AnarchyInIsrael
New member
בת 32 בריגרסיה ../images/Emo4.gif
אני בחורה נשואה בת 32, יש לי שני ילדים, כרגע מובטלת, במקצועי אחות. בזמן האחרון, חצי שנה במיוחד, אני בשלב מאד מוזר בחיי: אני עושה הכל כדי להיראות ולחיות כבת 20 אם לא פחות. אני מעריצה בטירוף להקת פאנק ידועה, וזה אומר לקנות סיכות, חולצות, פוסטרים, כולל תלייתם בחדר השינה שלי ושל בעלי, דיסקים ועוד כאלה. אני מתלבשת צעיר מאד (גם ככה אני ניראת בת 20), לפעמים ממש לא בא לי להיות אמא, אם כי אני לא מזניחה את הילדים. פשוט בא לי להיות צעירה, ואני לא מבינה מה כ"כ טוב בלהיות מבוגר עם אחריות וכאב ראש של עבודה וילדים. אני לא מדברת עם אחרים על הילדים שלי כמעט, לא "שמוויצה" בהם, כל עינייני זה הלהקה, מחשב, מוסיקה בכלל, והמחשבה למה אני כבר לא בת 18 או 20. האם זו בעיה מוכרת? זו בכלל בעיה? זה שלב בחיים? מה עליי לעשות? נורא כייף לי עם זה, אבל זה ניראה לי "לא נורמלי" לפעמים. לבעלי זה לא נורא מפריע, לדעתי הוא לא ממש שם לב ש"הסתובב לי בורג". אני ממש מבולבלת, לא סיפרתי על זה לאיש פרט לידיד שלי מהאינטרנט, שחי בשבדיה, איתו אני מדברת על הכל. לדעתו זזה נורמלי, אבל אני לא יודעת אם זה נכון. אני גם מתנהגת ילדותי, כלומר, אוהבת לצחוק, בדיחות עם הומור שחור, קשה לי להיות בת גילי פתאום. זה נמשך ממש כחצי שנה. מה עושים עם זה?!
אני בחורה נשואה בת 32, יש לי שני ילדים, כרגע מובטלת, במקצועי אחות. בזמן האחרון, חצי שנה במיוחד, אני בשלב מאד מוזר בחיי: אני עושה הכל כדי להיראות ולחיות כבת 20 אם לא פחות. אני מעריצה בטירוף להקת פאנק ידועה, וזה אומר לקנות סיכות, חולצות, פוסטרים, כולל תלייתם בחדר השינה שלי ושל בעלי, דיסקים ועוד כאלה. אני מתלבשת צעיר מאד (גם ככה אני ניראת בת 20), לפעמים ממש לא בא לי להיות אמא, אם כי אני לא מזניחה את הילדים. פשוט בא לי להיות צעירה, ואני לא מבינה מה כ"כ טוב בלהיות מבוגר עם אחריות וכאב ראש של עבודה וילדים. אני לא מדברת עם אחרים על הילדים שלי כמעט, לא "שמוויצה" בהם, כל עינייני זה הלהקה, מחשב, מוסיקה בכלל, והמחשבה למה אני כבר לא בת 18 או 20. האם זו בעיה מוכרת? זו בכלל בעיה? זה שלב בחיים? מה עליי לעשות? נורא כייף לי עם זה, אבל זה ניראה לי "לא נורמלי" לפעמים. לבעלי זה לא נורא מפריע, לדעתי הוא לא ממש שם לב ש"הסתובב לי בורג". אני ממש מבולבלת, לא סיפרתי על זה לאיש פרט לידיד שלי מהאינטרנט, שחי בשבדיה, איתו אני מדברת על הכל. לדעתו זזה נורמלי, אבל אני לא יודעת אם זה נכון. אני גם מתנהגת ילדותי, כלומר, אוהבת לצחוק, בדיחות עם הומור שחור, קשה לי להיות בת גילי פתאום. זה נמשך ממש כחצי שנה. מה עושים עם זה?!