אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
בשורה למגי!
- פותח הנושא אשור
- פורסם בתאריך
צודק אשור!!!!!!
בדיסקוגרפיה מופיעים שני אלבומים. שירי ברכט ישראפון 1965 אוסף הלאדינו הגדול 2 NMC 1969 בביוגרפיה, הפרטים הבאים: הזמרת רמה סמסונוב בעלת קול המצו – סופרן הרבתה להופיע בביצועי בכורה של יצירות ישראליות. היא למדה בבית המדרש למורים בירושלים ועסקה בהוראה, למדה מוסיקה וזימרה בבית הספר "ג´וליארד" בניו יורק ובאוניברסיטת ויסקונסין ולימדה בבית הספר לאומנויות הבמה "בית צבי" ובאקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים. כזמרת היא הופיעה בארץ ובחו"ל עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת רשות השידור, תזמורת חיפה ועוד. סמסונוב ביצעה יצירות ישראליות, אשר רבות מהן נכתבו במיוחד עבורה, וביניהן שלושה שירים מתוך "שיר השירים" מאת אבני, "שירים בבוקר בבוקר" מאת אורגד, "על גולה דוויה" מאת אלוטין, "העדן והתופת" מאת ארליך, "דיוואן תימני" מאת פתר, "10 שירים" מאת גרוניך ועוד. ב – 1955 היא הקליטה ראשונה את שירם של שנהר וזעירא "מה אומרות עינייך". ב – 1965 היא הייתה שותפה ליסוד האנסמבל הקאמרי הישראלי, שהקים המנצח גארי ברתיני, שהמשיך לנצח עליו עד 1976. האנסמבל, שהיה ראשון מסוגו בארץ, ביצע בנוסף לרפרטואר התזמורתי המקובל גם יצירות קוליות שונות עם סולנים ומקהלות וסמסונוב הייתה אחת הסולניות הבולטות שהירבו להופיע איתו. בהמשך שינה האנסמבל את שמו לתזמורת הקאמרית הישראלית. ב – 1969 היא השתתפה במופע שירי הלדינו "רומנסרו ספרדי", שהוקדש לשירים מתוך האנתולוגיה לחזנות ספרדית וספר הרומנסות מאת יצחק לוי. בערב, שהוקלט לאלבום בהופעה פומבית, השתתפו גם יוסי בנאי, יהורם גאון ומקהלת צדיקוב. סמסונוב ביצעה בו, בין היתר, בעברית את השירים "צל לא צל", "יעל" ו"בת גלים" ובלדינו את "איר מה קרו מאדרה א ירושלים" ("אני רוצה אמי ללכת לירושלים") ועוד. בשנות ה – 70 היא הקליטה אלבום שלא שווק באופן מסחרי ובו שירים בביצועה. ביניהם היו חמישה שירים שהלחין עבורה שלמה גרוניך. בין השירים האלו היה גם השיר "טוליק ורינה", לו כתבה סמסונוב את המילים. השיר התפרסם כאשר אושיק לוי שר אותו בפסטיבל שירי הילדים בלחן אחר שחיבר נפתלי אלטר. שירים נוספים באלבומה של סמסונוב היו "שלכת", "השיר אליך" של אורלנד וזעירא בעיבוד אלברט פיאמנטה ואחרים. סמסונוב גם כתבה שני ספרי ילדים: "לא הספיקה לי היד" (1976) ו"השן הראשונה" (1981).
