בשורה רעה!

[baaf]

בשורה רעה!

החבר הכי טוב שלי שונא הומואים בצורה שאני עוד לא הכרתי! זה ממש ממש מלחיץ אותי! מה עושים?

 

[Cote dOr]

דבר ראשון, תנשום.

מהותם של חברים, לפחות אלו הממש טובים, היא לקבל אותך כמות שאתה, לא? אני מבין שזה מלחיץ, אבל לא נראה לי שיש לך יותר מדי מה לעשות. אתה יכול לספר לו, או לבחור לא לספר לו (ואז מעמדו כחבר "הכי" טוב קצת נשחקת, אבל ניחא). במידה ותספר אחד מהשניים יכול לקרות: מר בחור יתפקח, יחכים וילמד. הנה גדל לא הומו במעגל חבריו המצומצם, והשמש עדיין זורחת, הגשם עוד דופק בחלון, והחתולים החופשיים עודם מתנים אהבה בחוץ. או שמר בחור יבחר את הבחירה שרבים לפניו עשו, ורבים אחריו יעשו. ואז לא תהיו יותר חברים. זאת לא בחירה קלה. סה"כ חברים טובים קשה למצוא, וכמו זוג נעליים טוב, קשה מאוד להפרד מהם אחר כך. אבל אחזור בשנית, מהותו של חבר טוב היא בזה שהוא מקבל אותך על כל מעלותייך, מגרעותייך, נטיותך לשם ולכאן והשערות שצומחות לך בין הגבות. הבחירה לא לספר, היא בגדר לדחות את הקץ. גם המחשבה של להיות על משמרת עצמית על כל פסיק , מילה ושם שתרצה להוציא מהפה, רק תחשוב איך החברות שלכם תראה בעוד שנה, או כשיהיה לך חבר? המלצתי, לספר. רבים הם האוחצ'ות שגילו מיהם חבריהם האמיתיים רק אחרי שיצאו מהארון. זה לא קל, זה מפחיד, אבל בסוף, הכל לטובה (לו הייתי מקשיב לחמישית מעצותיי שלי, הייתי הרבה יותר שפוי הרגע).

 

[Liroy26]

ברוך הבא ידידי! ../images/Emo140.gif

 

[Cote dOr]

ברוכים הנמצאים

 

[Liroy26]

קודם כל בלי לחץ

זכותו של כל אחד להביע את דעתו גם אם בעינינו היא נראית פרימיטיבית משהו. נסה לדבר איתו, להבין מאיפה נובעת הדחיה שמקורה לרוב נובע מתוך פחד. אל תמהר לחשוף את עצמך ואת נטיותיך על אחת כמה וכמה שאתה בעצמך עוד לא לגמרי סגור עליהן. כשתרגיש מספיק בשל ובטוח במה שאתה תוכל אם תרצה להפתח בפניו, כרגע לדעתי האישית זה לא מומלץ.

 

[ELP]

מסכים ב 100%

אם היו יותר אחוזים הייתי מוסיף... זה חשוב מאוד לעשות הכל בצעדים קטנים ולא למהר. מה שכן, כשאני יצאתי מהארון גיליתי מי החברים האמיתיים שלי ומי היו איתי רק בגלל אישיותי הכובשת והמקסימה

, אבל ברצינות זה באמת עזר לי להבין מי הם חברי האמיתיים. ונתקלים גם בהמון תגובות מהחברים אבל ת'כלס החברים האמיתיים יקבלו אותך כמו שאתה, יכול להיות שלפעמים עם קצת הומור אז אל תשכח שזה רק הומור ולא לקחת כל דבר ברצינות. הכי הצחיק אותי שאחד החברים אמר לי "זה לא משנה לי כל עוד אתה לא מתקרב כל כך לתחת שלי" אז עניתי לו "שמע בלי להעליב, אתה לא הטעם שלי,אין לך מספיק שרירים". יש גם איזה חבר שכל פעם שאנחנו נפגשים הוא אומר "אח שלי ההומו, מה קורה?" זה גם די משעשע. אמט !!! תראה מה עשית עכשיו אני באמת לא יכול להפסיק לדבר

 

[amet]

ELP זה בסדר גמור

ככל שתדבר יותר כך תפתח את הלסת, את כל השריריים הטבעתיים ואז זזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז ידידי הייקר.... אני אתן לך...................................

אמט

 

[ELP]

../images/Emo94.gif../images/Emo2.gif

 

[S h a m i]

גיא - אתה חייב לחזור הביתה.

