בשוך הסופה

[אביב וסתיו]

בשוך הסופה

עומדת מולי קוראת שיריי מחייכת עמי מנעימה יומי. יצרתי שירים, אותיות ומילים צבעים וקולות מגנזי נסתרות. פתע הסתחררו כסופת הוריקן באוויר השמיים בקרקע ובים. שקטה הארץ נותרה דמות כפיה קסומה, דמות אהבה פסעה בלאט אל זרועותיי המצפות המקוות תו בודד, צליל ענוג ליווה דרכנו.

 

[רותי ב.]

זה פשוט מקסים. ../images/Emo20.gif

כמה נעימה הידיעה שהיא קוראת בהם, מחייכת, ומנעימה ימים.