שותפה סמויה
New member
בשבילך the one and only
עוד מבחוץ אני שומעת את הקצב, יודעת בדיוק באיזו פוזה אמצא אותך כשאכנס. תוף בין הרגליים, עיניים חצי עצומות, והידיים, הידיים המפנקות, המלטפות, המכאיבות האלה שלך מכות בחמת זעם, משחררות את עול הימים האחרונים על העור המתוח חזק. פותחת את הדלת בשקט בשקט, אתה עם הגב אליי, שקוע במוסיקה, במחשבות שלך, לא מודע לנוכחותי. מתיישבת על הרצפה מאחוריך,שעונה על הקיר, בוהה בגבך ודמעות בעיניי. הרי אתה המשמעות של הכל, הסיבה להמשיך, הכוח. ואתה שם, בעולם שלך, מפנה לי מקום כל כך קטן בתוכו כשאני צריכה כל כך הרבה יותר. רגליי מתחילות לנוע באופן לא רצוני, הקצב שלך סוחף אותי לתוכו. נפטרת מהנעליים, מתרוממת מהרצפה ומתמכרת למוסיקה, מתנתקת מכל מחשבה מכאיבה. נכנסת לטווח הראייה שלך מתוך הריקוד, ואתה, כאילו ציפית שאהיה שם, ממשיך בשלך אך עיניך נעוצות בי. הקצב מואט ואני מפתלת את גופי לפיו, מתחילה לפרום את כפתורי חולצתי אחד אחד. מסובבת אליך את הגב ומורידה את החולצה לחצי הגב, לא מפסיקה לנוע בחושניות לקצב שלך. פותחת את המכנסיים ומחליקה אותם לאט מעליי, מגלה קודם את קו החוטיני, אחריו את הישבן ואל הרגליים. פונה לעברך, לגופי חוטיני בלבד וחולצה שמקיפה רק את מותניי, ומזיזה את האגן בהתגרות מולך. אתה מגביר קצב ואני איתך, זורקת מעליי את החולצה, שולחת יד לתוך תחתוניי, ולא מפסיקה לרקוד. מסתובבת סביבך, מגיעה אל מאחוריך וכורעת ברך. ידיי מלטפות את גבך, את כתפיך, מחליקות אל חזך החשוף, מגלות את הפטמות שלך זקורות ומחכות לי. מצמידה שדיים לגבך ומלטפת אותך, מרגישה את שריריך נעים תחתיי כשאתה מתופף, לא מאבד את הקצב לשנייה. היד על הבטן שלך, מרגישה ברעידות שלה, האם הרעידות ממנה או מהתוף? האם אתה כבר רוצה אותי או עדיין שקוע בשלך? מחליקה יד למפשעה והאיבר הזקור שלך עוצר אותי. אתה אכן רוצה אותי, המוסיקה כבר מהווה רק רקע למה שמתהווה ביננו. תעזוב את התוף, אני לוחשת על אוזנך, ואתה שומט אותו מידיך, נעמד מולי ואומר: אוקיי, מפסיק לנגן, אבל מעכשיו, התנאים הם שלי. כל שתבקש, אני עונה. אתה מצביע על המיטה ואני נשכבת עליה. מכל רגל של המיטה נשלפת רצועת בד שחורה ואתה קושר את 4 גפיי, הדוק הדוק. ניגש למרגלות המיטה, ומצמיד פה לקרסול שלי. צמרמורת עוברת בי. אתה מלקק, נושך קלות, ומתחיל לטפס לאורך הרגל. לאט, ברוך, מעביר עליי לשון, ידך מטיילת על הרגל השנייה. אני מרגישה את הרטיבות מתחילה בתחתונים ומתאמצת להתעלם ממנה, להתרכז בפינוק הזה שלך. לשונך מתקרבת למפשעה אך אתה לא מסיט את התחתונים, רק עובר עם הלשון לאורך הקו שלהם וממשיך לבטן. אני רועדת תחת מגעך ואתה מסמן עיגולים סביב הטבור שלי. הרטיבות בתחתוניי מתגברת, מרגישה איך אני מציפה אותם, הריח שלי מתפשט בחלל החדר, ואתה מתעלם. ממשיך לעלות בטיול הזה שלך עד לחיבור השד לגוף, מתעכב על הנקודה שאתה יודע שאני כל כך אוהבת, ובפתאומיות ננעל על הפטמה שלי, נושך אותי עד כאב, גורם לי לשחרר