בדיסקוגרפיה מופיעים שני אלבומים. שירי ברכט ישראפון 1965 אוסף הלאדינו הגדול 2 NMC 1969 בביוגרפיה, הפרטים הבאים: הזמרת רמה סמסונוב בעלת קול המצו – סופרן הרבתה להופיע בביצועי בכורה של יצירות ישראליות. היא למדה בבית המדרש למורים בירושלים ועסקה בהוראה, למדה מוסיקה וזימרה בבית הספר "ג´וליארד" בניו יורק ובאוניברסיטת ויסקונסין ולימדה בבית הספר לאומנויות הבמה "בית צבי" ובאקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים. כזמרת היא הופיעה בארץ ובחו"ל עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת רשות השידור, תזמורת חיפה ועוד. סמסונוב ביצעה יצירות ישראליות, אשר רבות מהן נכתבו במיוחד עבורה, וביניהן שלושה שירים מתוך "שיר השירים" מאת אבני, "שירים בבוקר בבוקר" מאת אורגד, "על גולה דוויה" מאת אלוטין, "העדן והתופת" מאת ארליך, "דיוואן תימני" מאת פתר, "10 שירים" מאת גרוניך ועוד. ב – 1955 היא הקליטה ראשונה את שירם של שנהר וזעירא "מה אומרות עינייך". ב – 1965 היא הייתה שותפה ליסוד האנסמבל הקאמרי הישראלי, שהקים המנצח גארי ברתיני, שהמשיך לנצח עליו עד 1976. האנסמבל, שהיה ראשון מסוגו בארץ, ביצע בנוסף לרפרטואר התזמורתי המקובל גם יצירות קוליות שונות עם סולנים ומקהלות וסמסונוב הייתה אחת הסולניות הבולטות שהירבו להופיע איתו. בהמשך שינה האנסמבל את שמו לתזמורת הקאמרית הישראלית. ב – 1969 היא השתתפה במופע שירי הלדינו "רומנסרו ספרדי", שהוקדש לשירים מתוך האנתולוגיה לחזנות ספרדית וספר הרומנסות מאת יצחק לוי. בערב, שהוקלט לאלבום בהופעה פומבית, השתתפו גם יוסי בנאי, יהורם גאון ומקהלת צדיקוב. סמסונוב ביצעה בו, בין היתר, בעברית את השירים "צל לא צל", "יעל" ו"בת גלים" ובלדינו את "איר מה קרו מאדרה א ירושלים" ("אני רוצה אמי ללכת לירושלים") ועוד. בשנות ה – 70 היא הקליטה אלבום שלא שווק באופן מסחרי ובו שירים בביצועה. ביניהם היו חמישה שירים שהלחין עבורה שלמה גרוניך. בין השירים האלו היה גם השיר "טוליק ורינה", לו כתבה סמסונוב את המילים. השיר התפרסם כאשר אושיק לוי שר אותו בפסטיבל שירי הילדים בלחן אחר שחיבר נפתלי אלטר. שירים נוספים באלבומה של סמסונוב היו "שלכת", "השיר אליך" של אורלנד וזעירא בעיבוד אלברט פיאמנטה ואחרים. סמסונוב גם כתבה שני ספרי ילדים: "לא הספיקה לי היד" (1976) ו"השן הראשונה" (1981).
רמה סמסונוב...
לפני שנים עבדתי ב"קרן תרבות אמריקה-ישראל", קרן שעוסקת בתמיכה בתחומי התרבות והאמנות. במסגרת הזו קיימת גם קרן שרת (על שם משה שרת) ויש מדי שנה מבחנים לתלמידי מוסיקה בכל התחומים, אמנות פלסטית וכו´. במבחנים לזמרים (קלאסיים) ישבה בחבר הבוחנים רמה סמסונוב ואני ישבתי לידה במהלך המבחנים... אשה מקסימה. זוכרת שסיפרתי לה שחלום ילדות שלי היה להיות זמרת אופרה (שימו לב לניק שלי...) אלא מה, אני זייפנית נוראית. היא שאלה אם אני שומעת את הזיופים שלי ומשעניתי בחיוב, אמרה לי שיש לי עוד סיכוי, ואולי אני צריכה ללכת למורה לפיתוח קול... החלטתי בכל זאת להשאיר את השאיפה בגדר חלום ואולי לחכות לגלגול הבא...
