בתוך השקט הזה

[שועלית המדבר]

בתוך השקט הזה

ופניך פתאום קפאו כאשר אמרתי את המילים ואישונייך הצמאים התרחבו מעט. ונישארת כל כך שקט לא מבין את הסיבה. והשקט הארור,כלהב הסכין ומה אומר ומה אסביר... ומה השתווה לאהבתנו. אוהבת עד טרוף,אבל ציפור נפשי התבלבלה. באתי אלייך בתחפשת הכי עירומה שלי וכיסית אותי בגלימה של אהבה. וכעט...קח אותה בחזרה. בין הקול לשפתיים,משהו מת. ועיינך הבורקות,מפחידות אותי פתאום. בתוך השקט הזה,שקט מאשים שקט אין אונים. ומחבקת אותך אל חיקי מנשקת את פניך,וטעם מלוח על שפתי דמעותייך גורמים לדמעותי. עינך לא אשמות על הבכי הזה ידייך לא דקרו עם החרב הזו. ולא יכולה לומר יותר ולא רוצה שתישאל יש לי תשובות,ואין לי תשובה תן לי רק...לצלול בשקט הזה.

 

[עופרי-]

הדהמת אותי!!