צעקה יחידה ומייד לשתוק, כדי שלא תשקול להפסיק. שיניך מכאיבות לי, ידך צובטת את שדי השני, ואני נושכת שפתיים ושותקת. ההנאה שבכאב. לא מוותרת עליה. ופתאום אתה משחרר וממשיך לנשק בעדינות, מטפס לכוון הצוואר שלי, האוזן, ואני מרגישה את הזין שלך מתחכך לי בתחתונים. ידיך מחזיקות אותך גבוה מעליי, רק השיניים על תנוך האוזן והזין מול הדגדגן שלי שמשווע אליך. תזיין אותי, אני מתחננת. דיברתי. זו הייתה טעות. אתה נעמד מעליי, מביט היישר לתוך עיניי, ומוריד את התחתונים. הזין שלך מתוח וקשה עומד לנגד עיניי אך איני יכולה לגעת. לא בך, לא בעצמי, רק להסתכל. אתה סוגר סביבו את ידך ומאונן ממש מעל פניי. לא מצליחה להחליט אם לעצום עיניים או להמשיך להסתכל ולהרגיש כיצד אני נטרפת מתאווה, מהצורך שתכנס לתוכי כבר. תחתוניי כבר מזמן מוצפים, לא יכולים לקלוט את מיציי יותר ואני ניגרת לעצמי על הרגליים, על הסדין שלך. ידך עוברת לאורך הזין לאט לאט, צמוד צמוד, ואני נאנחת בתסכול ובחשק. אתה מגביר קצב ואני יודעת שאתה קרוב לשיא. האנחות שלך כשאתה מגיע לשם, המבט המעורפל בעיניים. עד כמה אפשר לרצות מישהו?! הנוזל החם שלך פורץ החוצה ומכסה את פניי, מצליחה ללקק את המעט שעל שפתיי אך כל היתר מחוץ להישג לשוני. חיוך נפרש על פניך, אתה מתיישב עליי, רוכן מעל פניי ומנקה אותי עם לשונך. עכשיו תורי? אני שואלת בקול רועד. עוד לא, אתה עונה, המחיר ששילמת עדיין אינו מספיק גבוה. תאלצי לחכות עוד קצת.................... מתי אתה חוזר????????????
עוד מבחוץ אני שומעת את הקצב, יודעת בדיוק באיזו פוזה אמצא אותך כשאכנס. תוף בין הרגליים, עיניים חצי עצומות, והידיים, הידיים המפנקות, המלטפות, המכאיבות האלה שלך מכות בחמת זעם, משחררות את עול הימים האחרונים על העור המתוח חזק. פותחת את הדלת בשקט בשקט, אתה עם הגב אליי, שקוע במוסיקה, במחשבות שלך, לא מודע לנוכחותי. מתיישבת על הרצפה מאחוריך,שעונה על הקיר, בוהה בגבך ודמעות בעיניי. הרי אתה המשמעות של הכל, הסיבה להמשיך, הכוח. ואתה שם, בעולם שלך, מפנה לי מקום כל כך קטן בתוכו כשאני צריכה כל כך הרבה יותר. רגליי מתחילות לנוע באופן לא רצוני, הקצב שלך סוחף אותי לתוכו. נפטרת מהנעליים, מתרוממת מהרצפה ומתמכרת למוסיקה, מתנתקת מכל מחשבה מכאיבה. נכנסת לטווח הראייה שלך מתוך הריקוד, ואתה, כאילו ציפית שאהיה שם, ממשיך בשלך אך עיניך נעוצות בי. הקצב מואט ואני מפתלת את גופי לפיו, מתחילה לפרום את כפתורי חולצתי אחד אחד. מסובבת אליך את הגב ומורידה את החולצה לחצי הגב, לא מפסיקה לנוע בחושניות לקצב שלך. פותחת את המכנסיים ומחליקה אותם לאט מעליי, מגלה קודם את קו החוטיני, אחריו את הישבן ואל הרגליים. פונה לעברך, לגופי חוטיני בלבד וחולצה שמקיפה רק את מותניי, ומזיזה את האגן בהתגרות מולך. אתה מגביר קצב ואני איתך, זורקת מעליי את החולצה, שולחת יד לתוך תחתוניי, ולא מפסיקה לרקוד. מסתובבת סביבך, מגיעה אל מאחוריך וכורעת ברך. ידיי מלטפות את גבך, את כתפיך, מחליקות אל חזך