לפני שנים עבדתי ב"קרן תרבות אמריקה-ישראל", קרן שעוסקת בתמיכה בתחומי התרבות והאמנות. במסגרת הזו קיימת גם קרן שרת (על שם משה שרת) ויש מדי שנה מבחנים לתלמידי מוסיקה בכל התחומים, אמנות פלסטית וכו´. במבחנים לזמרים (קלאסיים) ישבה בחבר הבוחנים רמה סמסונוב ואני ישבתי לידה במהלך המבחנים... אשה מקסימה. זוכרת שסיפרתי לה שחלום ילדות שלי היה להיות זמרת אופרה (שימו לב לניק שלי...) אלא מה, אני זייפנית נוראית. היא שאלה אם אני שומעת את הזיופים שלי ומשעניתי בחיוב, אמרה לי שיש לי עוד סיכוי, ואולי אני צריכה ללכת למורה לפיתוח קול... החלטתי בכל זאת להשאיר את השאיפה בגדר חלום ואולי לחכות לגלגול הבא...
הדסה סיגלוב היתה זמרת הבית של
מועדון הזמר..ושל מאיר הרניק ז"ל. ירושלמים בדם.! כמו שרחוב בצלאל הוא ההמשך של רחוב בן יהודה. למי שלא יודע. הרחוב שמקשר את כיכר ציון לשדרות בן צבי..המובילות פחות או יותר ל´טדי´. ולאלומיניום[שבעיניו כולם עסקנים]- תשובות טריויה נוסטלגיות! למי היה.? 1. מייסד ´השומר´ החוקי וארגון ´בר גיורא´ המחתרתי שהם האבות של ה´הגנה´. 2. מה´הגנה´ לצ.ה.ל.! 3. צ.ה.ל. צהלה, ורמת השרון.!
מועדון הזמר..ושל מאיר הרניק ז"ל. ירושלמים בדם.! כמו שרחוב בצלאל הוא ההמשך של רחוב בן יהודה. למי שלא יודע. הרחוב שמקשר את כיכר ציון לשדרות בן צבי..המובילות פחות או יותר ל´טדי´. ולאלומיניום[שבעיניו כולם עסקנים]- תשובות טריויה נוסטלגיות! למי היה.? 1. מייסד ´השומר´ החוקי וארגון ´בר גיורא´ המחתרתי שהם האבות של ה´הגנה´. 2. מה´הגנה´ לצ.ה.ל.! 3. צ.ה.ל. צהלה, ורמת השרון.!
אכן: גם האיש ההוא היה עסקן ../images/Emo15.gif
אם אתה מתכוון אל החבר ישראל של מניה שוחט - בלי לשכוח, כמובן, להזכיר את העסקנים - אז בהחלט נכון - הוא אומנם יזם את הקמת אירגון "השומר" - אך אל תטעה לרגע: האיש הזה לא שמר ב"השומר" אפילו לא לילה אחד - הוא היה מנהל העסק הזה בלבד, וישב בעיר הגדולה ההיא, כאשר השומרים האמיתיים באמת יצאו ממסחה לשמור בשטח. לא שהעובדה הזו גורעת משהו מעצם היזמות שלו - בכך הוא לא היה שונה מכל יזם אחר המקים היום חברות שמירה פרטיות כדי לספק מאבטחים ברוח התקופה. גם הוא איתר את מצוקת העיתים שנבעה בגלל הפיגועים בקישינב ובארץ - אז קראו לזה פוגרומים, לא פיגועים - ועובדה - שהוא גילה ניצני עסקנות עוד לפני שהתחיל עידן העסקנות הרישמית: הוא השכיל להישלח כנציג-עסקנים לקונגרס הציוני, הוא לא היה בודד, אגב, גם חבריו החלו שם את הקאריירה של העסקנות, כמו חברו הטוב יצחק בן-צבי, למשל, שנבחר לנשיא המדינה אחרי שהיה פקיד בהסתדרות ופקיד בעיריית ירושלים, נו טוב, אז גם ישראל שוחט הנ"ל לא הפסיק לבחוש בפוליטיקה, והקים עם בן צבי הנ"ל את אחדות העבודה, וכמו מפלגת העבודה היום - גם את גדוד העבודה, ובכלל, הם דיברו הרבה על עבודה - אבל העדיפו שהאחרים יעשו את העבודה השחורה, כן, הוא העדיף לבחוש גם בעסקונה של "הפועל", ובעסקונות מקומיות רבות, כמעט גם הגיע לכנסת - אך סיים את הקריירה כעסקן במשכורת של מנכ"ל אצל המיניסטר בכור שיטרית - שאתה בוודאי יודע היטב בזכות מה עשה אותו בן גוריון למיניסטר. כמה קצרה כבר היתה הדרך משם לצהלה שהזכרת, ומשם לרמת השרון - בעיקר לשכונת נווה מגן - גם המילה הזו - "מגן" - הזכירה להם כנראה את המילה "שומר" - נו, בקיצור: מה שהיה הוא שיהיה ועולם כמינהגו נוהג, גם אם תשאל את השאלה הזו עוד מאה פעמים - לא תוכל לשנות את העובדות העסקניות. [ולא צריך נבדק - כי אתה יודע את זה בעצמך, רק קשה לך להפנים. לא נורא: עם הזמן הכל יהיה בסדר. אתה בכיוון הנכון].
