ב ד י ד ו ת

[galit17]

ב ד י ד ו ת

הגעתי לגיל שאני מתביישת בו..... 37 בעבר הייתי נשואה והתגרשתי (לפני 8 שנים) בפנטזיה שלי ראיתי את עצמי מוקפת חברים (כמו ברווקות) שמחה הולכת לפאבים ונהנית מהחיים (כמו ברווקות) במקום זאת, הפכתי כבדה, קמצנית (לא משקיעה בחברים) סגורה ונאחזת בסטטוס גרושה, דבר שלא מלחיץ להתחתן, והיום פתאום אני מסתכלת סביבי ואיפה שאני הולכת כולם צעירים. במקביל ניתקתי את קשרי עם המשפחה הקרובה, לאחר שהרגשתי שאין לי שום תמיכה מהם, אלא להיפך כבר הרבה זמן רציתי לפנות לטיפול פסיכולוגי, אך אני מאוד מאוד אמביוולנטית לגביו (בעבר ניסיתי) זקוקה לשמוע מכם גלית

 

[תוהה46]

מאיזה אזור..

גלית שלום. כמי שנמצאת בסטטוס דומה לשלך ומזדהה עם דברייך, הגעתי למסקנה שעלי לפנות באמצעות הטכנולוגיה המופלאה העומדת עכשיו לרשותנו (האינטרנט) במטרה לחבור ולנשים וגברים כמונו למפגשים, שיחות ובילוי. להערכתי, חברות טובה יכולה להקל מאוד ולהסיר את מסך הבדידות והתחבטויות היומיום רק מעצם העובדה שיש אנשים במצבנו שאתם אפשר להחליף דעות וחוויות . אם תרצי, ספרי לי מאיזה אזור את בארץ ואשמח לחבור. תוהה

 

[galit17]

אני מתל אביב

הבנתי שאתה מזדהה אם אפשר לדעת, מה קווי הדמיון?

 

[תוהה46]

לא אתה, אלא את..

אני אשה במצבך, כלומר גרושה (אומנם רק שנה) אבל מזדהה עם הבדידות ומתקשה למצוא את מקומי בחברה. כל חוג פו"פ משתמע כשוק בשר, וקשה לי להטמע בשוק שכזה. מזדהה עם הבדידות והצורך לקיים קשר עם חברים, פשוטו כמשמעו, איתם ניתן לחלוק זמן איכות, להתייעץ ולשוחח וגם לבלות. גם אני שקלתי פניה לייעוץ פסיכולו אבל כמוך, סקפטית לגבי התועלת, ומעריכה כאמור שחברות טובה עשויה להקל עד מאוד. מקווה שאנחנו משדרות באותו לבל.

 

[גרא.]

גלית,בשביל מה את רוצה לפנות לטפול

פסיכולוגי? מה הצפיות שלך מהטיפול?

 

[galit17]

פשוטו כמשמעו, לפתור בעיות אלו

לקבל כוחות חדשים להסתכל על החיים במבט ורוד יותר, להבין טוב יותר את עצמי, להאמין בעצמי, לנהל חיי חברה תקינים, בגלל כל הדברים האלו אך דבר ראשון קשה לי מבחינה כספית לממין דבר כזה ודבר שני אני די סקפטית כי מניסיונותי בעבר נתקלתי בכאלה שלא עזרו או שניסו להפוך אותי למטופלת כרונית כלומר להכניס אותי למסגרת שלא נגמרת (וזה אגב ממכר גם ויוצר תלות) אני לא אוהבת. אני אדם עצמאי. נכון, חברות יכולה לעזור אגב התוהה, שהגיבה, תודה לך ואני מניחה שאת צודקת לגבי קשרים חברתיים אך כאלו נמצאים בקושי.

 

[אוויר לנשימה]

תשובה...

