בת מתבגרת

[Jen74]

בת מתבגרת../images/Emo122.gif

שחף היא בתי הבכורה ולה אחות תאומה. היום היה בוקר קשה במיוחד שהגעתי למצב שתלשתי לה את כל הפוסטרים האהובים והיקרים שלה מהקיר. אני יודעת כמה הפוסטרים האלה חשובים לה אבל כבר לא הייתה לי ברירה. היא בכתה, השתוללה, כעסה אבל עכשיו היא בבית ספר. מתחילת השנה הילדה בוחרת אם ומתי ללכת לבית הספר. לפני יומיים, ביום הורים היא ישבה לצידי מול המחנכת והבינה שאין מה לעשות, לא מעבירים אותה כיתה אלא רק בשנה הבאה. יעשו כל מאמץ אפשרי שהיא לא תישאר בכיתה הנוכחית בשנה הבאה כי השנה אין מה לעשות. מתחילת השנה הבהירו לה שאין אפשרות להעביר אותה כיתה. היא אמנם לא אמרה במילים אבל גם לא התנגדה וסיכמנו שבכמה שבועות שנותרו לה ללמוד היא תגיע בצורה סדירה לבית הספר. במחצית הנוכחית של השנה היא הספיקה להפסיד 12 שיעורי מתמטיקה ולהיעדר משני מבחנים וזה רק מקצוע אחד. המקצוע היחיד שהיא טובה בו זה מדעים וגם זה לא היסטרי. הבוקר היא קמה לשם שינוי מוקדם וקיוויתי שהפעם היא תנהג בחוכמה ותלך לבית הספר בזמן. כששלושת אחיותיה היו כבר מחוץ לבית היינו עדיין באמצע ויכוח על מה היא תלבש כשהיא טוענת שאין לה מכנסיים. כל מכנס שהצעתי לה לא היה טוב. זה שקוף מאחור, זה מגעיל, זה מכוער, זה פיג'מה וזה בכלל מסריח וצריך לכבס ואחותה אשמה שזה לא עבר כביסה. אז צרחתי, השתוללתי, תלשתי לה את הפוסטרים מהקירות ואני לגמרי לא מרוצה ממה שעשיתי אבל זה הדבר היחיד שגרם לה להתארגן במהירות ולצאת מהבית. עכשיו היא רק מחכה לסוף היום בבית הספר כדי לחזור הביתה ולתקן את הפוסטרים שלה. היום לה ולאחותה הקטנה יותר יש אודישנים לתחרות כשרונות צעירים בעיר שלנו. הודעתי לה שאני לא מתכוונת לקחת אותה איתי. יש לה חברה מבית הספר שגם הולכת לאודישנים והיא יכולה לנסוע איתה, יש אוטובוסים.

 

[3אדריאן היחיד]

את בטח מאוד נסערת ממנה

וגם ממה שעשית לה, לא קל להתמודד עם הנוער של היום, אבל מה שעשית היה אלימות, (רק תחשבי אם היו עושים לך את זה.) אני לא יודעת בת כמה הבת,אבל,הבנתי שהיא בתיכון. היא כבר גדולה מספיק בכדי לקחת אחריות על עצמה. לא רוצה ללמוד,רק היא תפסיד. אני מציעה,זה מה שעבד אצלי בבית, לשוחח איתה,לא כששתיכן בעצבים. אפילו לקחת אותה לבית קפה ולדבר, להסביר לה את האחריות שלה לחיים שלה. לתת לה את ההרגשה שאת תהיי לידה כשתרצה לדבר או לקבל עזרה. בפעם הבאה,תספרי עד 10 או תכנסי לחדר אחר לפני שאת משחיתה לה דברים. אני למשל הייתי נכנסת לשירותים ונועלת את עצמי,כי הילדים לפעמים יכולים לשגע.

 

[Jen74]

כמה שעות טובות אחרי...

