ברכותי
אנשי מרצ היקרים, שמח אני לברככם ביום חגיגי זה. יום גדול הוא לנו. היום הוא יום בו נרשם פרק נוסף בתהליך ההתפכחות העובר על החברה המערבית הנאורה המודרנית. הבה נסקור אותו בקצרה: אז מה היה לנו? * פיגועי "חדוות השלום". * כשלון ברק בקמפ דייוויד. * אינתיפאדת אוסלו (על שם אל אקצה). * בין לאדן והתאומים (מזכיר את אמיל והבלשים). * נאום בוש: ערפאת לא רלוונטי. בכל שלב ושלב כזה הצטרפו מתפכחים נוספים אל הרשימה, כאשר לפני כולם היה בני בגין שידע הכל מראש. בין לבין היו כמה נקודות התפכחות "קטנים" יותר, כמו: ההודעה של אמנסטי שהיא מסירה את חותמת הכשרות שלה משחיטת יהודים. הודעותיהם של אהוד ברק ושל פרקש. מכתבה של עירית לינור. ועוד ועוד... והנה היום מאמרו של עופר ברנדס. תבורכו. אכן יום גדול הוא לנו. כל שעל כזה הוא שעל קטן לאדם, אבל שעל גדול לשמאל. אודה ואבוש: חשבתי שלשמאל אין גבולות (גם אני טועה, מסתבר). חברים, אינני שוגה באשליות. זכור לי שכאשר עירית לינור כתבה את מכתבה הייתי בטוח שהנה זה בא, והנה ההתפכחות הגדולה פורצת. אבל לא. התהליך הוא תהליך איטי, וגם המאמר הזה, הגם שהוא חזק מאוד, לא יביא לפריצת דרך. לא צריך להיות גאון כדי לנחש שהתקשורת תעשה הכל כדי להתעלם ממנו. בטרם אסיים רק אזכיר: כל שצריך כדי לזרז את תהליך ההתפכחות האיטי הזה (איטי מדי, ועולה לנו בהרבה דם), הוא בסה"כ דיון אחד בתקשורת בשאלה: הסכם אוסלו - איפה טעינו? ולכן נשוב ונקרא: חשבון הנפש של אוסלו - עכשיו! ושוב לסיום: תבורכו על הצעד החשוב הזה. יבורך עופר ברנדס על דבריו הנכוחים. המשיכו כך. בברכת התפכחות מהירה לכולכם. אהרון.
אנשי מרצ היקרים, שמח אני לברככם ביום חגיגי זה. יום גדול הוא לנו. היום הוא יום בו נרשם פרק נוסף בתהליך ההתפכחות העובר על החברה המערבית הנאורה המודרנית. הבה נסקור אותו בקצרה: אז מה היה לנו? * פיגועי "חדוות השלום". * כשלון ברק בקמפ דייוויד. * אינתיפאדת אוסלו (על שם אל אקצה). * בין לאדן והתאומים (מזכיר את אמיל והבלשים). * נאום בוש: ערפאת לא רלוונטי. בכל שלב ושלב כזה הצטרפו מתפכחים נוספים אל הרשימה, כאשר לפני כולם היה בני בגין שידע הכל מראש. בין לבין היו כמה נקודות התפכחות "קטנים" יותר, כמו: ההודעה של אמנסטי שהיא מסירה את חותמת הכשרות שלה משחיטת יהודים. הודעותיהם של אהוד ברק ושל פרקש. מכתבה של עירית לינור. ועוד ועוד... והנה היום מאמרו של עופר ברנדס. תבורכו. אכן יום גדול הוא לנו. כל שעל כזה הוא שעל קטן לאדם, אבל שעל גדול לשמאל. אודה ואבוש: חשבתי שלשמאל אין גבולות (גם אני טועה, מסתבר). חברים, אינני שוגה באשליות. זכור לי שכאשר עירית לינור כתבה את מכתבה הייתי בטוח שהנה זה בא, והנה ההתפכחות הגדולה פורצת. אבל לא. התהליך הוא תהליך איטי, וגם המאמר הזה, הגם שהוא חזק מאוד, לא יביא לפריצת דרך. לא צריך להיות גאון כדי לנחש שהתקשורת תעשה הכל כדי להתעלם ממנו. בטרם אסיים רק אזכיר: כל שצריך כדי לזרז את תהליך ההתפכחות האיטי הזה (איטי מדי, ועולה לנו בהרבה דם), הוא בסה"כ דיון אחד בתקשורת בשאלה: הסכם אוסלו - איפה טעינו? ולכן נשוב ונקרא: חשבון הנפש של אוסלו - עכשיו! ושוב לסיום: תבורכו על הצעד החשוב הזה. יבורך עופר ברנדס על דבריו הנכוחים. המשיכו כך. בברכת התפכחות מהירה לכולכם. אהרון.