ג´ודית פטרלי

[אלת הירח]

ג´ודית פטרלי

אני תוהה מה אתן יודעות עליה. אני בדיוק קוראת חלקים מספרה The Resisting Reader בשביל אחד הקורסים שלי ומה שהיא כותבת פשוט מדהים (ובשפה קריאה וקולחת כמו שמעטים באקדמיה כותבים). בכל אופן, הספר הנ"ל הוא מתחילת שנות ה-70 והבנתי שהיא הפכה אפילו יותר רדיקלית. אני אוהבת את הרעיונות שהיא מעלה בקשר למה קורה לאשה שצורכת ספרות שבעצם דורשת ממנה להזדהות עם גברים ועולם הערכים והרעיונות שלהם ומה לדעתה צריך לעשות בקשר לזה. אם זה מעניין אתכן, אני מוכנה להביא ציטוטים נבחרים. בינתיים אני רק אספר קישור לאתר המפרט את פרסומיה השונים.

 

[טל קר]

יש ביקוש! יש ביקוש!

 

[אלת הירח]

ציטוטים

מתוך The Resisting Reader: "As readers and teachers and scholars, women are taught to think as men, to identify with a male point of view, and to accept as normal and legitimate a male system of values, one of whose central principles is misogyny." "What are the effects of this long apprenticeship in negative capability on the slf-image and the self-confidence of women students?... the answer is self-hatred and self-dbout: "Women are estranged from their own experience and unable to perceive its shape and authenticity... they are expected to identify as readers with a masculine experience and perspective, which is presented as the human one..." "the first act of the feminist critic must be to become a resisting rather than an assenting reader and, by the refusal to assent , to begin the process of exorcizing the male mind that has been implanted in us." "While women obviously cannot rewrite literary works so that they become ours by virtue of reflecting our reality, we can accurately name the reality they do reflect"

 

[sista]

the male gaze

תיאוריה משיקה היא זו מתחום התקשורת של לורה מלווי. מעיקרי התיאוריה: המבט משמר יחסי כוח, משום שהמביט הוא הסובייקט הפעיל ומושא המבט הוא אובייקט סביל. התכנים הויזואליים בקולנוע מבוססים על מביט גבר ומושא מבט שהוא אישה - או אפילו חלקי גוף של אישה בקלוז-אפ. ישנה הערכה של גוף האישה כחפץ נוי, לא כישות אנושית, ולכן גם לא מהססים לעוות את הגוף, לקצוץ ולהשפיל אותו. המצלמה סורקת את הגוף הנשי מכף רגל עד ראש ואז אומרת "ואללה איזה כוסית". אבל מה לעשות - גם נשים רואות סרטים. ומתוך העמדה השיפוטית הגברית שמפעילה המצלמה, גם נשים לומדות לאמץ לעצמן את המבט הגברי על נשים.

 

[אורין קיי]

יחסי אוביקט-גבר מול סוביקט-אשה

מוצגים גם באומנות, במיוחד זו של הציור במאה ה - 19. מענין לבדוק את הנושא, נוכח העובדה של התעוררות הפמיניזם במחצית השניה של המאה ההיא.