בשבוע הבא

[azehu]

תודה גם לך ../images/Emo9.gif

 

[efratushb]

../images/Emo24.gifו../images/Emo25.gifבחזרה

 

[לייזה היחידה]

בשבוע הבא../images/Emo16.gif

בשבוע הבא כא באב היא נפטרה - התאריך העברי כמעט מדבר - כא אב תשכ"ב - בכאב תשכב. היא הייתה בת 27 אמא צעירה ל - 2 ילדים קטנים בן 7 ותינוקת בת חודשיים. בת יחידה להוריה.היא הייתה חולה שנה בסרטן דם..שהיום יש כאלו שמבריאים ממנו ואז אמרו להם לקנות לה הרבה תפוזים וכבד...זה לא עזר. אבל בגללה אני אחות כדי להלחם במחלות...ובפסיכיאטריה כדי להלחם בעצב של האנשים. היום היא כבר סבתא לנכד ונכדה אחרי צבא. אבל בתמונות היא נראית כמעט כמוהם צעירה יפה מלאת אור ונעורים. אין לי מושג איזה אמא היא הייתה ..כולם אומרים לי שהיא הייתה מקסימה , סבלנית.מתוקה חכמה. היא הייתה תלמידה מצטיינת( ראיתי תעודות שלה). היה לה כתב מצוייר ומסודר כמו שלימדו פעם לכתוב.כתיבה תמה. היא למדה ראיית חשבון - אני תמיד הייתי גרועה במתמטיקה..לאן בדיוק נעלמו הגנים החשובים האלו? היא אהבה לקרוא גם אני , היא רקמה נהדר - גם אני למרות שבסגנון אחר לגמרי. יש לנו אותן עיניים חומות ומבט חולמני. היא אהבה תכשיטי כסף של בצלאל - גם אני של גראס .מספרים לי שהיא הייתה רגשנית מאד בכתה במהירות,צחקה במהירות- זה מתאים היא הייתה מזל דגים.והאנשים האלו אוהבים מכל הלב כמו ילדים. בתמונות יש לה פנים של מונה ליזה וחיוך קטן צופן סוד היא לובשת בגדים של שנות ה- 60 בצבעים בהירים תמיד שמלות וחצאיות וניראת מסודרת ומגוהצת. טיפה מלאה.שער ארוך אסוף. הבת שלי דומה לה מאד. אני אוהבת אותה למרות שלא ממש נפגשנו ומתגעגעת אליה באין ספור רגעים כבר 45 שנים היא הייתה חסרה לי כל כך...אני תמיד מוצאת את פיסות החסר והגעגועים האלו בכל מה שאתן כותבות פה אחיות שלי מקסימות. בגן ,בתיכון ,בצבא,בחתונה,בלידות,בכל מצב...והיו מצבים שאפילו לא ידעתי עד שהייתה לי בת וראיתי עד כמה אני מעורבת בחייה..דרכה ,דרך האימהות שלי הבנתי מה הפסדתי..אין מילים לתאר פשוט...נכון אפשר לחיות גם ככה ולהתגבר וזה מה שעשיתי..אבל...זהו יש אבל גדול מאד, הכלי השבור הודבק אבל הוא לעולם ישאר לא שלם. מידי פעם כשאני נעלבת מהר מידי , מתגוננת מהר מידי , לא סומכת ,ומרגישה זרות גם עם אנשים קרובים ..אני פוגשת בתוכי את הילדה הקטנה שנאלצה לגדול בלעדיה ולעולם לא להיות מספר 1 של אמא...ואני אומרת לה לילדה הזו ..די חמודה זה בסדר אני שומרת עליך..את רואה שבסוף שום דבר רע לא קרה ,תרגעי הסתדרנו לא רע ..תשחררי אותי.ןאני יודעת שלפעמים היא תצליח ולפעמים לא. כי באמת באמת מה שהיא רוצה זה את אמא. היא קבורה בקרית שאול ..הקבר שלה ישן מאד...כל מי שקבור מסביבה הם אנשים זקנים מאד. המצבות שלהם חדשות יותר ...בכל פעם שאני מגיעה לשם יש לי תחושה שאנחנו הולכות להפגש...יש לי הרבה מה לאמר לה. ואז אני מגיעה ומחכה לי אבן קרה ושותקת...תמיד עולה לי המשפט מהנסיך הקטן - זה המקום שממנו עלה הנסיך הקטן לשמיים. ולוקח לי כמה רגעים לאסוף את איבחת הכאב ולנקות את הקבר...כל כך הרבה חבל יש בקבר הקטן הזה.לכל כך הרבה אנשים המוות שלה שינה את החיים לגמרי...כל כך הרבה מהיה אילו ? ..כל כך הרבה למה???? כל כך הרבה שקט ואין תשובות..כי היקום לא מסביר אף פעם . סרטן הוא תקלה של התאים, כמו שצונאמי הוא גל גדול מידי...אין למה. החיים יותר חזקים מהכל ממשיכים הלאה. המוות שלה היה צונאמי גדול מאד...ולמרות הכל החיים המשיכו הלאה. אני תמיד מקפידה להביא לה משהו מהבית...פרחים ,כד...מכתבים מהילדים לפעמים הם באים איתי. ואני מקווה שהנשמה שלה רואה. אני לא עולה כל שנה לקבר..כי אני גרה רחוק אבל מקפידה להדליק בבית נר שבועי. אז ככה כבר הרבה שנים בתוך החמסינים הגדולים יש לי את הכאב באב...אולי בגלל זה אני כל כך אוהבת את החורף. תודה על שהקשבתן לי סליחה שכל כך ארוך אוהבת ומחבקת את כולכן נשיקות ליזה

