בשם הדת
חטפו ילדה בת 16 . ההורים שלה. לקחו אותה "לטיול" שבועיים באיטליה ככה סתם אאוט אוף זה בלו. אמרו לה בואי תהני. אחרי שבועיים בשדה תעופה חזרה לישראל. אמרו לה מותק. את נוסעת עכשיו לאמריקה. אין ישראל יותר, לבנתיים. מרוב הלם היא לא מגיבה. אחרי כמה ימים חוזרת האמא לישראל. משאירה את הילדה עם האבא. שמו אותם אצל איזה משהו חוזר בתשובה חזונאישניק. האבא חזר לישראל לכמה זמן וחזר שוב לאמריקה לשמור על הילדה. בנתיים היא אצל המשפחה. אסור לה לדבר בטלפון. מי שמתקשר אליה – חברות שלה מישראל- בעל המשפחה מנתק להן בפרצוף לא לפני שהוא מאיים שאם עוד פעם אחת הן מתקשרות אז לא יהיה להן טוב. אסור לה לצאת מהבית בלי לומר לאיפה כמה ולמה, אז היא לא יוצאת. כל היום עושים לה שיעורי מוסר. לקחו אותה באמצע שנת הלימודים של כיתה י'. אז פה ניסו להכניס אותה לאיזה בית ספר . שהחליט אחרי שבועיים שהיא לא מתאימה לו כי היא לא דתית מספיק. וכך עוברים הימים השבועות והחודשים. מפסח היא פה. אין לה חברות. מה שיש לה אז אסור לה לדבר איתן. לקח לה את 2 הדרכונים שלה הישראלי והאיטלקי שחס וחלילה היא לא תסע חזרה לישראל. עכשיו קיץ ניסו להכניס אותה לקעמפ. היא לא רוצה סתם שימררו לה את החיים שם גם? אבא שומר עליה מכל משמר חיבוק דוב קטן על זה. ופה אני ומייק נכנסים לסיפור. אחרי שהיא פה חצי שנה נרקבת באיזה חור. מתקשר אלי איזה משהו מישראל שמטפל בה בעקיפין. והוא מבקש ממני לסדר לה ויזה לשהות פה מכיוון שאני מכירה עורך דין שמטפל בזה. אמרתי כן למה לא – עוד לפני שידעתי מה קורה. האבא מתקשר למייק. מדבר איתו על העורך דין ומעניין לעניין מתגלגל הסיפור של הבת שלו. ההורים, חוזרים בתשובה ומתחתנים. האבא פסיכולוג. האמא פרופסור להסטוריה. בלה בלה בלה. כולנו חכמים כולנו נבונים בלי עיין הרע. החלטנו שמכיון שהיא לא הלכה לשום מקום בכל החצי שנה הזה. אז שהיא תבוא אלינו לברוקלין. תהיה איתי שבוע כי אני לא עובדת השבוע הזה- מזל שלה. למה לא? חשבתם שזה כזה קל? ממש לא. מייק עובר חקירות כמה דתי הוא. איפה הוא למד. איזה רבנים עשו לו את זה . ואיזה עושים לו את זה היום. מייק יודע כבר תשובות בעל פה. כן כבוד הרב למדתי אצל זה ואצל ההוא- וכאן הוא נוקב בשמות של גדולי רבני הליטאים. נו נו עשה רושם ראשון. זה לא הכל. בשבת היינו בבית מלון בניו גרסי. במוצ"ש נסענו לקחת אותה. האבא מתקשר בדרך ואומר למייק: אתם באים? אתם בטוחים שזה בסדר היא לא תתקלקל חס וחלילה? אני שומר עליה מכל משמר. אולי כדאי שתשאר וזהו? מייק אומר לו בתחכום: מה שאתם תחליטו אבל לא נראה לי שזה יפה לעשות לה שהיא כבר מוכנה והכל וכל השבת היא רוצה ללכת ועכישו תאמר לה שלא? האבא חושב שניה , ואומר טוב נו מקסימום אני יבוא באמצע השבוע לקחת אותה חזרה. טוב אנחנו שם. מייק מתלבש יפה חליפה של שאבעס(מזל שלקחנו) ואני עם חליפה גם שמתי כובע בייסבול על השערות שיחשבו שיש לי פיאה. החצאית היה על הגבול אבל נשארתי לשבת באוטו. ככה כשאבא שלה בא לבדוק את הצציות שלי זה היה נראה צנוע.
