ברכת היום הזה...

goddy

New member
ברכת היום הזה...

כמה הייתי רוצה שכל אחד מאיתנו ירגיש את הכוח שלו בחיים אלה. שנרגיש את הצחוק של החיים כשהם עוברים בנו. ונראה את היופי והחיים גם בכאב. שלא נפחד- מאדם או כל דבר אחר. שנדע- כי הכל שייך לחיים- וזהו הטעם. אנחנו נקשיב לכל קול בנו- לקול שלנו- לכל לחישה או צעקה, הקול הלוחש לנו לאהבה וחסד, הקול המדיח אותנו לפעמים- לחיות את הכאב, או לגרום כאב. כל אחד מאיתנו יש לו קול, עמוק בפנים- שיודע. שלו. יודע לזהות מה טוב בשבילנו, מה לא מזיק, למי לתת, את מי לאהוב- הקול שאומר לנו לפעמים- לאדם הזה רק הנצחי יעזור...ולא כל אהבה אנושית. הקול האומר לנו לשחרר...לא לכאוב, כי אנחנו מרגישים את החיים זורמים בנו בכל מגע- בייסורים ובאושר. ובלעדי הכאב- לא היינו מודעים לחיים שבנו- מציפים אותנו עם האושר של ההתאהבות- והכאב של הבגידה. זה הינו הך. הכאב והעונג- חד הם. ומעל הכל זורחת השמש- מחייכת לכולנו. צוחקת עם החיים השוטפים בנו. הלוואי והיינו יודעים זאת בידיעה שלמה. היינו מבינים- אנחנו האלים על פני האדמה. יסמין
 

גיל.

New member
כמה שאת צודקת...

אם רק נלמד איך לראות את המציאות בצורה אחרת, נגלה כמה שהכל יכול להראות שונה עם קצת מזיזים את המבט... הכאב והעונג- חד הם... איזה משפט מדהים... הזכרת לי שכדאי להתחיל לצטט פה קצת מחכמת זן... אני חושב שזה יכול לעזור לכולנו, לא?
 

goddy

New member
גיל, הייתי רוצה לדעת...

מה אתה עושה כשהדיכאון משתלט? כשאתה כ``כ עצבני וכואב שרוצה לצרוח?
 

גיל.

New member
אז אספר לך...

כשזה קורה לי, וכן, זה קורה גם לי, מה שאני עושה הוא פשוט לתת לעצמי קצת זמן להסתגר בתוך עצמי. אני מרשה לעצמי כמה זמן שאני יכול להרשות של רחמים עצמיים, אבל לא מגזים. אחרי כל זה, אני מכריח את עצמי (ממש מכריח) לצאת ולעשות דברים. אחרי זמן מה, ההרגשה מתחילה לדעוך! הפתרון הוא לא להאבק בדיכאון מיד (לפחות זה הפתרון שלי),לתת לעצמך קצת זמן להיות בו ולהתעמק בו, לנסות להבין מאיפה הוא בא, ואז לנסות לעשות דברים כדי לתקן את זה, לנסות לחשוב על הדברים הטובים שיכולים לקרות ולעשות צעד (אפילו צעד אחד קטן) בכיוון ההגשמה שלהם! מה את אומרת?
 

goddy

New member
אני גם נותנת לעצמי לשקוע...

כמה נמוך שאפשר... ואני פשוט שוכבת במיטה כל הזמן הזה...ומתנוונת, נותנת לכל האיכסה לצאת בלי הפרעה, ולמחשבות לרוץ בראש. באיזשהוא שלב, אני לא מסוגלת יותר, ואז אני עושה משהו- יוצאת מהמטה, מתקלחת (מאוד חשוב להתנקות נפשית), ואז עושה משהו- כמו לראות טלוויזיה (אני לא רואה טלוויזיה כמעט בכלל- זה טוב למתי שאני לא רוצה לחשוב על שום דבר...) או לצאת לטיול או לים... אין כמו הצלילות הנפשית שאחרי הנפילות האלה.
 

גיל.

New member
הנפילות האלה

יכולות לגרום לשני דברים, לצלילות או, וזה הדבר השלילי, למערבולת שתסחוף אותנו עמוק יותר ויותר... זה מסוכן וצריך ללמוד איך לא לתת לעצמך להסחף לתוך זה.
 

tilayo

New member
להיות נוכח ולזהות אותו

ערב טוב יש לכם פורום מאד מענין עם הרבה תובנות לחיים בקשר לנושא שדיברתם לפי דעתי שמזהים דכאון חשוב מאד לזהות אותו ולהיות נוכחיים בתהליך שעןברים ולא להיגרר אחריו יותר מדי אחת הדרכים שאני עושה זה פשוט לעשות ספורט(ריצה,התעמלות,חדר כושר) עוזר נהדר בחיסול אנרגיות שליליות והרגשת חיוניות אדירה בגוף אז שיהיה לכם לילה טוב אייל
 

גיל.

New member
קודם כל המון תודה :)

דבר שני, נכון! אתה צודק בדיוק במה שכתבת! הרעיון שלי הוא שצריך לתת לעצמך להגיע לתובנה של מה שמפריע, מה גורם לדיכאון (ולפעמים מגלים שאין כזה דבר...), ומתוך זה לצאת החוצה ולהוציא את עצמך מהדיכאון! כתבתי שצריך להוציא את עצמך החוצה (אפילו בכוח) ואז לראות איך הדיכאון הולך ומתפוגג, ספורט זה רעיון מצוין! המון תודה ושבת שלום לך! גיל.
 

goddy

New member
הלוואי ויכלתי....

לעשות ספורט... אבל לצערי- למרות שאין לי כל בעיה גופנית או עודף משקל- אני ממש לא אוהבת לעשות ספורט!!!!! אין לי כוח להתמיד בזה, זה מצחיק כי אני מסוגלת לקרוא ספר במשך 7 שעות רצוף אבל לעשות ספורט שעה ביום זה בלתי אפשרי בשבילי... (-: יסמין COUCH POTATO
 
למעלה