אז אני רק אומר משהו: ../images/Emo13.gif
אפשרלהיות עם טכניקה, אי אפשר להיות בלי רגש. רגש תמיד יהיה, גם אם ברמה נמוכה מדי פעם. למשל - קירק האמט. יש לו המון טכניקה בסולואים שלו, חלק לא קטן מהסולואים שלו נשמעים קצת "חסרי רגש", אבל אם ניקח את Wherever I May Roam כדוגמה לסולו שלו, אי אפשר לומר שאין שם רגש או שזה לא טכניקה - זה גם וגם. בעצם - לכל התלמידים של סאטריאני יש גם רגש וגם טכניקה, אולי חוץ מלמרטי פרידמן (אני לא אוהב את מגה דאת´). ג´ימיני היה ללא ספק אומן רגש עם הרבה טכניקה, הרגש אצלו נוטף בכמויות.