אנחנו שבוע בארץ ומתאקלמים
שלום לכולם,
אנחנו חוגגים שבוע ויום בארץ ונהנים מכל רגע עם יניב. ביום השני ברוסיה היה מעט מאתגר. כל פעם שרצה תשומת לב הוא זרק את עצמו אחורה וממש נבהלתי בהתחלה. לא משנה כמה מכינים אותך לכל מיני תופעות אפשריות סדנה, שזה קורה זה עדיין מלחיץ. זה הפסיק ביום הרביעי איתנו. נתנו לו דובי פרוותי ושהוא מעט עצבני, או רוצה להרדים את עצמו, הוא מטפס אלי או על בעלי ומחבק אותנו ואת הדובי.
בעייני מזון- בימים הראשונים הילד לא הפסיק לאכול וגם אחרי 3 מנות היה צורח. נתנו לו חופשי כמה שרוצה לאכול עד שהוא מבקש לקום וביומיים האחרונים חל שיפור מדהים והוא גם מנסה להאכיל את עצמו עם הכפית וגם משחק עם האוכל שבעיני זה סופר חשוב.
הוא מחייך ללא הפסקה, מחבק, מנשק, כל יום יש התפתחות באחד התחומים. אפילו קרא לי מאמא לפני יומייים והוא והכלבה הפכו להיות חברים טובים.
קטע מצחיק שגם קרה השבוע, שמתי ליניב טיפות אף ובמבטא רוסי הוא אמר לי נייט... כל כך צחקתי מהסיבירי הקטן שלי

אתמול אפילו נסענו לזוג השני שעבר איתנו את כל התהליך וחזרנו יחד איתם והילדים לארץ..... כמה מרגש. שחקו ביחד וקשקשו ואנחנו המבוגרים הצלחנו לשבת לאכול ארבעתנו ביחד ( לא קרה ברוסיה...) שני הילדים בני שנה וחמישה חודשים.
אגב, למי שנוסע בקרוב- עשינו לילה במוסקבה אחרי השגרירות שמאד עזר להקשרות עם הילדים לפני הנחיתה המרגשת בשדה תעופה עם סבתות וסבים. גם כן הצוות בחברת אירופלוט היו מדהימים בטיסה.
אגב, אם יש בפורום את האישה המקסימה שנתנה לי גרבר בשגרירות- תודה רבה ומקווה שהילד המדהים שלכם גם מתאקלם טוב
מברכת את כולכם בסוף שבוע נהדר וגשמי