אמט מתפרק... מהר!!!

 

[s h l o m k e]

בשורה טובה!

האמת

אם הוא שונא הומואים ואתה מגדיר עצמך כהומו, אז הוא שונא אותך. הוא חבר שלך לא? החבר הכי טוב שלך, לא? נראה לי שאתה מדבר מהפחד שלך, ולא ממש מגרונו של החבר שלך. ומה רע בבשורה הזו

אם הוא שונא הומואים ובגלל זה הוא ישנא אותך, אז הוא כבר לא החבר הכי טוב שלך, אז עדיף לדעת את זה כבר, אתה לא חושב? לכן לטעמי, זו "בשורה טובה!" הינה הגעת לשלב שאתה מאמת את החברויות שלך עם הסובבים אותך, לבסוף תהיה מוקף רק באנשים שאוהבים אותך מקבלים אותך כפי שאתה ולא בכאלה שאהבתם תלויה בדבר. שהרי לא את זה אתה רוצה בחיים ? מזל טוב, הגעת לשלב הכנות במערכות היחסים שלך.

 

[kid of love]

גם שלי!

הוא תמיד אמר שלא יוכל להיות בקשר עם הומו, שהם מגעילים אותו. ואז הוא גילה על כמה בנות מהחבר'ה. הוא שמר איתן על קשר, כמו גדול. אני נורא פחדתי מלספר לו. כבר לא היה אכפת לי אם אני אאבד אותו בגלל זה, אבל לא יכולתי לצפות את התגובה שלו, וזה שיגע אותי. סיפרתי לו. הוא קיבל את זה הכי טוב שאתה יכול לחשוב. היה תומך והכל. שום דבר לא השתנה. הוא אפילו הבהיר שאין לו בעיה לפגוש את החבר שלי. מישהו פעם אמר לי שזה לא כזה ביג דיל לרוב האנשים. הם יקבלו את זה יותר בקלות ממה שאתה יכול לתאר. יש בזה משהו. ההשלכה של הפחד שלך עליהם, בתוספת של כל מה שאתה שומע אותם אומרים, את היחס שלהם לזה: כמעט אבוד. אבל תחשוב- כמה דברים אתה אומר ולא באמת מתכוון? כמה דברים אתה לא מוכן לקבל, אבל כשמישהו קרוב אליך עושה את זה אתה לא מוותר עליו כ"כ מהר? אף אחד מהאנשים שסיפרתי להם עלי לא ניתק איתי את הקשר, אף אחד לא כעס (בעצם אמרו לי: אז למה לא סיפרת עד עכשיו?), לא סובב את הגב ולא התחילו מהומות (הם התחילו לפני, ובלי שום קשר אלי). אז נכון, יש בחבר'ה כמה לסביות, אבל גם להן לא קרה כלום, וכולם סבבה עם זה (אולי יש יציאות לפעמים, אבל זה ברוח טובה) מה עושים? קודם כל אתה צריך להיות שלם עם עצמך. ככה יהיה לך יותר קל לצאת עם זה. היו בסביבה דיונים על זה שיותר קל בתור התחלה לספר לידידה. אני בטוח שלפחות חלק מהן ישמחו לצאת איתך לפאב של גייז, שם תראה שאתה לא לבד, וגם מי יודע מה יצא מזה... אם תכיר מישהו אולי יהיה לך יותר קל לבוא ולספר לחבר הזה שלך. והכי חשוב- קח ת'זמן, תרגע. תנשום עמוק. אם אתה לא בטוח שאתה רוצה לספר, אל תספר, זה יבוא עם הזמן, ואם הוא לא חבר אמיתי, או שהוא יותר מפחד מבטוח בהכרות שלו איתך- שילך. אולי הוא לא ה"חבר הכי טוב" שציפית ממנו להיות. אולי תגלה עליו דברים חדשים? אולי הוא יבהל, ואז יחזור כי הוא יבין שזה אתה וזה מי שתמיד היית, וזה שהוא יודע עליך לא משנה אותך (אולי הופך אותך ליותר פתוח/ אמיץ) מה שלא יהיה- שיהיה בהצלחה! (אין לך מה להלחץ, פשוט תן לדברים לקרות)

 

[baaf]

תודה..

