עד השמים וחזרה
New member
בשקט בשקט...
כל היום משתדלת להיות עסוקה. מוצאת כל מיני פרוייקטים. והם באמת מצליחים להקהות קצת את הכאב... אפילו נשארת שעות נוספות בעבודה. ואחרי זה - חברים, ומשפחה, וספרים ( as we speek יש מולי את "אהבתך נחוצה לי - האם זה האמת?" של ביירון קייטי {כל מה שמצליחה לחשוב עליו תוך כדי קריאת הספר זה - כןןןן אהבתך נחוצה לי... אחרת לא הייתי מטפסת פה על הקירות...}, "דרך האומן" של ג'וליה קמרון {שהכל היה בסדר עד שהגעתי לנקודה שבה היא אומרת לכתוב כל בוקר 3 דפים על כל מה שבא לי ועולה לי בראש... בנקודה הזאת אמרתי בחיית ג'וליה עם סף הסבלנות הנמוך שיש לי כרגע את באמת רואה אותי כותבת 3 דפים ועוד על הבוקר...?}ודפים מהאינטרנט של "הסוד" שמרוב שהרגל קופצת לי פה מעצבים כנראה זה משפיע לי הריכוז כי לא מצליחה לקלוט כלום!!!.). טלויזיה שעם המזל שלי נפלתי בדיוק על "שבוע סרטי אהבה"... פיתאום כולם מאוהבים ומאושרים וה-happy end האמריקאי והקיטשי שולט בכולם (בדיוק לפי המלצת הרופא...) שדרך אגב תוך כדי בהייה באיזה סרט אינפנטילי תהיתי ביני לבין עצמי אם לכל הסרטים האלה יש השפעה על אופן תפיסת הזוגיות בעיננו. אולי בעצם ספילברג וחבריו אשמים בכך שאנחנו מחפשים (בנרות אבל מחפשים...) את ה-happy end גם במציאות שלנו. אתמול אפילו הגדלתי לעשות וב-8 וחצי כבר הייתי במיטה. העיקר לא לחשוב. לא לטחון. לא לכאוב. אבל אז... בשקט בשקט... בדיוק כשעצמתי את העיניים תקפו המחשבות. שובבות כאלה... מצאו דלת פתוחה ונכנסו ברוח סערה... מתי זה עובר????? ולמה אדוויל לא לא משתק אותם?????
כל היום משתדלת להיות עסוקה. מוצאת כל מיני פרוייקטים. והם באמת מצליחים להקהות קצת את הכאב... אפילו נשארת שעות נוספות בעבודה. ואחרי זה - חברים, ומשפחה, וספרים ( as we speek יש מולי את "אהבתך נחוצה לי - האם זה האמת?" של ביירון קייטי {כל מה שמצליחה לחשוב עליו תוך כדי קריאת הספר זה - כןןןן אהבתך נחוצה לי... אחרת לא הייתי מטפסת פה על הקירות...}, "דרך האומן" של ג'וליה קמרון {שהכל היה בסדר עד שהגעתי לנקודה שבה היא אומרת לכתוב כל בוקר 3 דפים על כל מה שבא לי ועולה לי בראש... בנקודה הזאת אמרתי בחיית ג'וליה עם סף הסבלנות הנמוך שיש לי כרגע את באמת רואה אותי כותבת 3 דפים ועוד על הבוקר...?}ודפים מהאינטרנט של "הסוד" שמרוב שהרגל קופצת לי פה מעצבים כנראה זה משפיע לי הריכוז כי לא מצליחה לקלוט כלום!!!.). טלויזיה שעם המזל שלי נפלתי בדיוק על "שבוע סרטי אהבה"... פיתאום כולם מאוהבים ומאושרים וה-happy end האמריקאי והקיטשי שולט בכולם (בדיוק לפי המלצת הרופא...) שדרך אגב תוך כדי בהייה באיזה סרט אינפנטילי תהיתי ביני לבין עצמי אם לכל הסרטים האלה יש השפעה על אופן תפיסת הזוגיות בעיננו. אולי בעצם ספילברג וחבריו אשמים בכך שאנחנו מחפשים (בנרות אבל מחפשים...) את ה-happy end גם במציאות שלנו. אתמול אפילו הגדלתי לעשות וב-8 וחצי כבר הייתי במיטה. העיקר לא לחשוב. לא לטחון. לא לכאוב. אבל אז... בשקט בשקט... בדיוק כשעצמתי את העיניים תקפו המחשבות. שובבות כאלה... מצאו דלת פתוחה ונכנסו ברוח סערה... מתי זה עובר????? ולמה אדוויל לא לא משתק אותם?????
וברצינות - לדעתי לחשוב זה דבר טוב זה מראה שהחושים עדיין מחודדים מחשבה תוך כדי ניתוח הדברים והסקת מסקנות או קבלת החלטות היא בכלל דבר חיובי צריך לחשוב על הכל - על המקום ממנו הגענו ועל המקום אליו אנו שואפים לחשוב על הדרך אותה אנו עוברים ועל הצורה בה נעבור אותה יש כל-כך הרבה דברים לחשוב עליהם - אל תדכאי את המוח... תפעילי אותו.