בת 15 מרוחקת מאבא

[Natural5]

בת 15 מרוחקת מאבא

לבעלי בת מנישואים קודמים. כבר תקופה ארוכה (מאז שקבלה מחזור לדעתי) היא מרוחקת, מעדיפה את חברת אימה גם בימים שהיא אמורה להיות איתנו. בתחילה הרגעתי את בעלי שזה אך טבעי אבל ככל עוברים אני מבינה את מה שעובג עליו. לפעמים בימים שהיא פה האם עושה מיני מניפולציות כדי שהילדה תהיה איתה לכמה שעות. כשבעלי אומר ישירות לביתו שזו בחירה שלה אבל שהוא כתוצאה מכך נפגע ומרגיש שהיא אורחת בביתנו היא נאטמת וממשיכה בשלה. לגרושה כבר אמר מספר פעמים להפסיק לעשות זאת/ להעמיד את הילדה במניפולציות וזה לא מועיל. כח של וטו נראה לו מיותר כי הוא מעוניין ברצונה של הבת להיות פה ולא מתוך ׳תוקף החוק׳. אני והיא ביחסים טובים סה׳כ. יש לציין שהיא מקובלת ומאוד סגורה רגשית. עצות עבורו יתקבלו בברכה.

 

[זהב טה ו ר]

למה הכוונה "עושה מניפולציות"?

תני דוגמא.
דוקא בגיל 15 הם אלופי המניפולציות

(לא שב 16 או 18 זה יותר טוב...)

 

[kisslali]

נדמה לי שהכוונה היא שהאמא של הילדה

עושה מניפולציות.

אצלינו היה מצב דומה, לי זה הרגיש כאילו הילד ממש עושה טובה שהוא מגיע.

בזמנו הצעתי לאבא שלו (זוגיׂ) שישקיע זמן של 1:1 בלעשות איתו נטו כיף, די פשוט לגרום לילד להרגיש מיוחד וזה מה שאני הייתי עושה במקומו, זוגי לא התלהב מהרעיון ורצה שכל פעילות תכלול גם אותי. בערך באותו זמן, זוגי נורא רצה לסוע לתערוכת קרוואנים בחו"ל, אני סירבתי להצטרף, שכנעתו אותו שיקח את הילד וזה היה מוצלח במיוחד. הסיפור חזר על עצמו עוד פעמיים. לדעתי הבילויים האלו יצרו מימד נוסף לקשר שלהם (שלא היה מדהים די באשמת זוגי).

ללי

 

[זהב טה ו ר]

ברור שהתכוונה לאמא

אבל ניסיתי לנסח בצורה כזו שלא יגידו שאני הגרושה המכשפה שמטילה בספק כל מה שאומרת הכלה הצעירה...
אני באמת תוהה מהן המניפולציות, בתור אמא שבגיל ההתבגרות הילדים שלי לא רצו ללכת לאבא שלהם (שגר בעיר אחרת) פשוט כי היה להם משעמם שם והעדיפו לבלות עם החברים שלהם, שבכל סופ"ש ארגנו משהו. באמת ללא מניפולציות מצידי!

 

[Natural5]

מאוד פשוט: האם הגרושה מייצרת

פעילויות ׳חשובות נורא׳ שהדד ליין לביצוען הוא במועד שהילדה איתנו. פה יש לה אחות משותפת קטנה שהיא אוהבת והיא מאוד אוהבת להיות עם אבא שלה/ בעלי. חברות? הן במרחק 10 דק. כך שאם יש פעילות כלשהי היא לא מפספסת כי אנחנו מקפיצים אותה. לי מורגש שבעלי מאשים אותה ואומר מילים גדולות (את מעדיפה להיות אצל אמא..) ולה קשה להתמודד עם הכעס/ ציפיות שלו ובורחת לאמא שלה. הוא ממש נואש, מרגיש שהיא ילדה זרה. אני מנסה לרכך אותו קצתלהגמיש, אבל לא עוזר..

 

[Natural5]

מאוד פשוט: האם הגרושה מייצרת

פעילויות ׳חשובות נורא׳ שהדד ליין לביצוען הוא במועד שהילדה איתנו. פה יש לה אחות משותפת קטנה שהיא אוהבת והיא מאוד אוהבת להיות עם אבא שלה/ בעלי. חברות? הן במרחק 10 דק. כך שאם יש פעילות כלשהי היא לא מפספסת כי אנחנו מקפיצים אותה. לי מורגש שבעלי מאשים אותה ואומר מילים גדולות (את מעדיפה להיות אצל אמא..) ולה קשה להתמודד עם הכעס/ ציפיות שלו ובורחת לאמא שלה. הוא ממש נואש, מרגיש שהיא ילדה זרה. אני מנסה לרכך אותו קצתלהגמיש, אבל לא עוזר..

 

[Natural5]

האמא היא מלכת המניפולציות

דוגמא: אני צריכה את העזרה שלך בבחירת x לבית/ אני לא יכולה לעשות את x לבד / זה רק שעה וכו וכו

 

[זהב טה ו ר]

טוב, זו באמת מניפולציה

וסביר להניח שהבת יודעת שזו מניפולציה, אבל לא מסוגלת לעמוד מול אמא שלה.
במקרה הזה באמת אין מה לעשות, חוץ מלדבר עם הילדה, להסביר לה שאתם מאד רוצים שתבוא אליכם, שהדלת תמיד פתוחה, אבל שאתם מבינים שלפעמים לוחצים אותה מהצד השני והיא לא מסוגלת להגיד לא, ואתם עצובים אבל מכבדים את הבחירה שלה.