הרגשתי היום מאוד לא טוב, אני כבר כמה ימים עם כאבי ראש בלי קשר לילדה. אני עובדת בצהרון ואחרי שעתיים וחצי ביקשתי להשתחרר כי הרגשתי חצי מעולפת. היא בת 14, מסיימת כיתה ח' ולמרות שהיא מספיק גדולה להחליט על עצמה כל מיני דברים, לגבי בית ספר, היא לא יכולה להחליט כי יש חוק שמחייב אותי לשלוח אותה לבית ספר גם אם הילדה לא ממש רוצה ללמוד. יש השלכות עליי ולא רק על הילדה אם היא לא תלך ללמוד. לגבי האקט של תלישת הפוסטרים מהקירות, אני כמעט בכיתי כשעשיתי לה את זה כי כשהייתי בערך בגילה אמא שלי עשתה לי משהו דומה בגלל שהרגזתי אותה. אני ממש לא זוכרת על מה אמא שלי התרגזה עליי אבל עד היום אני זוכרת איך היא הפכה לי את השולחן שלי וזרקה לי הכל על הרצפה ובדרך שברה לי כל מיני דברים שהיו לי חשובים.

מה שזעזע אותי ביותר זה שהגעתי להתנהג בדיוק כמו שאמרתי שאני לא יעשה לילדים שלי. לא פעם שוחחנו בשקט, בלי האחיות שלה מסביב, בלי עצבים. זה לא עוזר.

 

[3אדריאן היחיד]

תארתי לי שאת כועסת על עצמך

עצם זה שבכלל כתבת מה שעשית מעיד שאת לא אמא רעה,כי אחרת לא היית בכלל מספרת. גידול ילדים זה לא קל בכלל. אני גידלתי 2 בנים לבד מגיל צעיר מאוד, את חייבת למצוא דרך להגיע אליה. אחת העצות כרגע היא שתנסי לדבר איתה ולהתנצל, גם להתנצל צריך לדעת. חבקי אותה דברי אל ליבה, אני בטוחה שתצליחי להביע את המילים הטובות שהיא זקוקה כרגע. תנסי אולי לשתף אותה גם במה שעובר עליך, אבל כל השיחה הזו צריכה להיות כששתיכן תרגעו,ולבד. מקווה שתצליחי.

 

[כל שנה בדצמבר]

איזה בוקר סוער היה לכן....

ומה קורה מאז? היא חזרה הביתה? שוחחתן?

 

[Jen74]

עכשיו ממש היא חזרה הביתה

היא הלכה ישר מבית הספר למועדונית שלה. זה מסגרת של תלמידות חט"ב שמקבלות תגבור בלימודים, יש להם פעילות חברתית משותפת ובעצם זה הפינה שלה עם בנות גילה מחוץ לבית. לא היה לה מפתח אז הלכה ישר מבית הספר. התקשרתי לשאול אותה מה היא מתכוונת לעשות והיא אמרה שעדיין רוצה לאודישן. אחרי הונדליזם שעשיתי לה בחדר, נראה לי שהיא קיבלה את העונש שלה. אני מתכוונת לבקש מעו"ס נערות שאחראית על המועדונית שלה שתפנה לה זמן לשיחה משותפת איתי ועם הילדה כדי שתהיה מתווכת. רק תהיה גורם נייטרלי בשיחה שלי איתה.

 

[לאייה]

ז'ני,לא לוותר

נורא קל ליפול למטה והרבה יותר קשה לעלות בחזרה. לארגן איתה בגדים ערב לפני,להיות עם האצבע על הדופק גם איתה וגם עם המורה ולא לוותר. חשבת ללכת איתה לייעוץ ? בהצלחה היום באודישנים

 

[Jen74]

כמו שכתבתי למעלה, לגבי ייעוץ

אני מחכה עדיין לגורמים המתאימים שיכנסו לתמונה. עם שתי הקטנות נכנסתי לרשימת המתנה למרכז הורים וילדים שבו מדריכים אותי איך לתקשר עם הילדים. זה אמור לעזור גם עם שתי הגדולות ושאר בני המשפחה.

 

[nutmeg]

חוק מספר אחד

שנייה לפני שחוטפים ג'נאנה זה לוודא שהתוכן הולם את הצורה. צעקת, השתוללת, הבעת את התסכול והזעם שלך - אבל תכלס מה קשור הפוסטרים או זה שאת לא לוקחת אותה איתך לאודישנים? הדבר היחידי שהיא למדה מההתנהגות שלך הוא שהחפצים היקרים לה נמצאים בסכנה כשאת מעוצבנת, ושאת נוקמת ומתחשבנת גם אחרי ששרפת את המועדון. היא לא למדה שום דבר שעשוי לעזור לה לבחור התנהגויות יותר מסתגלות בבית הספר - איפה שהן צריכות להתרחש. אחד הדברים החשובים ביותר להתחיל להנחיל לנוער מתבגר הוא שלהתנהגות שלהם יש השפעה ישירה על החיים שלהם, לא מהבחינה הזו שאם היא לא לומדת אמא תקרע את הפוסטרים או שאמא לא תיקח אותי לאודישנים. ההשפעה הישירה של ההתנהגות שלה על החיים שלה היא שאם היא לא הולכת לכיתה ולא לומדת ולא עושה מאמץ להסתגל עד יוני, מי יקבל נכשל בתעודה? המורה? את? בית הספר?