 

[קינגית7]

../images/Emo16.gif לשבוע הבא

אולי ישמע מוזר, אבל אהבתי את מה שכתבת ונהניתי לקרוא. אני מניחה שכשכתבת עליה והזכרת אותה, עשית מעשה חשוב בשבילה ובשבילך. בתיאור שלך הקיום שלה היה יפה וטוב - תמיד דבר שנעים לדעת ולדמיין, גם אם אנחנו לא קרובות משפחה. ממנה, גם אם לא כל הגנים עברו דווקא אליך, יצאו דברים נפלאים, כמוך וכמו הילדים שלך אחרייך. עכשיו זה גם חרוט באינטרנט לתמיד. אמנם לא הייתה לך אמא שנכחה בחייך, אבל הזכר שלה נכח גם נכח. כך שהיא נוכחת בלבך ובנשמתך והיה לה ולחיים שלה חלק נכבד בעיצוב האישיות שלך. יהי זכרה ברוך והלוואי שתמיד תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

 

[לייזה היחידה]

לקינגית../images/Emo140.gif

אתמול לא היה לי זמן לכתוב.ולהגיב אישית ,.באמת רציתי להזכיר אותה לספר עליה..אתה חיי כל זמן שזוכרים ומזכירים אותך.את חידדת את זה בשבילי. תודה על המילים הטובות ושיהיה לך יום נפלא ובכלל רק טוב.

ליזה

 

[קינגית7]

אין כמוך ליזה. תודה.

 

[אשבל1]

ליזה יקרה ומקסימה...

מאוד מרגש ומעניין היה לקרוא, להכיר מעט את אמך ואותך, תמיד אני נהנית לקרוא את ההודעות שלך, והפעם יש בהודעה זו כל כך הרבה... התחברתי ומזדהה מאוד עם המשפטים הבאים "מידי פעם כשאני נעלבת מהר מידי , מתגוננת מהר מידי , לא סומכת ,ומרגישה זרות גם עם אנשים קרובים ..אני פוגשת בתוכי את הילדה הקטנה שנאלצה לגדול בלעדיה ולעולם לא להיות מספר 1 של אמא...ואני אומרת לה לילדה הזו ..די חמודה זה בסדר אני שומרת עליך..את רואה שבסוף שום דבר רע לא קרה ,תרגעי הסתדרנו לא רע ..תשחררי אותי.ןאני יודעת שלפעמים היא תצליח ולפעמים לא. כי באמת באמת מה שהיא רוצה זה את אמא." זה כל כך אני, ממש הזלתי דמעות. אני יודעת שאת אמא מקסימה לילדייך, מלאה רגישות ומודעות, כיף לך ולהם. לזיכרה של אימך

 

[לונה..]

כל כך הרבה תודות על שכתבת.

אני אפילו לא אעתיק לכאן את הציטוטים שאהבתי במיוחד, כיוון שכל הקטע, מתחילתו ועד סופו, מילה מילה... התרגשתי בצורה שמאוד קשה לי לתאר. כמו המון המון מחטים קטנטנות שננעצות בלב, נכנסות ויוצאות, נכנסות ויוצאות באופן תמידי, רוקמות געגוע שהולך ומעמיק מיום ליום... אולי קוראים לזה כמיהה. אבל מעל הכל, שתדעי - הרגשתי איזשהו סוג של רגש נעים כזה. רגש חיובי. משהו חמים כזה. אני באמת מתקשה להסביר. מה שכן, אני מקנאה בילדים שלך

ולעונג יהיה לי לקרוא אותך בהמשך. אנא ממך, המשיכי לשתף ולעולם אל תתנצלי על כך שאת כותבת... האורך לא משנה, רק לתוכן יש משמעות.

 

[שמש ניצחית]

תודה לך ששיתפת

מאוד נהנתי לקרוא את מה שכתבת,את הרגש ואת השכל מתערבבים יחד נדיר לקרוא איזון בין שניהם..

 

[כנפיים לבנות]

וואוו...

מידי פעם כשאני נעלבת מהר מידי , מתגוננת מהר מידי , לא סומכת ,ומרגישה זרות גם עם אנשים קרובים ..אני פוגשת בתוכי את הילדה הקטנה שנאלצה לגדול בלעדיה ולעולם לא להיות מספר 1 של אמא...ואני אומרת לה לילדה הזו ..די חמודה זה בסדר אני שומרת עליך..את רואה שבסוף שום דבר רע לא קרה ,תרגעי הסתדרנו לא רע ..תשחררי אותי.ןאני יודעת שלפעמים היא תצליח ולפעמים לא. כי באמת באמת מה שהיא רוצה זה את אמא.