אם אתה מתכוון אל החבר ישראל של מניה שוחט - בלי לשכוח, כמובן, להזכיר את העסקנים - אז בהחלט נכון - הוא אומנם יזם את הקמת אירגון "השומר" - אך אל תטעה לרגע: האיש הזה לא שמר ב"השומר" אפילו לא לילה אחד - הוא היה מנהל העסק הזה בלבד, וישב בעיר הגדולה ההיא, כאשר השומרים האמיתיים באמת יצאו ממסחה לשמור בשטח. לא שהעובדה הזו גורעת משהו מעצם היזמות שלו - בכך הוא לא היה שונה מכל יזם אחר המקים היום חברות שמירה פרטיות כדי לספק מאבטחים ברוח התקופה. גם הוא איתר את מצוקת העיתים שנבעה בגלל הפיגועים בקישינב ובארץ - אז קראו לזה פוגרומים, לא פיגועים - ועובדה - שהוא גילה ניצני עסקנות עוד לפני שהתחיל עידן העסקנות הרישמית: הוא השכיל להישלח כנציג-עסקנים לקונגרס הציוני, הוא לא היה בודד, אגב, גם חבריו החלו שם את הקאריירה של העסקנות, כמו חברו הטוב יצחק בן-צבי, למשל, שנבחר לנשיא המדינה אחרי שהיה פקיד בהסתדרות ופקיד בעיריית ירושלים, נו טוב, אז גם ישראל שוחט הנ"ל לא הפסיק לבחוש בפוליטיקה, והקים עם בן צבי הנ"ל את אחדות העבודה, וכמו מפלגת העבודה היום - גם את גדוד העבודה, ובכלל, הם דיברו הרבה על עבודה - אבל העדיפו שהאחרים יעשו את העבודה השחורה, כן, הוא העדיף לבחוש גם בעסקונה של "הפועל", ובעסקונות מקומיות רבות, כמעט גם הגיע לכנסת - אך סיים את הקריירה כעסקן במשכורת של מנכ"ל אצל המיניסטר בכור שיטרית - שאתה בוודאי יודע היטב בזכות מה עשה אותו בן גוריון למיניסטר. כמה קצרה כבר היתה הדרך משם לצהלה שהזכרת, ומשם לרמת השרון - בעיקר לשכונת נווה מגן - גם המילה הזו - "מגן" - הזכירה להם כנראה את המילה "שומר" - נו, בקיצור: מה שהיה הוא שיהיה ועולם כמינהגו נוהג, גם אם תשאל את השאלה הזו עוד מאה פעמים - לא תוכל לשנות את העובדות העסקניות. [ולא צריך נבדק - כי אתה יודע את זה בעצמך, רק קשה לך להפנים. לא נורא: עם הזמן הכל יהיה בסדר. אתה בכיוון הנכון].
