קצת לחזור אחורה...
בשנה שעברה היא הייתה תלמידה מצויינת, התנהגה למופת בבית הספר ובבית די השתדלה לעזור. בסוף השנה הודיעו לתלמידים שבשנת הלימודים הבאה יהיה שיבוץ מחדש ונתנו לתלמידים לבחור שני תלמידים שהם היו רוצים להמשיך איתם באותה כיתה בשנה הבאה. השינוי בשיבוץ הוא בגלל שחלק מהתלמידים עזבו את בית הספר וצמצמו כיתות. כיתה אחת היא כיתת מצטיינים אליה הילדות שלי לא יכלו לעבור. משרד החינוך לא מאפשר לתאומים ללמוד באותה כיתה. מארבע כיתות שהיו בכיתה ז' צמצמו לשלוש וכך לא נותרה לילדות ברירה אלא לקבל את העובדה שאחת בכיתה הזו והשנייה בכיתה האחרת. כבר בתחילת השנה התברר שיש יותר תלמידים ממה שבית הספר צפה כי הרבה נרשמו לשכבת ח' כך שהחליטו שוב על שיבוץ מחדש, חזרה לארבע כיתות. שחף נותרה ללא חברות אחרי השיבוץ מחדש לארבע כיתות ועם מחנכת חדשה כאשר המחנכת שלה משנה שעברה בכיתה בה החברות שלה לומדות. במשך חודשים רדפתי אחרי מנהל החט"ב, המחנכת, היועצת ומנהלת המקיף. באתי כמעט כל יום לבית הספר, אני כתבתי מכתבים, הילדה כתבה מכתבים, המון שיחות. עירבתי את עו"ס המשפחה ואת עו"ס נערות שהילדה בקשר איתה במסגרת מועדונית לנערות. מנהל בית הספר טען נמרצות שאי אפשר להעביר את הילדה לכיתה שהיא רוצה כי הכיתה מלאה וכמובן שלכיתה שאחותה לומדת בה זה בלתי אפשרי. אחרי השיחה הראשונה עם המנהל התברר לילדה שכן נכנסו לכיתה "הסגורה" תלמידים חדשים ולמנהל היה הסבר שיש להם את הסיבות שלהם למה הם מכניסים ילד כזה או אחר לכיתה כזו או אחרת. כאן שחף כבר התחילה להיכנס למצב של מלחמה. היא החליטה שבית הספר עושה לה דווקא והולך נגדה באופן אישי. ניסיתי מצד אחד להסביר לה שמנהל בית הספר צריך לדאוג לכלל התלמידים וכשהוא עושה משהו מסויים זה לא כדי לפגוע בה באופן אישי וגם אם היא כן נפגעת זה לא תמיד משהו שידוע למנהל. מצד שני ניסיתי להביא את הדברים בפני המנהל שיבין שפעולה כזאת שלו גורמת עוול לבת שלי. המנהל בשלו, לא מוכן להעביר אותה כיתה ולא מוכן להשקיע אפילו טיפת מחשבה איך לסדר את המצב שתלמידה טובה, ממושמעת וחיונית לבית הספר, תמצא מקום טוב ונוח ללמוד בו. חודשים שאני רדפתי אחרי מנהל בית הספר והוא עם אותו משפט "הכיתה מלאה"! עכשיו, בסוף השנה, כשהילדה מתדרדרת בלימודים, לא מופיעה בצורה סדירה, מאחרת באופן קבוע, מבריזה משיעורים, מוכנים לעשות כל מאמץ אפשרי שבשנה הבאה היא תהיה בכיתה שביקשה כל השנה. אפילו מנהל בית הספר הודיע לה שמספיק שתכתוב מכתב בסוף השנה והוא ידאג לשבץ אותה בכיתה הזאת בכיתה ט'. אין לה חברות בכיתה הנוכחית, יש לה כמה חברות בכיתה שהיא רוצה לעבור אליה. היא טוענת שמשתעממת בשיעורים ובהפסקות. אין לה חברות אחרי שעות הלימודים מלבד אותו מועדון לנערות שהיא הולכת אליו שלוש פעמים בשבוע. היא הפכה מילדה חייכנית ומאוד חיונית לילדה עצובה, עצבנית וקשה מאוד. אני מאשימה אך ורק את בית הספר שהחליט להיות נוקשה לגבי דבר מאוד טריוויאלי עם ילדה שלא מגיע לה יחס כמו שקיבלה.
