אין כאן מקום לאי הבנה
האמירה שלו היתה ברורה לגמרי. אני מצטט מעדותו: >>>> שאלה: ...מה שאני מבקש ממך הוא לסקור בפנינו מה היה המצב בדרום לבנון, מאז שנכנסת לתפקידך כראש ממשלה ושר ביטחון, עד היציאה שהיתה במאי 2000. א. ברק: שבע שנים אני מתקשה ככה לומר, שאני זוכר את כל הדברים שהיו שם. בסופו של דבר, היינו מזה השנה ה-14 או 15 בתוך אזור הביטחון. ... אני הייתי ספקן מראש כלפי אזור הביטחון הזה, ... המצב בלבנון היה שהוא הוביל לשום מקום. בשנה שקדמה לי, היו בוודאי יותר ממאה הרוגים, כולל התאונה המבצעית שנהרגו בה 70 וכמה בחורים. ... >>>> הדברים שאמר ברורים לגמרי ולא נכונים. לא נהרגו בשנה שקדמה לו מאה הרוגים, אלא עשרה, ולא היתה תאונה מבצעית. (אסון המסוקים היה בפברואר 97). יכול להיות שהוא זוכר כך את הדברים, כדי להצדיק לעצמו את מהלך הנסיגה? יש תופעה פסיכולוגית כזו. אולי הוא דווקא לא חשב שיבדקו? אין לדעת.