אתם באמת עוזרים לי

הבעיה היא שהוא לא מנסה לעזוב אותי עכשיו או להתרחק.. פשוט העובדה שאני נמשך לבנים מגעילה אותו

הוא מבחינתו בטוח שאם אני נמשך לבנים אני נמשך לככככללל הבנים

ושהומואים ולסביות ודו מיניים זו מן קט כזה

אני מצאתי פיתרון ממש מצחיק לבעיה.. קשרתי אותי לכיסא והרצתי על המסך תמונות פורנו של הומואים והוא כמעט הקיא לי על השטיח... כן אני יודע שזה לא ממש עוזר לי אבל תודו שזה היה ממש ממש ממש מצחיק

 

[Liroy26]

כמעשה קונדס זה משעשע

אבל השאלה היא האם השגת את המטרה שרצית להשיג? סה"כ הכל אתה אומר דברים שבאמת נובעים מתוך בורות ברורה והגיונית של הבחור. שיחה טובה במקום לתת לצעד הקינקי שבך לצאת החוצה יביא יותר תועלת לדעתי.

 

[amet]

רק רגע ידידי....

נכון שזה מעלה בנו את הפחד הידיעה כי החבר הכי טוב שלנו לא אוהב הומואים. ואז זה לוקח אותנו למקום שבו אנו חווים איך אנחנו נסגרים ומתחילים לדמיין מה יהיה כאשר הוא יידע. ואז מתחילים כל מיני סרטים בראש ולפעמיים "מלחמות" אם ו....... בלה בלה בלה. אני לא חושב שהוא צריך לקבל אותך במאה אחוז, זכותו גם לא להיות חבר שלך גם אם זה בגלל המיניות שלך. יכול להיות שזה מהווה איום על הגבריות שלו. אולי זה בגלל חוסר הבנה או "בורות". בכל מקרה אני חושב שאתה היחיד שצריך לקחת את מלוא האחריות על איך להתייחס ולהרגיש. לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו מחליטים שלא להמשיך להיות חברים של מישהו מסויים ולא משנה מה הסיבה (לפי דעתי) האם זה אומר שאנחנו לא חברים מספיק אמיתיים? האם זה אומר כי אנחנו לא בסדר? זה שאנחנו מרגישים כי אנחנו לא יכולים להיות שם בשביל האחר לא אומר שאנחנו לא בסדר. זה פשוטו כמשמעו אנחנו לא יכולים להיות שם בשבילו או להכיל את אותו אדם. אותו דבר גם כך לגביי חברך, הוא לא חייב לקבל אותך. אולי עם בוא הזמן הוא ייגדל ויבין שהומו זה אדם כמו כל אדם, אבל זה בעיה שלו לא שלך. ומצד שני, יכול להיות שהוא יבין שוואלה הנה חבר שלי הומו וזה בסדר, ואז בעצם עזרת לו לגדול מבחלינה אישית נפשית ורוחנית. כשאני סיפרתי לחבר שלי הוא אמר שהוא לא רוצה להיות חבר שלי כי הוא לא רוצה שייקראו לו הומו ברחוב בגלל שהוא הולך עם הומו. את האמת הייתי אז בשוק (12 שנה עברו) ולא דיברנו, אחרי שהוא שמע שאני מתגייס ליחידת חיר הוא חשב שזה עבר לי ובא למסיבת גיוס שלי. לאחר מכן הוא הבין שאין קשר. שוב התנתק הקשר ועברו להם 11 שנים ולפני שנה חזרנו לקשר ככה סתם דיברנו על מה שכל אחד הרגיש כמובן שצחקנו על עצמנו. והיום החברות היא אמיתית וכנה. למדתי הרבה דברים מזה. אחד מהם הוא: אין טעם לכעוס כל אחד לומד ומבין בזמן שלו. אני מקווה שהחוויה שלך תהיה נעימה קלה וחברותית. בהצלחה

 

[baaf]

אתה בהחלט צודק!

אתה צודק בעובדה שאני לא צריך לכאוס! אבל אני לא מאשים אותו בזה, הוא בהלם! עד היום הוא היה רגיל כשנגיד הוא היה רואה הומואים מתנשקים ברחוב הוא היה עושה פרצוף של נגעל וכשהיה מסתכל אלי לראות את התגובה שלי עשיתי את אותו פרצוף! לא הייתי נגעל מזה (גם לא נמשך לזה בגלל ההדחקה של הנושא) אבל שיטפתי פעולה בכל זאת... אף פעם לא ממש דמיינתי את עצמי יוצא מהארון כי לא חשבתי שאני כזה! היום אני ממש מצטער על זה...