גלית , קראתי את השאלה שלך , קראתי את תשובות האנשים. אנוכי לא פסיכולוג , אבל חושב שיודע דבר או שניים על העולם. יכול להיות שתבטלי את תשובתי כערף עין , אבל אין לי בעיה עם זה , אני רק מנסה לעזור. ראשית , את יכולה לקחת את ההמלצות של האנשים מכאן , לאחד אותן , ותיהיה לך תשובה מצויינת. ועכשיו דעתי : ישנם אנשים עם קישורים חברתיים שלוקים בחסר וישנם אנשים שאיבדו את הקישורים החברתיים שלהם עם חלוף השנים , סיכוי גדול שאת אחד מהם. חשוב מאוד שלא תתביישי בגילך , אולי נשמע נדוש אבל לכול גיל יש את היופי שלו , לכול גיל יש את היתרונות שלו , אולי את לא נראת טוב כמו לפני 15 שנה אבל את בטוח חכמה יותר , ואת כבר יכולה למצוא עוד מלא דוגמאות , הרי את מכירה את עצמך יותר טוב מכול אחד אחר. אני חושב שעצם כתיבת המכתב שלך והקריאה לעזרה היא חצי פתרון , את יודעת בדיוק מה את רוצה מעצמך ומה את מצפה מהסביבה שלך , או מסביבה חדשה שאת נחשפת אליה. ואם יש לך את השאלות יכול להיות מאוד שיש לך את התשובות. ישנם המון טיפים שנראים נדושים ומשעממים וקשים ליישום , אבל הנה לך סיכום קטן ואישי שלי , שעוזר לי מאוד בעולם שלי. שאת כמה בבוקר , אפילו עצבנית אפילו מאוכזבת , חייכי למראה , תמצאי את הדברים היפים בפנים שלך , שכנעי את עצמך שאת יפה , שאת חכמה , שאת שנונה , שיש לך להציע לעולם הרבה יותר ממה שהעולם חושב. אני מבטיח לך שאת מה שאת מרגישה בפנים את מוציאה החוצה , ואנשים רואים זאת , אולי אנשים לא יודעים שהם רואים זאת , אבל הם מרגישים , לכי זקופה ברחוב , תתלבשי יפה , אפילו אם אין לך כסף , לכי לבזבז קצת (לא להגזים) שמנהל הבנק יהיה טרוד , שאת תהיי שמחה ליום אחד - זה שווה את זה. את לא צריכה לקבל תמיכה מהמשפחה , תהיי החזקה ביותר , תביטי אל העולם מלמעה , תהיי פוליטקאית של העולם שלך - לפעמיים תשקרי אפילו לעצמך כדי להרגיש ולהראות טוב. שאי ברכה ובהצלחה.

 

[galit17]

אויר לנשימה - אהבתי את תשובתך

 

[אוויר לנשימה]

שמח שעזרתי , אפילו קצת.

 

[גרא.]

חשיבה חיובית,וטיפוח דימוי עצמי

חיובי,זה הכיוון לטיפול עצמי,פסיכולוג.. הבעייה, שגם את זה צריך ללמוד. מכל מקום בדידות נחשבת תופעה שלילית מרכזית במאה העשרים ואחד..מאד נפוצה וקיימת בכל מקום..אמצעי התקשורת שכל כך התפתחו בשנים האחרונות בעיקר, הפכו את כל העולם למעין כפר אחד, אפשר להתקשר לכל מקום, מכל מקום,לדבר, לראות (דרך מצלמות האינטרנט, ועכשיו גם דרך הסוללרי)..לכאורה, נפתח צוהר רחב רחב לבודדים, להיכר, להתערב, להקשיב , להשמיע,להכיר, ואפילו להתערב.. הבעייה, דווקא משום שהכל כל כך גלוי, חשוף, המוני,אבדה האינטימיות, שלפעמים, כל כך חשובה והכרחית ליצירת קשר של ממש.. החשיפה לפני כולם, שהיא מתבקשת בשלבי הגשוש להכרות, בפני דמויות וירטואליות, שחלקן מוייפות מתחזות,שאיש אינו יודע מהי כוונתם האמיתית, מרתיעה רבים הזקוקים מאד לקשר,להגיע אליו, או ליזום אותו, למשל דרך האינטרנט..ולכן לא תמיד הוא הפתרון הטוב ביותר..כדי לצאת מבדידות,יש צורך לרכוש מיומנויות תקשורת בינאישית, שונות מאלה שיש לך היום גלית..ולכך אפשר להגיע הרבה יותר מהר ובעומק רב, בסדנת טפול קבוצתית, עם משתתפים להם בעיות דומות..דרך ההשתתפות בקבוצה, וכרגע לא חשוב באיזה סגנון היא פועלת. את עשוייה תחילה דרך ההקשבה לאחרים,הבנת קשייהם, הזדהות ואמפטיה, להגיע לתובנה ולמודעות רבה של רגשותייך, צרכייך, וסגנון ההתנהגות, והתקשורת המתאים לך.את יכולה בהמשך הפעילויות,כשתחושי בטוחה ומסוגלת לדבר על עצמך,תוכלי לפרוק , להתאוורר רגשית, ולקבל משוב,תמיכה, לעיתים גם פידבק שלילי, שיעזור לך עוד יותר להתארגן נפשית ורגשית במרחב, לקראת פריצת בועת הבדידות..יש לעיתים גם הכרויות של ממש בקבוצות הללו..כדאי כדאי..לבסוף..אפשר לפרוץ את מעגל הבדידות,רק דרך יוזמה אישית שלך..כלומר,מעבר לחוגי הפו"פ, שהם מן הסתם "שוקי בשר" הומים מאדם...את יכולה להשתתף בחוגים לריקודי עם,למה לא? להתנדב,למד"א,מכבי אש, משמר אזרחי,ומה לא..ואם תבדקי יש המון אפשרויות.. הכל תלוי בך..בדידות לא מתפוגגת מאליה,יש צורך להלחם בה.הכל תלוי במוטיבציה שלך..אז, בהצלחה.

 

[galit17]

גרא זה משכנע וגם חשבתי על זה

אולי אתה מכיר קבוצה כזו?

 

[גרא.]

איזה אזור מתאים לך?

 

[galit17]

מתאים לי מרכז כלומר ת"א רג גבעתיים