בשובינו לציון
שלום , בשובינו את שיבת ציון הינו כחולמים . עבור כל נקודת ציון של האלוקות במרחב-זמן , יש צדיק שמציאותו היא של ראיית יון . דהיינו התפישות היחסיות לעומת העולם המתחלף הם מבט האור הנקרא צדיק , יחסיות ראיה קיומית חולפת זו של מרחב-זמן נקראת ראיית מציאות יון, שבה ישנם הגדרות של מציאות , (פרשנויות תיאוריות ידיעות ותפישות וכו`). ובה נכנסת החוויה הקיומית שבה יש מחשבות ורגשות ומעשים כהיבטים של תנועת המודעות בין ראיית יון לבין ראיית האור - הצדיק שהיא כמעין היבט שמעל המרחב -זמן , בחיבורם יש היבט מקשר של שינויי מודעות והתחלפות העולם הבאים ככוונותינו היוצרים את הסרט הקיומי שלנו , קרי הכוונות שלנו בכל רגע בעצם מעצבות את המרחב הקיומי שלנו לעומת העולם המעוצב (כ-חול) הבא כהיבט המקיף את תודעתינו כיחסיות של מרחבים יחסיים(מים), כחול+מים = כחולמים . אז הביטוי עמך כולם צדיקים אינו רק מליצה , וצדיק באמונתו יחיה זו האמת הקיומית , שבבריאה היא כפעילות המקיפה את תודעתינו לעומת הקיום שהוא כהתהוות של תחומי קיומינו . וכל זה הוא בפועל עשייה , רמת החיבור שהיא העשייה מראה עד כמה כל צדיק פועל כבורא ,ר``ת = צב . ואי עשייה מראה עד כמה הצדיק מסובב , כשאדם נולד לעולם סובב , הצדיק מסובב במידה , וכוחו כבורא הוא במידה . צב - ס(סובב) = לב = בעולם כבורא. כאשר האדם בחייו מסובב מציאותו המעשית בבריאה היא רק של מעצב העולם ר``ת = בל (עובד , מסדר את הבית וכו`) ההפך של ה- לב . יוצא שמציאות צדיקותו ואורו היא בהיבט של סובב + בל . מצב שבלשון היום יום נקראת סבל . איסוף העשייה כאור נקרא קידוש . מקווה שבערתי משהוא . דוד
שלום , בשובינו את שיבת ציון הינו כחולמים . עבור כל נקודת ציון של האלוקות במרחב-זמן , יש צדיק שמציאותו היא של ראיית יון . דהיינו התפישות היחסיות לעומת העולם המתחלף הם מבט האור הנקרא צדיק , יחסיות ראיה קיומית חולפת זו של מרחב-זמן נקראת ראיית מציאות יון, שבה ישנם הגדרות של מציאות , (פרשנויות תיאוריות ידיעות ותפישות וכו`). ובה נכנסת החוויה הקיומית שבה יש מחשבות ורגשות ומעשים כהיבטים של תנועת המודעות בין ראיית יון לבין ראיית האור - הצדיק שהיא כמעין היבט שמעל המרחב -זמן , בחיבורם יש היבט מקשר של שינויי מודעות והתחלפות העולם הבאים ככוונותינו היוצרים את הסרט הקיומי שלנו , קרי הכוונות שלנו בכל רגע בעצם מעצבות את המרחב הקיומי שלנו לעומת העולם המעוצב (כ-חול) הבא כהיבט המקיף את תודעתינו כיחסיות של מרחבים יחסיים(מים), כחול+מים = כחולמים . אז הביטוי עמך כולם צדיקים אינו רק מליצה , וצדיק באמונתו יחיה זו האמת הקיומית , שבבריאה היא כפעילות המקיפה את תודעתינו לעומת הקיום שהוא כהתהוות של תחומי קיומינו . וכל זה הוא בפועל עשייה , רמת החיבור שהיא העשייה מראה עד כמה כל צדיק פועל כבורא ,ר``ת = צב . ואי עשייה מראה עד כמה הצדיק מסובב , כשאדם נולד לעולם סובב , הצדיק מסובב במידה , וכוחו כבורא הוא במידה . צב - ס(סובב) = לב = בעולם כבורא. כאשר האדם בחייו מסובב מציאותו המעשית בבריאה היא רק של מעצב העולם ר``ת = בל (עובד , מסדר את הבית וכו`) ההפך של ה- לב . יוצא שמציאות צדיקותו ואורו היא בהיבט של סובב + בל . מצב שבלשון היום יום נקראת סבל . איסוף העשייה כאור נקרא קידוש . מקווה שבערתי משהוא . דוד