ברקרולה אתמול
ראשיתו של האירוע לפני שבועיים. קבענו עם זוג חברים מהפריפריה באירוע של רדבול בפארק. יצאנו מהבית, עמדנו שעה בפקקים, גילינו שהחניונים כולם מוצפים, שהמוני אדם גודשים את הפארק, ושבאופן כללי חם על הדשא, לח ורועש. ויתרנו. בכניסה לחניה החברים התקשרו לבשר שיצאו לדרך. קבענו בברקרולה לצהרים. לא אלאה אתכם בפקקים שהיו מנת חלקנו גם ביציאה מתל אביב. היינו ארבעה, ושני תינוקות מתוקים. לראשונות: סביצ'ה בס וסלק שהיתה טעימה ומענינת קלמרי חרוכים ברוטב לימון כבוש ועגבניה, שהיו "מסטיקיים" מעט, ובאופן כללי פחות מוצלחים מאלו שאכלו שם בעבר. סינטה כבושה, לצד סלט מלפפונים ואטריות קרות. מנה מעולה. הסינטה היתה טובה מאד, הסל היה מצוין, ובעל ניחוח יפני אמיתי, והקומבינציה בין המרכיבים מוצלחת לטעמי, גם בביצוע וגם ברעיון. עיקריות: צלע לבן ברוטב שזיפים. הצלע היתה יבשושית משהו, ונ', שאין לחשוד בגודל תיאבונו, מבקש לציין ברקע, שהמנה קטנה. ואכן. מעט מאד בשר. לצידה הגיעה דלורית מאודה, סתמית למדי. שלושה סטייקים של סינטה, ברוטב יין אדום, ציר בקר, ושאלוט. לא שאלוט, כי אם תאנים קטנות (אני מהמרת על דבלים,ולא על תאנים טריות), הסינטה הגיעה יותר לכיוון הרייר ולא המדיום (אבל אהבתי אותה ככה), הטעם והמרקם בשריים, כמו שסינטה צריכה להיות. לענין התוספות: מודה ומתוודה, שמה שביקשתי הוא בגדר הבקשה החריגה, וזכותם הראשונית היא לסרב, אבל: ביקשתי תוספת ללא חלב (האפנה האחרונה בפורום...) הסברתי למה. עשו פרצוף, וסירבו. זכותם. ויתרתי, והזמנתי מנת ילדים נפרדת, בנוסף לסטייק שלי, כדי שלילדה יהיה מה לאכול. מגוחך במקצת, בהתחשב במחירה של מנת הילדים, גודלה (לעומת התיאבון של מי שבאה איתנו מהבית, אבל זה עניני הפרטי, ולא בעיה שלהם). הגיעה מנת הילדים, שהיתה אכזבה רבתי. צ'יפס לא טובים. צ'יפס מטגנים בשני שלבים: טיגון איטי בשמן חם, כדי לבשל את המקלות, וטיגון שני בשמן חם יותר, כדי להזהיב ולתת ציפוי קריספי. בברקרולה עושים צ'יפס כמו אצל סבתא שלי- בשמן רדוד, בטמפרטורה שלא מספיק חמה להזהיב, ולא מספיק קרה לבשל. בקיצור, מקבלים שם צ'יפס לא מספיק מבושלים, לא מספיק קריספי, ספוגי שמן לחינם. השניצל חשוד בעיני כתעשיתי. המחיר 34 שקלים. סביר לכמות, אבל לא איכות. ממה שהבנתי זו מנת הילדים היחידה שיש להם (לפחות אליבא דמלצריתנו הנחמודת). ואז הגיעה המנה שלי... עם תוספת לא חלבית (דלורית מאודה). אי הבנה קלה ביני לבין המלצרית. לונורא. ניתן להם קרדיט על הכוונה הטובה. לקינוח קיבלנו קרם ברולה (שגם התינוק אוכל החלב חיבב) וסורבה בשלושה טעמים (שהתינוקת שלא אוכלת חלב לא אהבה, ולראיה מכנסי המוכתמים). עם שני דיאטספרייט וקפה קר טוב אחד, סגרנו על 470 ש"ח. לא כולל שירות. לסיכום: יצאנו ברגשות מעורבים. מצד אחד, הביצוע ידע ימים יפים יותר. לפחות לדעת כל מי מבינינו שכבר אכל שם. היה מי שהלין על גדול המנה (ובצדק מבחינתו), אם כי היתר היו שבעי רצון מהבחינה הזו. מנת הילדים לוקה קצת לטעמי, מצד שני, לא עליה קמה ונופלת המסעדה. השירות היה סביר פלוס לטעמי, אם כי לא היה מזיק שהמטבח יגלה קצת יותר גמישות לאילוצים שלנו (מצד שני- חוסר הגמישות שלהם גרף רווח נוסף של מנת הילדים, שלא הייתי מזמינה אילו...). נחזור? כנראה שכן. אבל מציינת- תוחזר עטרה ליושנה. ברקרולה ידעה כבר ימים טובים מאלו.