 

[כל שנה בדצמבר]

יש לי שאלה - כיון שאני מסכימה עם מה שכתבת,

איך את מצליחה להסביר לנערה מתבגרת שמה שהיא עושה עכשיו ישפיע לה על החיים בעוד 10 שנים - נגיד כשתרצה לחפש מקצוע ולא תהיה לה תעודת בגרות. בגיל 14 היא מסוגלת להבין את המשמעות של זה בכלל? זה מטריד אותה טווח של 10 שנים קדימה? לא כדאי לדבר על השפעה כאן ועכשיו ? (בטח לא לקרוע פוסטרים או להשליך חפצים יקרי ערך אבל לא לקחת לאודישנים לי דוקא נראה כתגובה טובה - כי מי שלא משקיעה בלימודים ולא ממלאת את חובותיה לא יכולה ללכת ולהיבחן לשירה/ריקוד/משחק שיגזלו ממנה הרבה זמן ולכן אני רוצה להיות בטוחה שהיא תצליח למלא גם את המטלות הלימודיות )

 

[צימעס]

אבל זה לא.

לכל היותר היא תצטרך להשלים בגרויות או לבזבז שנה על מכינה.

 

[Jen74]

מניסיון אישי אני יודעת שאם לא עשית בגרות

בתיכון, יהיה מאוד קשה להשלים את זה בהמשך, אלא אם את בת למשפחה אמידה. והיא לא. כן חשוב לי שהיא תעשה בגרות כי בלי זה יהיה לה יותר קשה להשיג דברים בחיים אבל זאת כן הבחירה שלה. הבעיה שלי היא שהיא עוד לא סיימה כיתה ח' והיא כבר חושבת שהיא יכולה להחליט מתי ללכת לבית ספר ואם בכלל ללכת וזה לא שיקול שלה. יש חוק שמחייב אותי לשלוח אותה לבית הספר לפחות עד שתסיים כיתה ט', עד גיל 15. אלא אם השתנה החוק בינתיים. אני כבר עכשיו במעקב של הרווחה מסיבות שונות ולשמחתי בינתיים רק עוזרים לי. אני לא רוצה להפוך את הרווחה לשוטר עליי שיבדקו אם אני עושה את המוטל עליי על פי חוק. מבית הספר איימו שיצמידו לילדה קצינת ביקור סדיר ועד כה לא עשו זאת. אני לא יודעת למה לא אבל בינתיים הילדה נהנית מהספק. המורים מאמינים שהיא יכולה עוד לשנות דרכיה ולחזור ללמוד באופן סדיר.

 

[צימעס]

יש עוד חוק,

חוק הכשרות והאפוטרופסות, שאומר - בכללי - שההורים כשירים להחליט האם בית הספר טוב או לא טוב לילד. את אומרת שהם עוזרים לך ברווחה? ספרי להם מה קרה לילדה, ותבקשי עזרה גם שם. לא נראה לי שקב"ס יעשה לך רע, אם את כבר בדיאלוג חיובי עם הרווחה (כזה שהם עוזרים לך ואיןן ביניכם מלחמה, חשדנות, הסתרה וכו') תגני על הילדה שלך

 

[Jen74]