חטפו ילדה בת 16 . ההורים שלה. לקחו אותה "לטיול" שבועיים באיטליה ככה סתם אאוט אוף זה בלו. אמרו לה בואי תהני. אחרי שבועיים בשדה תעופה חזרה לישראל. אמרו לה מותק. את נוסעת עכשיו לאמריקה. אין ישראל יותר, לבנתיים. מרוב הלם היא לא מגיבה. אחרי כמה ימים חוזרת האמא לישראל. משאירה את הילדה עם האבא. שמו אותם אצל איזה משהו חוזר בתשובה חזונאישניק. האבא חזר לישראל לכמה זמן וחזר שוב לאמריקה לשמור על הילדה. בנתיים היא אצל המשפחה. אסור לה לדבר בטלפון. מי שמתקשר אליה – חברות שלה מישראל- בעל המשפחה מנתק להן בפרצוף לא לפני שהוא מאיים שאם עוד פעם אחת הן מתקשרות אז לא יהיה להן טוב. אסור לה לצאת מהבית בלי לומר לאיפה כמה ולמה, אז היא לא יוצאת. כל היום עושים לה שיעורי מוסר. לקחו אותה באמצע שנת הלימודים של כיתה י'. אז פה ניסו להכניס אותה לאיזה בית ספר . שהחליט אחרי שבועיים שהיא לא מתאימה לו כי היא לא דתית מספיק. וכך עוברים הימים השבועות והחודשים. מפסח היא פה. אין לה חברות. מה שיש לה אז אסור לה לדבר איתן. לקח לה את 2 הדרכונים שלה הישראלי והאיטלקי שחס וחלילה היא לא תסע חזרה לישראל. עכשיו קיץ ניסו להכניס אותה לקעמפ. היא לא רוצה סתם שימררו לה את החיים שם גם? אבא שומר עליה מכל משמר חיבוק דוב קטן על זה. ופה אני ומייק נכנסים לסיפור. אחרי שהיא פה חצי שנה נרקבת באיזה חור. מתקשר אלי איזה משהו מישראל שמטפל בה בעקיפין. והוא מבקש ממני לסדר לה ויזה לשהות פה מכיוון שאני מכירה עורך דין שמטפל בזה. אמרתי כן למה לא – עוד לפני שידעתי מה קורה. האבא מתקשר למייק. מדבר איתו על העורך דין ומעניין לעניין מתגלגל הסיפור של הבת שלו. ההורים, חוזרים בתשובה ומתחתנים. האבא פסיכולוג. האמא פרופסור להסטוריה. בלה בלה בלה. כולנו חכמים כולנו נבונים בלי עיין הרע. החלטנו שמכיון שהיא לא הלכה לשום מקום בכל החצי שנה הזה. אז שהיא תבוא אלינו לברוקלין. תהיה איתי שבוע כי אני לא עובדת השבוע הזה- מזל שלה. למה לא? חשבתם שזה כזה קל? ממש לא. מייק עובר חקירות כמה דתי הוא. איפה הוא למד. איזה רבנים עשו לו את זה . ואיזה עושים לו את זה היום. מייק יודע כבר תשובות בעל פה. כן כבוד הרב למדתי אצל זה ואצל ההוא- וכאן הוא נוקב בשמות של גדולי רבני הליטאים. נו נו עשה רושם ראשון. זה לא הכל. בשבת היינו בבית מלון בניו גרסי. במוצ"ש נסענו לקחת אותה. האבא מתקשר בדרך ואומר למייק: אתם באים? אתם בטוחים שזה בסדר היא לא תתקלקל חס וחלילה? אני שומר עליה מכל משמר. אולי כדאי שתשאר וזהו? מייק אומר לו בתחכום: מה שאתם תחליטו אבל לא נראה לי שזה יפה לעשות לה שהיא כבר מוכנה והכל וכל השבת היא רוצה ללכת ועכישו תאמר לה שלא? האבא חושב שניה , ואומר טוב נו מקסימום אני יבוא באמצע השבוע לקחת אותה חזרה. טוב אנחנו שם. מייק מתלבש יפה חליפה של שאבעס(מזל שלקחנו) ואני עם חליפה גם שמתי כובע בייסבול על השערות שיחשבו שיש לי פיאה. החצאית היה על הגבול אבל נשארתי לשבת באוטו. ככה כשאבא שלה בא לבדוק את הצציות שלי זה היה נראה צנוע.