תפיסה מעוותת ומ-ע-וותת..ולמה.? נגיד
המשוררת רחל..לא עבדה..כי היתה חולה..אז מה היתה היא הותירה אחריה דברים שדור אחרי דור משתמש בהם. והיא בת זמנם. אז מי שלא עמד בקצב גם התאבד..ובית העלמין כנרת מלא קברי מתאבדים. ואלה שעבדו לעומתם מה הם יצרו במקרה הטוב קצת פרנסה לעצמם. ואילו הנ"ל בן צבי וישראל שוחט יצרו ארגונים שהיוו מסד למדינה שלמה גם מאיר רוטברג מכנרת המציא את ´המשביר´. שהוא היסוד לכל רשתות השיווק וזה בארץ שיושביה התחנכו על אכילת המן מהשמיים. כי ככה כתוב..! ושאול מאירוב שהמציא את ´המוסד´, ובמקום לבוא להלווית בנו גור שנפל בסג´רה..סיים את עיסקת הנשק עם הצ´כים שהצילה את מדינת ישראל במלחמת השחרור. כל אלה היו עסקנים שחשבו איך להציל את עם ישראל. אגב גם מחדלים של עסקנים יש להם ערך..הרי אנחנו יודעים היום כולנו שניסינו לבוא שלום..ונאדה..ירושולים על ראש שמחתו..של הרוצח ממינכן. וזה הרי עסקן שיושב בלשכתו ברמאללה ורק חושב על ירושלים... כאילו.! ]
המשוררת רחל..לא עבדה..כי היתה חולה..אז מה היתה היא הותירה אחריה דברים שדור אחרי דור משתמש בהם. והיא בת זמנם. אז מי שלא עמד בקצב גם התאבד..ובית העלמין כנרת מלא קברי מתאבדים. ואלה שעבדו לעומתם מה הם יצרו במקרה הטוב קצת פרנסה לעצמם. ואילו הנ"ל בן צבי וישראל שוחט יצרו ארגונים שהיוו מסד למדינה שלמה גם מאיר רוטברג מכנרת המציא את ´המשביר´. שהוא היסוד לכל רשתות השיווק וזה בארץ שיושביה התחנכו על אכילת המן מהשמיים. כי ככה כתוב..! ושאול מאירוב שהמציא את ´המוסד´, ובמקום לבוא להלווית בנו גור שנפל בסג´רה..סיים את עיסקת הנשק עם הצ´כים שהצילה את מדינת ישראל במלחמת השחרור. כל אלה היו עסקנים שחשבו איך להציל את עם ישראל. אגב גם מחדלים של עסקנים יש להם ערך..הרי אנחנו יודעים היום כולנו שניסינו לבוא שלום..ונאדה..ירושולים על ראש שמחתו..של הרוצח ממינכן. וזה הרי עסקן שיושב בלשכתו ברמאללה ורק חושב על ירושלים... כאילו.! ]
אתה עושה סלט שלם מעניינים שונים
1. לא דומה מורשת שמשאיר אחריו איש רוח - בין אם עבד על כך ממש - ובין אם המוזה באה לו בחלום בעשר דקות - לא דומה מורשת כזו של אמן לכל "מורשת" גשמית אחרת. לכן, מלכתחילה אין שום טענה כלפי שום אמן שהוא היה עסקן. לכל היותר - העסקנות היתה לו כתוספת או כתחביב. 2. ונכון: יש אנשים - לרוב הם נראים חזקים כלפי חוץ - שאינם מסוגלים לעמוד בטרגדיות פרטיות כמו נפילת הבן. הפתרון שלהם הוא להגיב בדרך קיצונית של בריחה תוך שהם מאמצים לעצמם סיבה "מספקת" המצדיקה לדעתם את הבריחה. באופן דומה נהג בזמנו אריק שרון כשבנו - גם לו קראו גור! - בן החמש נהרג מפליטת כדור האקדח שלו - אגב - זה באמת היה בצהלה! - וכך כמעט נהג גם רפול, כשבנו הטייס נפל. הוא עצמו העיד - שמעולם לא החליף על כך מילה עם אישתו לשעבר - במשך שנים!! כזה היה גם מאירוב. 3. ואף אחד, כידוע לך, לא המציא שום דבר, כי הרי אין וואקום - ואין מקריות - וכל מה שאתה מציין כתורה משמיים - לגבי מי שהמציא את המשביר או את המוסד - אז כל מי שהיה קשור בכך - נזדמן לכך בדיוק בזמן נתון ובנתונים מסויימים שחייבו אותו לפעול כפי שפעל - הרבה בגלל ולצורך פתרון בעיות קטנות ואישיות, ואלמלא הוא היה עושה זאת - סביר שמישהו אחר היה עושה זאת במקומו, כי עוד לא קם עוד, כידוע, האיש שאין לו תחליף, רק העסקונה והעסקנות - רק הם לעולם ישארו - כי מדובר ביצר שאין חזק ממנו - אפילו - באופן פרדוקסלי - רק כדי להוכיח שבאמת אין שום אדם שאין לו תחליף. ונכון: גם ערפאת הוא עסקן-טרור גדול בתחומו, ורק תראה באיזו קלות הוא הצליח לשַטות בעסקונה שלנו - השלטונית והתקשורתית - כדי שיקראו לו רק יו"ר הרשות - כלומר: בתואר העסקני שלו - בלי לנקוב בנוסף, גם בתיאור המקצוע שלו: מחבל בכיר. ככה זה: עסקונה לעסקונה - אחות. תראה כמה כסף החליפו העסקונות האלה בינן לבין עצמן אפילו בשנה וחצי האחרונות. הלוואי היה נופל עלינו פירור כקומיסיון. עסקונה - צרה גדולה של העולם - עוד מימי אבותינו. ואתה הראשון לדעת זאת.