עירבתי את העו"ס של המשפחה

עירבתי את עו"ס לנערות שמכירה את הילדה ונמצאת איתה בקשר כמעט יום יומי למעלה מחצי שנה ונמצאת גם בבית הספר ומכירה את כל הסיפור כולו. אין לי בעיה שיצמידו לילדה קב"ס אבל בית הספר משתמש בקב"ס כאיום כמו שאמא אומרת לילד שלה "אם לא תאכל יבוא שוטר". זה ההתייחסות של בית הספר אבל ת'כלס לא שלחו לה קב"ס והילדה לא יודעת מה זה אומר ואילו השלכות יש לזה שהיא לא הולכת לבית הספר ומה יקרה אם יצמידו לה קב"ס. הילדה לא מנסה ליצור קשרים חברתיים עם ילדי הכיתה בשום צורה ודרך. היא לא היחידה שעברה טלטלה בשנה הזאת בעקבות השיבוץ אבל ההבדל מבחינתי הוא ששאר התלמידים בכיתה הם לא הילדים שלי ואני דואגת אך ורק לבת שלי שטוענת שלא טוב לה בכיתה. לא אני ולא המנהל יושבים בכיתה כדי לדעת על מה ולמה הילדה מתלוננת. היא מכנה את תלמידי הכיתה בשמות גנאי וטוענת שזאת כיתה טיפולית. אחותה התאומה מאוד מרוצה בכיתה שלה, יש לה חברות בכיתה, בהפסקה (מכל השכבה) וגם אחרי שעות הלימודים מסתובבת עם חברה טובה שלה. יש ילדות מהשכבה שהן חברות טובות של אחותה של שחף אבל הן בכסאח עם שחף. שחף היא ילדה עקשנית שלא מוותרת על מה שהיא רוצה אבל מצד שני היא גם לא מתאמצת להשיג את מה שהיא רוצה. מעבר למה שאני עשיתי בניסיון להעביר אותה כיתה, הצעתי לה כל מיני הצעות כמו לשבת בכיתה שהיא רוצה להיות בה במקום בכיתה שהיא משובצת בה, לשבת ליד חדר המנהל ולהתעקש שיעביר אותה כיתה. אבל היא לא ילדה של פרובוקציות כאלה. היא מעדיפה להרים ידיים ולהישאר בבית, זאת הפרובוקציה שלה. לתמוך בפרובוקציה שתגרום לי לקחת חלק בזה שהילדה לא מגיעה באופן סדיר לבית הספר?

 

[nutmeg]

שאלה טובה

אבל אל תקראי להתנהגות הזו "פרובוקציה" - כי כשאת אומרת פרובוקציה שפטת אותה ופירשת את ההתנהגות שלה ככזו שמתגרה בסביבה במקום אולי להשאיר מקום לפרשנות נוספת או פתח לשינוי. אם את הולכת איתה ומאפשרת לה להישאר בבית, תעשי זאת בתנאים שלך - והם צריכים להיות כאלה שכוללים לימודים. במקום בבית הספר - בבית. המסר ממך יהיה כזה: אני שומעת אותך ומאמינה לך שרע לך בבית הספר. נשארו בקושי חודשיים לשנת הלימודים - אם את לא מוכנה ללכת לשם ללמוד, יהיה עליך ללמוד פה למעשה עליך לתת לה לבחור בין שלוש אפשרויות 1- ללמוד בבית לבד או בעזרת מורה פרטית/סטודנט/הורים ולהדביק את הפער של השנה 2- ללכת לבית הספר בידיעה שמדובר רק בעוד חודשיים ודי 3- להמשיך למרוד כמו פרד ולהפעיל קצינת ביקור סדיר שתפדח אותה כל בוקר עם ניידת בבית הספר.

 

[2 אוניות בלילה]

הסבר פשוט ואני זוכרת את היום הזה

איזה צחוקים שיש בת שלא מזמן גם הייתה בגיל הטיפשעשרה אמנם ה"שיחה" הייתה מופנית לאחי כי אני בגיל הזה כבר התחלתי להנות מהלימודים אמא הסבירה בפשטות: "כרגע בחיים שלך אין לך עבודה ואין לך משכנתא וילדים להאכיל...אז מה הג'וב שלך בעצם?" "הג'וב שלך הוא ללמוד, כי בעולם של היום אתה לא שווה כלום ללא תעודה בשום מקום...אפילו לסדר ירקות בסופר דורשים תעודת בגרות וסיום 12 שנות לימוד. אתה לא חייב להצטיין בהכל ולהיות הכי טוב, מה שאתה כן צריך לעשות זה ללמוד-זה הכל וזה נגמר תוך 3-4 שנים. מה זה 3-4 שנים להשקיע בשביל כל החיים אחר כך?" אחר כך שהייתי מורה בזמן התיכון והמכללה הייתי אומרת לתלמידים: "זה יעלה לכם ביוקר אחר כך, כל מקצוע נכשל 5,000 שקל להשלמה אחרי הצבא-לשם אתם רוצים שכספי הפיקדון ילכו?"