ואולי באמת צריך לחשוב לפעמים מחוץ לקופסא. טיול מתוכנן שהיא באמת לא רוצה להפסיד, ארוחות ערב באמצע השבוע במקום הסופ"ש וכו'. אגב, אפשר גם להגיד "אנחנו רוצים שתיסעי איתנו לטיול ביום שבת הקרוב, אבל תבדקי קודם אם זה בסדר עם אמא שלך." סביר להניח שאחרי שהאם הסכימה מראש, היא לא תוכל לחזור בה ברגע האחרון מבלי להראות קטנונית בעיני ביתה.

מודה שלפעמים מבעס אותי שלנו אין אקסים כאלו - כולם שורצים אצלנו 24/7, לא זכורה לי הפעם האחרונה שהיינו לבד...

 

[מנסה ומתנסה]

הרעיון של ללי נראה לי מאוד...

בנוסף, לא הייתי אומרת לילדה שהיא פוגעת ! זה באמת אוטם !
(ומהווה מניפולציה בפני עצמו).
הרבה יותר הייתי מנסה בכיוון של לנסות להבין מה עובר עליה, ואיך היא
מציעה לשפר. את זה הייתי שואלת אותה,
באווירה של פיוס ואמון - אנחנו מאוד רוצים שתרגישי איתנו
טוב, מה לדעתך יכול לעזור ?
והייתי עובדת לא מתוך כוח של וטו אבל כן כעובדה - היום, כשזה הזמן
שלך להיות איתנו, מה את מציעה כדי שיהיה לך נחמד?
ואולי לנסות להתגמש - ביקורים של האבא בסביבת המגורים של האמא,
הצעה לקחת את הילדה לחוגים בימים מסויימים וכו'.
כמו כן לעקוב - אולי הילדה צריכה עזרה / טיפול.

דרך אגב - את מציינת את עובדת המחזור - האם את חושבת שיש קשר ולמה.
(ארוע שקרה בהקשר זה?)

 

[Natural5]

מכירות את תחושת ה׳פראייר׳?

הוא מצפה שבימים שהיא אצל אימה תתקשר לשמוע מה נשמע והיא לרוב מתקשרת כשהיא צריכה משהו. אף פעם לא רק כדי לשמוע מה נשמע. הוא מרגיש שהוא טוב רק כשהיא צריכה ממנו משהו. תחושה אופיינית להורי מתבגרים.. ופה היא מקבלת מימד נוסף

 

[Natural5]

מכירות את תחושת ה׳פראייר׳?

הוא מצפה שבימים שהיא אצל אימה תתקשר לשמוע מה נשמע והיא לרוב מתקשרת כשהיא צריכה משהו. אף פעם לא רק כדי לשמוע מה נשמע. הוא מרגיש שהוא טוב רק כשהיא צריכה ממנו משהו. תחושה אופיינית להורי מתבגרים.. ופה היא מקבלת מימד נוסף

 

[גלים גלים]

להלחם עליה, וכן להפעיל כללים

אני זוכרת את עצמי בגיל ההתבגרות- התנגדתי התנגדתי אבל מאד מאד הייתי זקוקה להרגשה שנלחמים עלי. אני אשכרה זוכרת את עצמי יושבת מול אבא שלי בעיניים מזוגגות כאילו הוא מדבר לקיר. אבל למרות שזה נראה ככה לא הצלחתי "להיות קיר", הוא לא התייאש ממני ואחרי קשיי ההתבגרות קיבל בת די נחמדה

שמעריכה את פועלו מאד מאד.
בהחלט אפשר לנסות להפעיל את תוקף החוק בנושא כזה בעיני, אם הוא מרגיש שזה יגרום לה להגיע -גם אם ברטינה.

דבר שני, הייתי מציעה לו לבנות טקסים קבועים של שניהם. מה שלא יהיה אבל שיהיה דבר קבוע שהיא תוכל לקטר עליו וגם לזכור אותו לטובה. לאכול חומוס בכל שבוע במסעדה אחרת עד שיכסו את כל החומוסיות בעיר. ללכת לסרט בכל שבוע. לעשות הליכה ולמדוד לעצמם זמנים. לשיר בשני קולות שיר שהוא והיא אוהבים,להכין ארוחת ערב ביחד .מה שמתאים להם ולא ממרפק מדי אותך ואת הקטנה כמובן.

 

[Michael1991]

דעתי,

הייתי ממליץ לשנות גישה. כרגע ישנו "קרב" מול האימא לאב על הבת. אני מניח שזה לא יוביל לשום מקום, מלבד אפשרות לקרע עמוק יותר בין ההורים, ועינוי הילדה באמצע. כשהאב יעזוב את המערכה הזאת, הוא ניצח. כי לא תהיה לגרושתו בכלל אפשרות להלחם, כשאין אויב בצד השני. מה הכוונה?...לא להציג את המצב כהוא נגד גרושתו, לעיני הילדה, אלה לשנות גישה ל "לא מעניין אותי מה היה שם, רק חשוב לי שכשאת איתי את בריאה, מאושרת, ושתרגישי איתי מוגנת ושמחה". אם היא נאטמת, בין כדי לא להגיע לנקודה שהיא מבינה שאימא שלה פוגעת בה, ואם כי ישנו סוד שהיא מסתירה, זאת הנקודה שצריך להלחם עליה. לא לעזוב אותה, ולא לתת לה לברוח מהשיחה, בדיוק בנקודה הזאת להוכיח לה שהיא חשובה. כי פה זה המבחן האמיתי. ולא לגרום לה להבין שאימא שלה רעה.
בנוגע לנקודה של שיתוף רגשות: כמובן אפשר להגיד שהוא נפגע, אבל לא לגלוש להאשמה של הילדה או אימא שלה...כי כנראה שזה נוגע לילדה בנקודה רגישה. חבל, ואפשר להימנע.