החשוף, מגלות את הפטמות שלך זקורות ומחכות לי. מצמידה שדיים לגבך ומלטפת אותך, מרגישה את שריריך נעים תחתיי כשאתה מתופף, לא מאבד את הקצב לשנייה. היד על הבטן שלך, מרגישה ברעידות שלה, האם הרעידות ממנה או מהתוף? האם אתה כבר רוצה אותי או עדיין שקוע בשלך? מחליקה יד למפשעה והאיבר הזקור שלך עוצר אותי. אתה אכן רוצה אותי, המוסיקה כבר מהווה רק רקע למה שמתהווה ביננו. תעזוב את התוף, אני לוחשת על אוזנך, ואתה שומט אותו מידיך, נעמד מולי ואומר: אוקיי, מפסיק לנגן, אבל מעכשיו, התנאים הם שלי. כל שתבקש, אני עונה. אתה מצביע על המיטה ואני נשכבת עליה. מכל רגל של המיטה נשלפת רצועת בד שחורה ואתה קושר את 4 גפיי, הדוק הדוק. ניגש למרגלות המיטה, ומצמיד פה לקרסול שלי. צמרמורת עוברת בי. אתה מלקק, נושך קלות, ומתחיל לטפס לאורך הרגל. לאט, ברוך, מעביר עליי לשון, ידך מטיילת על הרגל השנייה. אני מרגישה את הרטיבות מתחילה בתחתונים ומתאמצת להתעלם ממנה, להתרכז בפינוק הזה שלך. לשונך מתקרבת למפשעה אך אתה לא מסיט את התחתונים, רק עובר עם הלשון לאורך הקו שלהם וממשיך לבטן. אני רועדת תחת מגעך ואתה מסמן עיגולים סביב הטבור שלי. הרטיבות בתחתוניי מתגברת, מרגישה איך אני מציפה אותם, הריח שלי מתפשט בחלל החדר, ואתה מתעלם. ממשיך לעלות בטיול הזה שלך עד לחיבור השד לגוף, מתעכב על הנקודה שאתה יודע שאני כל כך אוהבת, ובפתאומיות ננעל על הפטמה שלי, נושך אותי עד כאב, גורם לי לשחרר צעקה יחידה ומייד לשתוק, כדי שלא תשקול להפסיק. שיניך מכאיבות לי, ידך צובטת את שדי השני, ואני נושכת שפתיים ושותקת. ההנאה שבכאב. לא מוותרת עליה. ופתאום אתה משחרר וממשיך לנשק בעדינות, מטפס לכוון הצוואר שלי, האוזן, ואני מרגישה את הזין שלך מתחכך לי בתחתונים. ידיך מחזיקות אותך גבוה מעליי, רק השיניים על תנוך האוזן והזין מול הדגדגן שלי שמשווע אליך. תזיין אותי, אני מתחננת. דיברתי. זו הייתה טעות. אתה נעמד מעליי, מביט היישר לתוך עיניי, ומוריד את התחתונים. הזין שלך מתוח וקשה עומד לנגד עיניי אך איני יכולה לגעת. לא בך, לא בעצמי, רק להסתכל. אתה סוגר סביבו את ידך ומאונן ממש מעל פניי. לא מצליחה להחליט אם לעצום עיניים או להמשיך להסתכל ולהרגיש כיצד אני נטרפת מתאווה, מהצורך שתכנס לתוכי כבר. תחתוניי כבר מזמן מוצפים, לא יכולים לקלוט את מיציי יותר ואני ניגרת לעצמי על הרגליים, על הסדין שלך. ידך עוברת לאורך הזין לאט לאט, צמוד צמוד, ואני נאנחת בתסכול ובחשק. אתה מגביר קצב ואני יודעת שאתה קרוב לשיא. האנחות שלך כשאתה מגיע לשם, המבט המעורפל בעיניים. עד כמה אפשר לרצות מישהו?! הנוזל החם שלך פורץ החוצה ומכסה את פניי, מצליחה ללקק את המעט שעל שפתיי אך כל היתר מחוץ להישג לשוני. חיוך נפרש על פניך, אתה מתיישב עליי, רוכן מעל פניי ומנקה אותי עם לשונך. עכשיו תורי? אני שואלת בקול רועד. עוד לא, אתה עונה, המחיר ששילמת עדיין אינו מספיק גבוה. תאלצי לחכות עוד קצת.................... מתי אתה חוזר????????????
גדול !!!!