1. לא דומה מורשת שמשאיר אחריו איש רוח - בין אם עבד על כך ממש - ובין אם המוזה באה לו בחלום בעשר דקות - לא דומה מורשת כזו של אמן לכל "מורשת" גשמית אחרת. לכן, מלכתחילה אין שום טענה כלפי שום אמן שהוא היה עסקן. לכל היותר - העסקנות היתה לו כתוספת או כתחביב. 2. ונכון: יש אנשים - לרוב הם נראים חזקים כלפי חוץ - שאינם מסוגלים לעמוד בטרגדיות פרטיות כמו נפילת הבן. הפתרון שלהם הוא להגיב בדרך קיצונית של בריחה תוך שהם מאמצים לעצמם סיבה "מספקת" המצדיקה לדעתם את הבריחה. באופן דומה נהג בזמנו אריק שרון כשבנו - גם לו קראו גור! - בן החמש נהרג מפליטת כדור האקדח שלו - אגב - זה באמת היה בצהלה! - וכך כמעט נהג גם רפול, כשבנו הטייס נפל. הוא עצמו העיד - שמעולם לא החליף על כך מילה עם אישתו לשעבר - במשך שנים!! כזה היה גם מאירוב. 3. ואף אחד, כידוע לך, לא המציא שום דבר, כי הרי אין וואקום - ואין מקריות - וכל מה שאתה מציין כתורה משמיים - לגבי מי שהמציא את המשביר או את המוסד - אז כל מי שהיה קשור בכך - נזדמן לכך בדיוק בזמן נתון ובנתונים מסויימים שחייבו אותו לפעול כפי שפעל - הרבה בגלל ולצורך פתרון בעיות קטנות ואישיות, ואלמלא הוא היה עושה זאת - סביר שמישהו אחר היה עושה זאת במקומו, כי עוד לא קם עוד, כידוע, האיש שאין לו תחליף, רק העסקונה והעסקנות - רק הם לעולם ישארו - כי מדובר ביצר שאין חזק ממנו - אפילו - באופן פרדוקסלי - רק כדי להוכיח שבאמת אין שום אדם שאין לו תחליף. ונכון: גם ערפאת הוא עסקן-טרור גדול בתחומו, ורק תראה באיזו קלות הוא הצליח לשַטות בעסקונה שלנו - השלטונית והתקשורתית - כדי שיקראו לו רק יו"ר הרשות - כלומר: בתואר העסקני שלו - בלי לנקוב בנוסף, גם בתיאור המקצוע שלו: מחבל בכיר. ככה זה: עסקונה לעסקונה - אחות. תראה כמה כסף החליפו העסקונות האלה בינן לבין עצמן אפילו בשנה וחצי האחרונות. הלוואי היה נופל עלינו פירור כקומיסיון. עסקונה - צרה גדולה של העולם - עוד מימי אבותינו. ואתה הראשון לדעת זאת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.