ראשיתו של האירוע לפני שבועיים. קבענו עם זוג חברים מהפריפריה באירוע של רדבול בפארק. יצאנו מהבית, עמדנו שעה בפקקים, גילינו שהחניונים כולם מוצפים, שהמוני אדם גודשים את הפארק, ושבאופן כללי חם על הדשא, לח ורועש. ויתרנו. בכניסה לחניה החברים התקשרו לבשר שיצאו לדרך. קבענו בברקרולה לצהרים. לא אלאה אתכם בפקקים שהיו מנת חלקנו גם ביציאה מתל אביב. היינו ארבעה, ושני תינוקות מתוקים. לראשונות: סביצ'ה בס וסלק שהיתה טעימה ומענינת קלמרי חרוכים ברוטב לימון כבוש ועגבניה, שהיו "מסטיקיים" מעט, ובאופן כללי פחות מוצלחים מאלו שאכלו שם בעבר. סינטה כבושה, לצד סלט מלפפונים ואטריות קרות. מנה מעולה. הסינטה היתה טובה מאד, הסל היה מצוין, ובעל ניחוח יפני אמיתי, והקומבינציה בין המרכיבים מוצלחת לטעמי, גם בביצוע וגם ברעיון. עיקריות: צלע לבן ברוטב שזיפים. הצלע היתה יבשושית משהו, ונ', שאין לחשוד בגודל תיאבונו, מבקש לציין ברקע, שהמנה קטנה. ואכן. מעט מאד בשר. לצידה הגיעה דלורית מאודה, סתמית למדי. שלושה סטייקים של סינטה, ברוטב יין אדום, ציר בקר, ושאלוט. לא שאלוט, כי אם תאנים קטנות (אני מהמרת על דבלים,ולא על תאנים טריות), הסינטה הגיעה יותר לכיוון הרייר ולא המדיום (אבל אהבתי אותה ככה), הטעם והמרקם בשריים, כמו שסינטה צריכה להיות. לענין התוספות: מודה ומתוודה, שמה שביקשתי הוא בגדר הבקשה החריגה, וזכותם הראשונית היא לסרב, אבל: ביקשתי תוספת ללא חלב (האפנה האחרונה בפורום...) הסברתי למה. עשו פרצוף, וסירבו. זכותם. ויתרתי, והזמנתי מנת ילדים נפרדת, בנוסף לסטייק שלי, כדי שלילדה יהיה מה לאכול. מגוחך במקצת, בהתחשב במחירה של מנת הילדים, גודלה (לעומת התיאבון של מי שבאה איתנו מהבית, אבל זה עניני הפרטי, ולא בעיה שלהם). הגיעה מנת הילדים, שהיתה אכזבה רבתי. צ'יפס לא טובים. צ'יפס מטגנים בשני שלבים: טיגון איטי בשמן חם, כדי לבשל את המקלות, וטיגון שני בשמן חם יותר, כדי להזהיב ולתת ציפוי קריספי. בברקרולה עושים צ'יפס כמו אצל סבתא שלי- בשמן רדוד, בטמפרטורה שלא מספיק חמה להזהיב, ולא מספיק קרה לבשל. בקיצור, מקבלים שם צ'יפס לא מספיק מבושלים, לא מספיק קריספי, ספוגי שמן לחינם. השניצל חשוד בעיני כתעשיתי. המחיר 34 שקלים. סביר לכמות, אבל לא איכות. ממה שהבנתי זו מנת הילדים היחידה שיש להם (לפחות אליבא דמלצריתנו הנחמודת). ואז הגיעה המנה שלי... עם תוספת לא חלבית (דלורית מאודה). אי הבנה קלה ביני לבין המלצרית. לונורא. ניתן להם קרדיט על הכוונה הטובה. לקינוח קיבלנו קרם ברולה (שגם התינוק אוכל החלב חיבב) וסורבה בשלושה טעמים (שהתינוקת שלא אוכלת חלב לא אהבה, ולראיה מכנסי המוכתמים). עם שני דיאטספרייט וקפה קר טוב אחד, סגרנו על 470 ש"ח. לא כולל שירות. לסיכום: יצאנו ברגשות מעורבים. מצד אחד, הביצוע ידע ימים יפים יותר. לפחות לדעת כל מי מבינינו שכבר אכל שם. היה מי שהלין על גדול המנה (ובצדק מבחינתו), אם כי היתר היו שבעי רצון מהבחינה הזו. מנת הילדים לוקה קצת לטעמי, מצד שני, לא עליה קמה ונופלת המסעדה. השירות היה סביר פלוס לטעמי, אם כי לא היה מזיק שהמטבח יגלה קצת יותר גמישות לאילוצים שלנו (מצד שני- חוסר הגמישות שלהם גרף רווח נוסף של מנת הילדים, שלא הייתי מזמינה אילו...). נחזור? כנראה שכן. אבל מציינת- תוחזר עטרה ליושנה. ברקרולה ידעה כבר ימים טובים מאלו.
