בתוך עצמי...

[רשפים של אור]

בתוך עצמי...

מוקפת חומה, לא מצליחה להבקיע. עייפה עייפה עייפה, שחוקה שחוקה שחוקה... נמאס, נגמר, די

 

[ענת הגדולה]

מה קרה רשפים?

דואגת לך...

 

[רשפים של אור]

תודה יקירה ../images/Emo25.gif

 

[אטיוד5]

laat eens wat horen

לפחות תפתחי את הפלא ... צילצלתי הבוקר, היה סגור. תעזרי לנו לעזור, ולו בקצת. }{

 

[רשפים של אור]

אוי, לא רציתי להדאיג

פשוט נמאס לי, שחוקה עד אימה מהשהיה בבית באפס מעשה... לא רואה סוף לעניין. לא רואה את עצמי חוזרת לעבודה בקרוב, מחכה לעוד ניתוח, שאומר תכלס, עוד כמה חודשים להיות בבית. משתדלת לצאת כמה שאני יכולה, בורחת כל הזדמנות מהבית, אבל גם זה בהגבלה. אין לי כח. והאהבה שלי, גם היא מוגבל פיזית בימים אלה, כך שגם אותו אני לא רואה, רק מדברת, ואני כל כך מתגעגעת, כל כך זקוקה לחבוק שלו. שני צילגרים חברו יחדיו... זהו, לא לדאוג, בסוף יהיה בסדר, רק שאני לא רואה את הסוף.

 

[השוטה על הגבעה]

מי כמוך יודע

שלפעמים האור בקצה המנהרה זה קטר הרכבת שמגיע מולך. אל תחפשי את האור במנהרה את האור תייצרי לבד היו תקופות שיצא לי לבקר פצועים בבתי החולים ובמקום לעודד אותם הם עודדו אותי היה להם מנוע פנימי שכזה שידע מתי לייצר זרם חיובי אני יודע שגם לך יש כזה מנוע, אז יאללה תפעילי אותו. שיהיה לך שבוע יותר טוב מזה שאת מצפה לו.

 

[רשפים של אור]

חבר יקר

אתה הרי מכיר אותי, אני נופלת וקמה, נופלת וקמה. אני אוטוטו בדרך להתרומם, תן יד

 

[השוטה על הגבעה]

../images/Emo45.gif

 

[האלי]

רשפים של אור...

נכון שלא דיברנו אף פעם? ובכל זאת, אם יש מישהו שלא מכיר אותך, שלא דיבר איתך מעולם, ובכל זאת איכפת לו ממך, הדברים לא יכולים להיות לגמרי גרועים. כולנו מקיפים את עצמנו בחומה שתגן עלינו. הצרה שהחומה הזו, יחד עם ההגנה המועטה שהיא מספקת, היא מבודדת אותנו מהחיים... האמיצים מעיזים לנתץ את החומה ולצאת אל החיים, רוצה לבוא? שלך, האלי.

 

[רשפים של אור]

אני בדרך ../images/Emo13.gif

אחריך, או לפניך, מה שתבחר. פטיש ואיזמל יש לך? שלך בחזרה