בשנה שעברה היא הייתה תלמידה מצויינת, התנהגה למופת בבית הספר ובבית די השתדלה לעזור. בסוף השנה הודיעו לתלמידים שבשנת הלימודים הבאה יהיה שיבוץ מחדש ונתנו לתלמידים לבחור שני תלמידים שהם היו רוצים להמשיך איתם באותה כיתה בשנה הבאה. השינוי בשיבוץ הוא בגלל שחלק מהתלמידים עזבו את בית הספר וצמצמו כיתות. כיתה אחת היא כיתת מצטיינים אליה הילדות שלי לא יכלו לעבור. משרד החינוך לא מאפשר לתאומים ללמוד באותה כיתה. מארבע כיתות שהיו בכיתה ז' צמצמו לשלוש וכך לא נותרה לילדות ברירה אלא לקבל את העובדה שאחת בכיתה הזו והשנייה בכיתה האחרת. כבר בתחילת השנה התברר שיש יותר תלמידים ממה שבית הספר צפה כי הרבה נרשמו לשכבת ח' כך שהחליטו שוב על שיבוץ מחדש, חזרה לארבע כיתות. שחף נותרה ללא חברות אחרי השיבוץ מחדש לארבע כיתות ועם מחנכת חדשה כאשר המחנכת שלה משנה שעברה בכיתה בה החברות שלה לומדות. במשך חודשים רדפתי אחרי מנהל החט"ב, המחנכת, היועצת ומנהלת המקיף. באתי כמעט כל יום לבית הספר, אני כתבתי מכתבים, הילדה כתבה מכתבים, המון שיחות. עירבתי את עו"ס המשפחה ואת עו"ס נערות שהילדה בקשר איתה במסגרת מועדונית לנערות. מנהל בית הספר טען נמרצות שאי אפשר להעביר את הילדה לכיתה שהיא רוצה כי הכיתה מלאה וכמובן שלכיתה שאחותה לומדת בה זה בלתי אפשרי. אחרי השיחה הראשונה עם המנהל התברר לילדה שכן נכנסו לכיתה "הסגורה" תלמידים חדשים ולמנהל היה הסבר שיש להם את הסיבות שלהם למה הם מכניסים ילד כזה או אחר לכיתה כזו או אחרת. כאן שחף כבר התחילה להיכנס למצב של מלחמה. היא החליטה שבית הספר עושה לה דווקא והולך נגדה באופן אישי. ניסיתי מצד אחד להסביר לה שמנהל בית הספר צריך לדאוג לכלל התלמידים וכשהוא עושה משהו מסויים זה לא כדי לפגוע בה באופן אישי וגם אם היא כן נפגעת זה לא תמיד משהו שידוע למנהל. מצד שני ניסיתי להביא את הדברים בפני המנהל שיבין שפעולה כזאת שלו גורמת עוול לבת שלי. המנהל בשלו, לא מוכן להעביר אותה כיתה ולא מוכן להשקיע אפילו טיפת מחשבה איך לסדר את המצב שתלמידה טובה, ממושמעת וחיונית לבית הספר, תמצא מקום טוב ונוח ללמוד בו. חודשים שאני רדפתי אחרי מנהל בית הספר והוא עם אותו משפט "הכיתה מלאה"! עכשיו, בסוף השנה, כשהילדה מתדרדרת בלימודים, לא מופיעה בצורה סדירה, מאחרת באופן קבוע, מבריזה משיעורים, מוכנים לעשות כל מאמץ אפשרי שבשנה הבאה היא תהיה בכיתה שביקשה כל השנה. אפילו מנהל בית הספר הודיע לה שמספיק שתכתוב מכתב בסוף השנה והוא ידאג לשבץ אותה בכיתה הזאת בכיתה ט'. אין לה חברות בכיתה הנוכחית, יש לה כמה חברות בכיתה שהיא רוצה לעבור אליה. היא טוענת שמשתעממת בשיעורים ובהפסקות. אין לה חברות אחרי שעות הלימודים מלבד אותו מועדון לנערות שהיא הולכת אליו שלוש פעמים בשבוע. היא הפכה מילדה חייכנית ומאוד חיונית לילדה עצובה, עצבנית וקשה מאוד. אני מאשימה אך ורק את בית הספר שהחליט להיות נוקשה לגבי דבר מאוד טריוויאלי עם ילדה שלא מגיע לה יחס כמו שקיבלה.