.... את כותבת כל כך יפה... בוחרת את המילים המתאימות ביותר.. וכל כך ריגשת אותי... אין לי מילים לתאר, כל כך הזדהתי איתך..

 

[efratushb]

ליזה יקרה...

כל כך התרגשתי לקרא ולהכיר דרכך את אימך... ההבנה שלך את המציאות שאליה נקלעת יחד עם עוצמת הכאב הגדולה, והדרך שבחרת בה, להמשיך הלאה. אני כל כך נהנתי לקרא ולאורך הייתה משמעות גדולה וחיובית, לא הייתי רוצה שזה יגמר מהר, ואין לנו על מה לסלוח... תודה על השיתוף ואנחנו כאן תמיד כדי להקשיב, שתפי אותנו ככל שתרצי, הכתיבה שלך כל כך יפה ונעימה. תודה... ו

לזכרה....

 

[לייזה היחידה]

תודה../images/Emo140.gif

אתן מקסימות אמיתיות המון תודות...ריגשתן אותי מאד אני שולחת אלף נשיקות וחיבוקים לכולכן ...אוהבת...ליזה

 

[azehu]

איזה תיאור יפהפה

ממש ירדו לי דמעות כשקראתי את מה שכתבת. את כותבת כל כך יפה והכל מהלב, העצב הוא מוכר ונראה שכל שנה וכל תקופה הוא מקבל משמעות אחרת. תמשיכי לכתוב, ריגשת אותי מאד. איריס

 

[חייכנית ואופטימית]

../images/Emo16.gif לזיכרה...

תודה ששיתפת אותנו בזכרונות... אוהבת מאוד לקרוא אותך תמשיכי לשתף...

 

[fox28]

מדליקה נר לזכר אמך

מאוד מרגש מה שכתבת מדליקה נר לזכר אמך ז"ל שולחת לך חיבוק גדול מיכל

 

[איחוד האחת]

ליזה היחידה...

מכירה מקרוב את מה שאת מתארת...השנים חולפות וגם אצלי כבר חלפו 37 שנים, אך אותה פינה חסרה ממשיכה תמיד ללוות גם אם שינתה פניה זה מכבר. עדיין מנסה לדלות זכרונות ורסיסי מידע, אם כי במקרה שלי במותה הייתי "כבר" הייתי נערה בת 15, וזכיתי למספר שנים נפלאות עם אמי, ואלו שליוו אותה, כבר רובם אינם בחיים (את אבי איבדתי עוד לפני מותה...). מרגש מאוד, נהניתי לקרוא אם אפשר לומר כך...

לזכרה

 

[הוקוס פוקוס1]

גם אני ../images/Emo16.gif

 

[סְקָאלִי]

ליזה היקרה.

אני מבינה את הצער שלך ביום ההולדת הזה. ובכלל. השנה הראשונה היא שנה מאוד קשה, מכל הבחינות. אני מאמינה שעוד יהיו זמנים אחרים, וימי הולדת עם תחושה אחרת. התייחסו כאן בשרשור למעגל התמיכה שלך. אני בהחלט מבינה למה את מתכוונת ביחס למשפחה של בעלך, שהיא כאילו משפחתך, אבל לא ממש. אני חושבת שאת מעגל התמיכה שלך את צריכה לבנות, לאט לאט. עם חברות שתפגשי [אולי גם כאן בפורום, במפגשים או במסרים], אולי יעניין אותך ללכת לקבוצת תמיכה, ובכלל במעגלים שונים בחיים אנחנו פוגשים אנשים ולפעמים מישהו מהםפ מתחבר לנו נכון וימשיך לרוץ איתנו. שולחת לך חיבוק חם. לא בכדי קבלת כל כך הרבה תגובות על ההודעה הזו. כתבת מקסים, והדברים שלך פרטו על נימי הנשמה. אנחנו כל כך מכירות את מה שאת אומרת. לא תמיד אנחנו אפילו יודעים לתרגם את התחושות למילים, ואת עשית זאת כל כך יפה, נכון ונוגע ללב. מאוד מרגש שאת כותבת שדרך האמהות שלך הבנת מה הפסדת. סיפרת על אימך דברים שהזכירו לי את אמי, כמו "היא הייתה רגשנית מאד בכתה במהירות, צחקה במהירות". כך גם אמי. וגם אמי הייתה מזל דגים. בקיצור, מה שכתבת כל כך עשיר ועמוק, שאני מאמינה שכל אחת יכולה למצוא בה משהו רלוונטי אליה ... ברשותך הקישור הולך מייד לטגליינס ...

 

[אשבל1]

כמובן שיש כאן טעות"ממוחשבת" התערבבו שתי תשובו

התערבבו שתי תגובות לאתי וליזה?

 

[efratushb]

כן גם לי זה נראה כמו ערבוב של שתי תגובות