 

[Jen74]

בקרה הספציפי שלי יש קשר הדוק בין הדברים

הקשר בין הפוסטרים והאודישן לבין ביקור סדיר בבית הספר הוא כזה שהילדה מסרבת בתוקף ללכת לבית הספר אבל במקום זה היא משקיעה את זמנה בסידור הפוסטרים על הקירות ומתאמנת על שירים לאודישן. היא לא יכולה לצפות שאני אאפשר לה ללכת לאודישן אם היא לא לומדת למבחנים ולא הולכת לבית הספר. לגבי תלישת הפוסטרים שזה החפצים היקרים לה - היא מחרבת את הבית ומאיימת על האחיות שלה מתי שמתחשק לה וטוענת שזה בגלל שרע לה בבית הספר. את הקישור לכמה רע לה בבית הספר אל הבית הילדה עושה בעצמה. אני אשמח אם היא תביא מבחנים עם ציונים טובים אבל זה לא העיקר מבחינתי. חשוב לי שהיא תלך באופן סדיר לבית הספר כל עוד זה בגדר חינוך חובה כי חלה עליי באופן אישי החובה לשלוח אותה לבית הספר והדבר האחרון שבא לי להסתבך זה בלשלוח את הילדים שלי לבית הספר.

 

[סנדרה רגב]

ג'ני - עונשים והקשרים

היי, אני מקוה שזה בסדר שאני ככה מתפרצת לדיון שלכן. אין ספק שאתם בלב ליבו של הגיל הכי סוער של הילדה, ואין ספק שהיא עושה הכל כדי להיות נוכחת ! אני רוצה שתחשבי על כמה דברים: כתבת שהיא מסרבת להגיע לבית הספר כבר מתחילת השנה, למה? מה קורה שם שגורם לה להתנהג כך? האם זה המקום הספציפי הזה? או בית ספר באופן כללי? לימודים באופן כללי? המאבק שלך מולה צריך להיות רלונטי ומתאים למטרה אליה את שואפת להגיע- למשל חשוב לך שהיא תקבל חינוך ותסיים תיכון. או קיי - מה האפשרויות העומדות על הפרק? למה ההתנגדות הגדולה שלה? אולי בשיחה ברמה הזו- תוכלו להגיע לאיזו הבנה והאיומים ירדו. דבר נוסף - אמרת שהיא מחרבת את הבית ומאיימת על האחיות שלה - זו ההתנהגות שלה שאת כל כך מתנגדת לה ובצדק! אבל רגע תעצרי ותחשבי מה היתה התגובה שלך: חירבת לה את הפוסטרים ואיימת עליה שלא תיקחי אותה לאודישנים- נשמע מוכר? זהה? המטרה שלך היא להביא אותה למצב של דיאלוג והבנות והתנהגות לפי נורמות- כלל ראשון במשוואה הזו - דוגמה אישית! זה מאוד מאוד לא פשוט להצמודד עם מתבגרת משתוללת, נכון- אבל בשביל זה אנחנו ההורים , הבוגרים יותר והמנוסים יותר. שיחה עם עו"ס או מישהו מתווך זה רעיון מצויין! תכיני עצמך לשיחה הזאת, תחשבי טוב טוב מה את רוצה להשיג בה ומה האפשרויות העומדות על הפרק. ובעיקר תתני הרבה זמן לילדה להשמיע את טיעוניה והרגשותיה, שיהיה בהצלחה ותחזיקי מעמד!

 

[צימעס]

רע לה בבית הספר?

תבררי מה רע. הבנתי מלמעלה שהיא רוצה לעבור כתה. למה? הילדים? המורה? אני, כאמא, הייתי עולה על הרגליים האחוריות ומתעקשת שיעבירו אותה כתה. המסכנה - גם אמרה לך שרע לה בי"ס, וגם את מכריחה אותה ללכת למקום הזה בו רע לה. אני מנחשת שהיא היתה רוצה לקבל יותר הבנה ותמיכה מאמא.

 

[nutmeg]

../images/Emo45.gif מסכימה עם גגיברת גזר

בכל הבלבלה של גיל ההתבגרות מי שהכי אמור להיות בעד הילדים המתבגרים שלך זו את. הכי חשוב זה להקשיב באמת למה מציק להם ולגייס את כל מה שאפשר כדי לעזור. אצלנו זה היה טיפול פסיכולוגי, כלב, חוגים, אבחונים דידקטיים, הקלות ולאורך כל הזמן תמיכה-תמיכה-תמיכה. אם את לא תתמכי, מי יתמוך?