ובכל מקרה מדובר בוואן-שוט).
גם The Pro מושתת על אותה אידאולוגיה, אבל מדובר בסיפור מטופש לחלוטין וניתן לוויתור, אלא אם ממש בא לך לראות סופר-זרע והשפעתו ההרסנית.
לפני כמה שנים קראתי את Goddess, עבודה של אניס מתחילת הקריירה (1992) שמאוד מזכירה את מה שיישם מאוחר יותר ובצלחה גדולה יותר בפריצ'ר. למרות זאת, מדובר בסיפור מאוד אניסי (אנטי הכל ומאוד גרוטסקי) ומהנה לקריאה. גם האמנות של פיל ווינסלייד שווה את החיפוש אחר אוגדן.
שמעתי שבחים רבים על Hitman, אבל עד ש-DC הוציאה אוגדנים חדשים בשנים האחרונות והזדמן לי לרכוש את האוגדן הראשון, לא מצאתי בדמות ובסיפור עניין רב.
yoavhi1994
New member
הריצה של אניס על
Hellblazer מצוינת, ויש בה את הסיפור שממנו התפתח Preacher, שזה די מגניב לראות. ואם לא בא לך כל הריצה אני ממליץ בחום על האוגדן Dangerous habbits, שזה חתיכת סיפור מעולה, ואני חושב שמהטובים מקורותיו של קונסטנטין.
The boys מתחיל אדיר, ואז דאריק רוברטסון(הצייר) מתחיל להיעלם, ואת רוב הסדרה מציירים חבר'ה שמנסים לחקות אותו. כמובן שלא הולך להם, וזה מגיע לרמה של אומנות פשוט זוועתית(דמויות פוזלות, פרצופים עקומים, דמות אחת שניראת שונה לגמרי מפאנל לפאנל).
באמת שעד שקראתי את הסדרה הזאת לא היה לי מושג כמה שאומנות רעה יכולה להשפיע על ההנאה מסיפור טוב. במיוחד שזה בא בקטעים של דיאלוג ארוך בין שתי דמויות, בקטעים כאלה חשוב(לדעתי) שתהיה אומנות שתאזן את השיחה ושתגרום לך לרצות להמשיך להסתכל על העמוד.
אני אומר את זה כי ב-The boys הגעתי למצב שפשוט מתתי להעביר כבר את העמוד בגלל אומנות מחורבנת ויצא שהיה לי נורא קשה להתרכז בדיאלוג.
הבעיה היא שאי אפשר באמת לשנוא את הסדרה, כי הסיפור טוב, וכשרוברטסון עושה איזה הופעת אורח(והוא כאילו ה"צייר הראשי" של הסדרה) אז זה פשוט נהדר.
גם הבנתי שהסדרה העלתה הילוך לקראת הסיום, אז אם יש לך כוח לסבול את המגרעות זה בטח ישתלם.
Hellblazer מצוינת, ויש בה את הסיפור שממנו התפתח Preacher, שזה די מגניב לראות. ואם לא בא לך כל הריצה אני ממליץ בחום על האוגדן Dangerous habbits, שזה חתיכת סיפור מעולה, ואני חושב שמהטובים מקורותיו של קונסטנטין.
The boys מתחיל אדיר, ואז דאריק רוברטסון(הצייר) מתחיל להיעלם, ואת רוב הסדרה מציירים חבר'ה שמנסים לחקות אותו. כמובן שלא הולך להם, וזה מגיע לרמה של אומנות פשוט זוועתית(דמויות פוזלות, פרצופים עקומים, דמות אחת שניראת שונה לגמרי מפאנל לפאנל).
באמת שעד שקראתי את הסדרה הזאת לא היה לי מושג כמה שאומנות רעה יכולה להשפיע על ההנאה מסיפור טוב. במיוחד שזה בא בקטעים של דיאלוג ארוך בין שתי דמויות, בקטעים כאלה חשוב(לדעתי) שתהיה אומנות שתאזן את השיחה ושתגרום לך לרצות להמשיך להסתכל על העמוד.
אני אומר את זה כי ב-The boys הגעתי למצב שפשוט מתתי להעביר כבר את העמוד בגלל אומנות מחורבנת ויצא שהיה לי נורא קשה להתרכז בדיאלוג.
הבעיה היא שאי אפשר באמת לשנוא את הסדרה, כי הסיפור טוב, וכשרוברטסון עושה איזה הופעת אורח(והוא כאילו ה"צייר הראשי" של הסדרה) אז זה פשוט נהדר.
גם הבנתי שהסדרה העלתה הילוך לקראת הסיום, אז אם יש לך כוח לסבול את המגרעות זה בטח ישתלם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.